פרשת קרח

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg קרח Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, ט"ז, א' - י"ח, ל"ב
מס' פסוקים: 95
תוכן: מחלוקת קורח ומשה, פריחת מטה אהרון, מצוות בית לוי ובית אהרון
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (5)  לא תעשה (4)
שמירת המקדש, פדיון הבנים הבכורים, עבודת הלויים במקדש, הפרשת מעשר ראשון, הפרשת תרומת מעשר החלפת עבודת הכהנים והלויים, עבודת זר בבית המקדש, השבתת שמירת המקדש, פדיון בכור בהמה טהורה
הפטרה
בני כל העדות שמואל א', י"א, י"ד - י"ב, כ"ב
קרח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה

פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל"ב. את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קֹרח ועדתו ותוצאותיה.

נושאים בפרשה

מחלוקת קורח ועדתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורח

קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרון ואומרים: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'".

חז"ל והמפרשים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:

  • לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.
  • קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.

משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.

מחלוקתו של קרח במשה מהוה סמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים. במסכת אבות כתוב: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ" (פרק ה' משנה יז).

בית לוי ובית אהרון

העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". כעונש לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטה אהרון הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות ומפרט את תפקידיהם של בני שבט לוי בפני אהרון:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.

בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלוויה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.

הפטרה

ההפטרה היא בספר שמואל א', מפרק י"א, פסוק י"ד עד פרק י"ב, פסוק כ"ב. לקראת מותו מוכיח שמואל הנביא את העם ומצהיר: "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ – וְאָשִׁיב לָכֶם" (שמואל א', י"ב, ג') קריאה זו מזכירה את קריאתו של משה בעיצומה של מחלוקת קרח: "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (במדבר, ט"ז, ט"ו). (מלבד זאת, שמואל הנביא הוא צאצא של קרח.)

בשנים מסוג בחג, זחג וזשג פרשת קרח נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת קרח.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0