אבא פוקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבא פוקס
לידה 5 בדצמבר 1905
פטירה 9 באפריל 1987 (בגיל 81)
השתייכות

Hahaganah.png ההגנה

Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה סרןסרן
תפקידים בשירות
  • מפקד "ההגנה" של גוש דן
  • מושל צבאי של העיר לוד
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות

סרג'נט מייג'ור אבא פוקס (5 בדצמבר 1905, ז' בכסלו ה'תרס"ו - 9 באפריל 1987, י' בניסן ה'תשמ"ז) שירת בתפקידי פיקוד שונים כחלק מארגון "ההגנה".

קורות חיים

פעילותיו בצעירותו

אבא פוקס נולד ב-1905 בעיירה אופולה בפלך לובלין שבפולין ושנה מאוחר יותר עלה יחד עם משפחתו לירושלים. פוקס התחנך בבית דתי ודיבר עברית, ערבית, אנגלית ויידיש. במהלך 1920, במהלך אירועי "מאורעות הדמים", נחשף לראשונה פוקס לעימותים בין יהודים לערבים. בעת היותו בן 15, מונה לאיש הקשר הישיר של זאב ז'בוטינסקי בכל הנוגע להגנה על היישובים היהודיים בירושלים מפני ההתפרעויות.

כאשר היה בן 20 התחיל לעבוד פוקס כפועל דפוס ולאחר תקופה קצרה נבחר על ידי חבריו לעבודה לתפקיד מזכיר אגודת פועלי הדפוס בירושלים. כחלק מתפקידו נאבק על תנאי עבודתם של הפועלים אשר עבדו עימו. שנתיים מאוחר יותר אביו של פוקס, סופר סת"ם במקצועו, ומשפחתו העתיקו את מגוריהם למושבה הדתית בבני ברק.

הצטרפות ל"הגנה"

באמצע שנות העשרים לחייו הצטרף פוקס ל"הגנה" ויצא לראשונה לראשונה לפעילות מצויד בנשק ובחבריו מהארגון במטרה להגן על היישוב היהודי בירושלים. כחלק מהפעילות פוקס ועמיתיו הגנו על בניין "ועד הצירים" ברחוב יפו ועל שכונת מאה שערים. בתחילת שנות ה-30 עבר קורס מפקדים של ארגון "ההגנה" ב"גוש דן" תחת פיקודו של אליהו כהן, לימים אלוף אליהו בן חור. עם סיום הקורס התמנה למפקד השירות הרפואי של "ההגנה" ב"גוש דן". בשנת 1937 נשלח פוקס לקורס ארצי של מפקדת פלוגות פו"ש שהתקיים בג'וערה ושנה לאחר מכן, בעיצומם של "מאורעות הדמים" יצא לקורס צבאי בבסיס סרפנד, לימים צריפין, תחת הדרכתם של קצינים בריטיים. לאחר הקורס מילא את תפקיד סרג'נט הנוטרים של גוש דן במהלכו קנה את מרבית ניסיונו המבצעי כאשר הוביל צוות לוחמים מובחר בחזיתות של ה"גוש" מול הכפרים הערבים בסביבה.

מפקדתו של פוקס ניצבה במגדל המים בראש גבעת רמב"ם בגבעתיים. מקרה זכור של פוקס במהלך תפקידו כסרג'נט "הגוש" התרחש בערב יום הכיפורים בשנת 1938. פוקס שמע יריות שהגיעו מכיוון פרדסי הטמפלרים בקרבת תל-חיים ומיד יצא ממפקדתו גבעתיים יחד עם חייליו לבחון מה התרחש. בעת הגעתם לזירה, מצאו את האופה של תל-חיים, משה זמלר, ללא רוח חיים מכוסה בדמו. התברר כי כנופיה ארבה לזמלר, גנבו את נשקו וירו בו למוות בעת הוביל עגלת חלות אשר יועדו לסעודה מפסקת. זמן לא רב לאחר מכן, התקבל דיווח במפקדתו של פוקס משכונת תל-יהודה על ירי בשכונה מכיוון פרדס המנזר. כאשר פוקס וחייליו הגיעו לזירה, מצאו מדורה ומעיל לצדה. פוקס הבין שמדובר בכנופייה שרצחה את זמלר ועל פי נראות הזירה, הסיק כי יחזרו למקום. פוקס החליט לטמון רימון בתוך המעיל וזמן לא רב לאחר מכן נשמע פיצוץ וכך פוקס וחייליו סגרו את חשבונם עם הכנופייה.

בתום שירותו כסרג'נט הגוש, מילא פוקס מגוון תפקידים שונים מטעם "ההגנה", ביניהם מפקד נפת הנגב של "משטרת היישובים העבריים", תפקיד אליו מונה בשנת 1943 על ידי משה סנה, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה" דאז. כחלק מתפקידו, פיקד על שלושת המצפים (בית אשל, רביבים וגבולות) ובנוסף חמשת הקיבוצים במבואות עזה (ניר עם, דורות, רוחמה, גברעם ויד מרדכי). במהלך תקופתו בתפקיד זה, טיפח יחסי שכנות עם האוכלוסייה הבדואית כמו גם עם השלטונות הבריטיים, על אף שלא ראו בעין יפה את ההתיישבות היהודית בנגב. ב-1946 מונה פוקס למפקד "גוש חדרה".

פרישתו הקצרה ותרומתו למדינה לאחר שחרורו

לאחר כשנה בתפקיד התפטר ופרש משירותו הביטחוני אך פרישה זו החזיקה מעמד חודשים בודדים. פוקס חזר לשירותו הביטחוני כתוצאה מפריצת מלחמת העצמאות ומונה למפקד "ההגנה" של גוש דן. חצי שנה לאחר מכן מונה למושל הצבאי הראשון של העיר הערבית לוד בתום כיבושה כחלק ממבצע "דני". לאחר כ-25 שנות פעילות צבאית, השתחרר פוקס מצה"ל בדרגת סרן בשנת 1949 ומונה לאחראי על קשרי החוץ של התעשייה הצבאית, תפקיד אותו מילא 25 שנים נוספות וכך השלים יובל בשירות המדינה.

חייו האישיים

ב-23 במרץ 1932 נישא ליונה. לשניים נולדו שתי בנות, צפרירה ונירה.

ב-1934 העתיקו ופוקס ומשפחתו את מגוריהם לגבעתיים שם גר עד יומו האחרון ב-9 באפריל 1987.

בשנת 1977 הוציא פוקס ספר שירים בשם "ממאבק לחרות"[1] אשר עוסק בתקופת המאבק להגשמת חלום הקמת מדינת ישראל.

ב-1985 קיבל אבא פוקס את תואר יקיר העיר מראש עיריית גבעתיים דאז, יצחק ירון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבא פוקס, ממאבק לחרות, באתר הספרייה הלאומית, ‏1977
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0