ברק MX
(הופנה מהדף BARAK-MX)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| ספינת סער 6 משגרת מיירט LRAD במהלך ניסוי | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני |
| ארץ ייצור |
 ישראל |
| יצרן |
התעשייה האווירית |
| משתמשים |
 צה"ל:  חיל הים הישראלי |
| פלטפורמת שיגור |
ימי או יבשתי; שיגור אנכי - 8 תאים. |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה |
מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי, הנעה וקטורית[1] |
| ממדים | |
| אורך | 4.5 מטר (תלוי בטיל המיירט) |
| קוטר |
22 ס"מ לגוף הטיל 54 ס"מ בשלב המאיץ[2][3] |
| מוטת כנפיים | 94 ס"מ[2][3] |
| ביצועים | |
| טווח | 35 ק"מ / 70 ק"מ / 150 ק"מ |
| גובה טיסה |
עד 20 קילומטרים (66,000 רגל) (30 ק"מ בדגם ER) |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 60 ק"ג[3] |
| מרעום | מרעום קרבה[3] |
| הנחיה |
ביות מכ"ם פעיל ביות מכ"ם פעיל למחצה ביות על קרינה |
| ניווט | GPS-S-band |
ברק MX היא מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית ישראלית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים.[4] המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר"). בניגוד למערכת ברק 8, שמפותחת ומיוצרת בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית עם רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ותעשיית DRDO ההודית, ברק MX היא פיתוח בלעדי של התעשייה האווירית לישראל על בסיס טילי הברק 1.
מאפיינים ואופן פעולה
ברק MX היא מערכת מודולורית שכוללת מרכז בקרת אש[5], מגוון סוגים של מכ"מים וכן 3 סוגי מיירטים. את רכיבי המערכת ניתן להתאים לפי דרישות הלקוח, ולהתקין על פלטפורמות שונות, יבשתיות וימיות, בהן אוניות מלחמה כגון ספינת טילים, קורבטה או משחתת.
המערכת כוללת 3 דגמים של טילים מיירטים:
- MRAD – מיירט לטווח קצר ובינוני של 35 ק"מ
- LRAD – מיירט לטווח בינוני וארוך של 70 ק"מ
- ER – מיירט לטווח מוגדל של 150 ק"מ ורום טיסה של 30 קילומטרים (98,000 רגל)
פיתוח וניסויים
ב-22 במרץ 2021 דווח על השלמת סדרת ניסויים מוצלחת של גרסת ברק ER, המסוגל ליירט איומים בטווח של 150 ק"מ[6].
ב-30 בנובמבר 2022 נערך ניסוי מוצלח בשיגור טיל LRAD מספינת סער 6 של חיל הים הישראלי, שיירט טיל מטרה שדימה טיל שיוט.[7]
משתמשים
- ישראל: מותקנת על ספינות הסער 6 של חיל הים הישראלי, ושמה בצה"ל "ברק מגן".
מרוקו: הזמינה את המערכת ב-2022.[8]
קולומביה: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה ששווייה 131 מיליון דולר.[9]
ראו גם
- מערכות קשורות מסדרת ה"ברק":
- מערכות הגנה אווירית נוספות:
- SPYDER - מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל והתעשייה האווירית.
- קלע דוד - מערכת ישראלית ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך.
- פטריוט - מערכת נשק אמריקאית נגד מטוסים וטילים בליסטיים. נמצאת גם בשירות צה"ל.
- כיפת ברזל - מערכת ישראלית ליירוט רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני. נמצאת בשירות צה"ל, כולל על ספינות הסער 6.
קישורים חיצוניים
באתר הרשמי של התעשייה האווירית לישראל:
Naval BARAK MX System, סרטון בערוץ "IAI", באתר יוטיוב (אורך: 04:51)
יירוט מוצלח של מיירט ארוך טווח ‘LRAD׳ נגד מטרה המדמה טיל שיוט מתקדם, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2022- מערכת ישראל דיפנס, התע"א חושפת את מערכת Barak-MX - מערכת הגנה אווירית מודולרית לאופטימיזציית ירי וניהול איומים, באתר "IsraelDefense", 11 ביוני 2018
הערות שוליים
- ^ IAI en route to extended range Barak-8ER באתר IHS Jane's 360
- ^ 2.0 2.1 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Polish navy tests Barak-8 missile מאתר flightglobal.com
- ^
גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014.
- ^ ראו בקרת אש ימית לגבי הפן הימי של המערכת.
- ^ עמי רוחקס דומבה, תעשייה אווירית: ניסוי במיירט ״ברק״ לטווח 150 ק״מ, באתר "IsraelDefense", 22 במרץ 2021
- ^ יירוט מוצלח של מיירט ארוך טווח ‘LRAD׳ נגד מטרה המדמה טיל שיוט מתקדם, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2022.
- ^ דני זקן, עסקת ענק של יותר מחצי מיליארד דולר לתעשייה האווירית במרוקו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2022.
- ^ איל בוגוסלבסקי, קולומביה רוכשת טילי ברק MX מהתעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense", 2 בינואר 2023
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |
| כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב | נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר | |
| מטוסים צבאיים | ערבה • סי-סקאן • צוקית | |
| מטוסים אזרחיים | וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי) | |
| כטב"מים | בירד-איי • I-View | |
| כטב"מים טקטיים | מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T | |
| כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק | |
| חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק | |
| טילים | שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • ג'אמפר • SkySniper | |
