ניר עם
 חצר ניר עם, 1950
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 116 מטר |
| תאריך ייסוד | 1943 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 684 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.2% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ניר עם | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.nir-am.co.il | |
נִירְעָם (ניר עם) הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.
היסטוריה
הקיבוץ הוקם בט"ו בשבט 1943 על ידי קבוצת "ניר חיים", חברי ארגון גורדוניה שעלו מבסרביה[3], והתגבשו בגבעת הקיבוצים ליד רחובות ולאחר מכן ליד קריית ביאליק[4][5]. בשנים שלאחר מכן הצטרפו לקיבוץ גם עולים מארגנטינה וצרפת.
הקיבוץ הוקם על אדמות מבית חאנון שהוחל ברכישתן על ידי משה סמילנסקי בשנות ה-30, ורכישתן הושלמה על ידי הקרן הקיימת בתחילת שנות ה-40. הנקודה יועדה לקבוצת אברהם של הקיבוץ הדתי, אולם בנובמבר 1942 שוכנעה קבוצת אברהם להתיישב בכפר עציון[6] שיישובה נחשב לדחוף יותר, והנקודה הועברה לידי קבוצת ניר חיים.
בשנת 1946 הוסב שם היישוב לניר עם, כסמל ל"ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה"[7].
קידוחים באזור ניר עם שימשו מקור לקו המים שהונח בשנת 1947 וסיפק מים ל-11 הנקודות בנגב, שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז.
בשנת 1961 רכש הקיבוץ את מפעל מכסף לייצור סכו"ם, והיא מפעילה את המפעל עד היום.
בקיבוץ נמצא "מוזיאון המים וביטחון הנגב" המתאר את פרשת מציאת המים באזור ועמידת המקום במלחמת העצמאות.
ליד ניר עם נמצאת גבעת תצפית לעבר רצועת עזה ועליה פסל מתכת של פרש וסוסו. הפסל הוקם בשנת 2002 לזכר שומר השדות יעקב (ינצ'יק) גברי חבר קיבוץ ניר עם, על ידי בנו ונכדו. במבצע עופרת יצוקה, כשכתבי החוץ לא הורשו להיכנס לרצועה, הם שידרו את כתבותיהם מגבעה זו.
קרבתו של הקיבוץ לרצועת עזה הפכה אותו לאחר תוכנית ההתנתקות ליעד לירי רקטות מהרצועה.
בשנת 2014 חדרו מחבלים לישראל ותכננו לפגע בו ובקיבוץ ארז הסמוך, צה"ל שלח כוח של בית הספר לקצינים, בהיתקלות נהרגו :שישה קצינים ולוחמים. סגן-אלוף דולב קידר, מפקד גדוד "גפן" הוא ההרוג הבכיר ביותר במבצע "צוק איתן", בן 38 ממודיעין, סמל נדב גולדמכר, לוחם בבה"ד 1, בן 23, מבאר שבע,רב-סמל בכיר בייניסיאן קסהון, לוחם בחטיבה צפונית של אוגדת עזה, בן 39 מנתיבות וסגן-משנה יובל הימן, לוחם בבה"ד 1, בן 21 מאפרת.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[8] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[9]
שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם.
מוזיאון המים של ניר עם
בית התרבות הלא גמור
חדר האוכל הישן
לקריאה נוספת
- יטבת פייראיזן-וייל, "פחד מוות שבשגרה", ארץ אחרת 42, נובמבר-דצמבר 2007, עמ' 18–23.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניר עם |
אתר האינטרנט הרשמי של ניר עם- ניר עם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- רקע
- דף מידע על הקיבוץ באתר התנועה להתיישבות בנגב ובגליל
- מלחמה על המים - מוזיאון המים בניר עם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2022 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ניר עם - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ בדרך להתיישבות, דבר, 15 בינואר 1943
- ^ עוד יישוב בדרום, דבר, 2 בפברואר 1943
- ^ יוסי כץ, יצירת הגוש ההתיישבותי הדרומי של הקיבוץ הדתי, 1947-1943: פרק בהיאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר ארץ־ישראל, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 202-225
- ^ עין הנציב, יד מרדכי, ביתן אהרן, ניר עם, משגב עם, דבר, 14 באפריל 1946
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
