| שלום מיעוט שיחה!
ראשית, רציתי בהזדמנות זו להודות לך על כל התרומות בעבר. הן ניכרות היטב לטובה. לצערנו ולהפסד כולנו, מזה זמן רב שהוקפאו תרומותיך ולא זכינו להופעתך בשורותינו. אשמח לשמוע אם יש סיבה מכוונת לדבר, וכיצד נוכל לחזות בשובך. אני משוכנע שחזרתך לעריכה הפורה במכלול תקדם אותנו למקום טוב יותר. שיתוף הידע שלך נחוץ לנו. אקווה ואשמח מאוד כי תקבל את הקריאה לשוב ולחדש את פעילותך כאן. בהוקרה ובהערכה, |
שיחת משתמש:מיעוט שיחה/ארכיון זרימה
הציבור מתבקש לעזור במאמצי החיפושים אחר רב גדול, תלמיד חכם, נעים הליכות ובעל סבר פנים יפות בשם: מיעוט שיחה. סימני זיהוי: נעים הליכות, בקיאות בכמני התורה, וכמובן ממעט בשיחה ומרבה בעשייה. נראה לאחרונה באיזור המכלול אך מאז נעלמו עקבותיו...
אייכה?
(מקווה שזו לא הטרלה)
להטריל. להטריל, זה מה שצריך. לאן הוא נעלם?
הרב מיעוט שיחה האם תוכל אולי להבהיר ולהסביר, מה דעת חז"ל, והראשונים, האם כל התהלים חובר ברוה"ק או לא? כי לעיתים אנו מוצאים כגון הרד"ק שכותב שמזמור פלוני חובר ברוה"ק (כגון בתהלים קי"א) האם כוונתו ששאר המזמורים לא?
והאם מהמקור הבא משמע שכל התהלים חובר ברוה"ק: ר' יודן בשם ר' יהודה אמר כל מה שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו (שוחר טוב פי"ח) ?
ועי' למשל בהקדמה של היסוד ושורש העבודה, "כי ידוע שדוד המלך אמר כל המזמורים ברוה"ק בשביל כל ישראל".
כל הכתובים נכתבו ברוח הקודש (מגילה ז, א מו"נ ב, מ"ה), ומכללם ספר תהלים, ראה הקדמת הרד"ק לתהלים.
הרד"ק מציין את זה בייחוד על דברים שכתובים בו על העתיד, שזה התגלה למשורר ברוח הקודש.
תודה רבה. אבל אם בין כך הכל נכתב ברוה"ק, אז איך מתאים לשון הרד"ק: "נראה כי לפי גדלו והדברים נכבדים שנאמרים בו, נאמר כן ברוח הקדש" (תהלים קי"א), היה לו לכתוב שזה "נאמר על העתיד" או על ההוה וכדומה, ולא לציין שנאמר ברוה"ק, כי הרי הכל במילא נאמר ברוה"ק?
כנראה הוא מתכוון לאקרוסטיכון שזה גם ניתן ברוח הקודש ולא סתם לקישוט, ראה ברכות ד, ב.
הפשט שלך יפה.
הרב בעל הבית, עיינתי בהקדמת הרד"ק, והוא כותב את זה בשם חז"ל, בסוגריים מובאים המקורות, אך דא עקא שמעיון במקורות זה לא מובא, בברכות ד' ב' לא מובא כלל רוה"ק. ובפסחים קי"ז א' מובא רק על מזמור לדוד
כעת אני רואה שלכאורה המקור הקדום הוא בשמואל ב' כ"ג ב'
אכן. הרד"ק הבין שהגמ' בפסחים זה ללמד על הכלל, וכך הגמ' אומרת בעוד מקומות "כבר כרתו דוד ברוח הקודש" (ערכין טו, ב), "חזר דוד וסמכן ברוח הקודש" (ברכות ד, ב).
בברכות ד, ב כתוב אחד הטעמים שתקנו לומר תהלה לדוד בכל יום מפני שנאמר באלף בית, וזה סימן למעלת המזמור כדברי הרד"ק.
הרב מיעוט שיחה, עי' רד"ק על ספר תהילים, פרק כ"ה, ותמצא נחת.
| כוכב המנטרים | |
| כי אין על ידי הזהב שלך!!
תודה על העברת הערך רבי אברהם אייזנברג שמחתי לראות. |
מיעוט שיחה, תוכל להניחו בתבנית ערכים חדשים. זה נראה לי ערך יפה.
הוא כבר שם.
ראיתי שסימנת "בדוק" על העריכות האחרונות שלי. אשמח אם תבדוק יותר במידע שהבאתי עם זה מושלם, והאם אין עוד מה להביא בנידון, כמובן זה לא מחובתך, אך אשמח מאוד.
דייקתי שם ע"פ המקור.
תודה. יש פה דילמה. כי אם החתן סופר מדבר על ענין שירת אשה עם איש, אז למה הגר"מ גרוס מביא אותו כשהוא מדבר על ענין שירת כמה נשים ולגבי השבט הלוי לא ברור במה הוא מדבר, האם על שירת כמה נשים או שירת איש ואשה, כי מתשובתו לא הבנתי בדיוק?
ציינתי לדברי הגר"מ גרוס בהערה, אבל בערך אפשר לכתוב רק כפי המקור שמופיע לפנינו. גם השבט הלוי מדבר על זמירות שבת עם איש.
ערכתי קצת לגבי הגר"מ גרוס. כי הוא מדבר על ענין אחר, של שירת כמה נשים יחד.
מכל עריכותך (מרוב המהירות) אני לא מצליח לראות את השגיאות ![]()
ערך יפה, שכוייח.
גם אני מצטרף להנ"ל, יישר כח גדול על תרומותיך היסודיים למכלול.
מצטרף להנ"ל בכל לב!!!
נכון מאוד. אין על מיעוט שיחה.
