הרב אהרן יששכר דוידס
| לידה | ח' באלול תרנ"ה |
|---|---|
| נרצח | אדר תש"ה (בגיל 49) |
| השתייכות | רבני הולנד, ציונות דתית, המזרחי |
| תחומי עיסוק | חינוך, תנ"ך, תלמוד, הלכה |
הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי. שימש כרב הראשי של מחוז פריסלנד וכיהן כרבה של רוטרדם בזמן השואה, וכן היה חבר בחבר האמנים של קרן היסוד ובהנהלת הציונות היהודית הכללית בהולנד מטעם המזרחי. נפטר באדר תש"ה במחנה הריכוז ברגן בלזן.
לפני השואה
נולד באמסטרדם. אביו, ר' נחמן, עסק במסחר יהלומים, בעסקנות ציבורית בתנועת המזרחי והיה אף מוהל, אך למרות עיסוקיו אלה למד תורה זמן ניכר מדי יום. אשתו אריקה הייתה בתו של הרב ד"ר דוד פויכטוונג, שכיהן כרבה הראשי של וינה, ונכדת הרב יוסף צבי דינר שכיהן כרבה הראשי של אמסטרדם.
בלט בצעירותו בהתמדתו בלימוד תורה, בארגון שיעורי תנ"ך ומשנה לנוער, ובנאומיו באספות התנועות "זכרון יעקב" ומגן דוד" שבהן קרא בין השאר להורים לשלוח את ילדיהם רק לבתי ספר יהודיים.
סיים בתרפ"א (1921) לימודי רומית ויוונית באוניברסיטה וקיבל הסמכה לרבנות בתרפ"ג מבית המדרש לרבנים באמסטרדם. במקביל ניהל את בית הספר היהודי בדרום אמסטרדם והיה יו"ר סניף אמסטרדם של ארגון הסטודנטים הציוניים. באספות התגלה כאיש אשכולות ובקי בתחומי ידע מגוונים.
כשנה לאחר ההסמכה לרבנות, בא' בטבת תרפ"ה (28 בדצמבר 1924) מונה לרב הראשי של ליוורדן ומחוז פריסלנד (Friesland). בנאום ההכתרה שלו קרא לעלות לארץ. לאחר כ-3 שנים התמנה כרבה של חרונינגן (Groningen) ולאחר כ-3 שנים נוספות, בח' בניסן תר"ץ (6 באפריל 1930), קיבל את המינוי לרב הראשי של רוטרדם.
ברוטרדם הקים את "המכון להשכלה יהודית" ובמסגרתו הפעיל מערכת שיעורים בכל תחומי היהדות שלימדו מורים שהדריך. ביקר פעמים רבות בבתי בני הקהילה והשתתף בשיעורים. כן ייסד וערך את הירחון "קהילתנו" ובנוסף הוציא לאור חוברת שנתית לחיזוק הידע ביהדות בכל הרמות. יזם הקמת סניף של ארגון "בני ברית" לקירוב יהודים הרחוקים מהמסורת היהודית. התעניין בפעילות תנועות נוער חילוניות, אך היה מקובל גם על חברי אגודת ישראל בהולנד.
נודע גם בדאגתו לחלשים, ובין השאר ארגן מפגשים מיוחדים למחוסרי עבודה ולחיילים, שכללו פעילות תורנית וחברתית.
בימי השואה
גם לאחר הפצצת רוטרדם בו' באייר ת"ש (14 במאי 1940) ולאחר פלישת הנאצים להולנד באותו חודש, המשיך הרב דוידס לנהל את חיי הדת של קהילתו, ושלח מברקים לבני הקהילה לחיזוק ועידוד בתקופה הקשה.
הרב דוידס עסק רבות בפתרון בעיות הלכתיות שנוצרו בגלל המצב:
הוא פרסם חוברת מיוחדת לפסח תש"א (החג החל ב-12 באפריל 1941) שבה הוראות כיצד לקיים את מצוות החג בתנאי קיצוב המזון הקשים. כשהיה קשה להתפלל במניין בבית הכנסת בליל שבת י"ט בתמוז תש"ב (3 ביולי 1942 - שעות היום היו ב-4 ביולי) הורה לבוא לבית הכנסת מוקדם יותר ולומר את מזמורי התהילים שבתחילת תפילת קבלת שבת (המזמור הראשון הוא "לכו נרננה"), לחזור הביתה ולהדליק נרות שבת, לשיר את הפיוט לכה דודי ולהתפלל בבית תפילת ערבית. לקראת פורים תש"ג (22 במרץ 1943) נתן פסק הלכה דומה שלפיו יש להתפלל ערבית (בערב פורים) מוקדם מהרגיל ולקרוא את המגילה בית הכנסת ללא ברכות, ובבית לשוב ולקרוא אותה לאחר צאת הכוכבים.
בנוסף חיבר נוסח של גט על תנאי בעבור המגורשים למחנות כדי למנוע עגינות. הנוסח התקבל על ידי רבנים חשובים אחרים כמו הרב אברהם שלמה לויסון והרב סרלואי, והמגורשים נתנו לנשותיהם את הגט.
הרב המשיך גם ללמד תורה והעביר שיעורים בגמרא בקהילה מאד קטנה במחוז גאודה.
כשהיה נראה שיש פתח הצלה לרב ולמשפחתו, תמך בהצלת בני ביתו אך הוא עצמו סירב לנטוש את קהילתו. הוא פנה ליהודי תלמיד חכם שברח מהמבורג שיקח את האחריות על חינוכו של בנו וילמדו גמרא.
בתש"ג (1943) גורש למחנה ווסטרבורק ובהמשך לברגן בלזן. גם במחנות אלו הקפיד על שמירת חיי הדת במידת האפשר. ביום הכיפורים תש"ד (1943) ארגן תפילת שחרית בסתר לפי עלות השחר וכך התפללו תפילה זריזה של חצי שעה.
בליל הסדר תש"ד בתגובה ליהודים שהתאספו עמו בביתן 18 בברגן-בלזן שהיו נחושים שלא לאכול חמץ, הרב הסביר להם שחובתם לעשות מה שאפשר כדי לחיות. כדי לשכנעם לקח חתיכת לחם ברך ברכת המוציא ואכל, לפני שהכניס הלחם לפיו קרא בקול תפילה מיוחדת שחיבר יחד עם רבנים נוספים מהולנד וביניהם הרב אברהם שלמה לויסון[1]: "אבינו שבשמים, הכל גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת אסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות, הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצותך 'וחי בהם ולא שימות בהם' ולהזהר מאזהרתך: השמר לך ושמור נפשך מאד', על כן תפילתנו אליך שתחיינו ותקיימנו ותגאלנו במהרה, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, אמן". וכן למחרת הרב דוידס ביקר את החולים בצריף החולים שבמחנה. הוא ארגן לחם משנה מחתיכות מצה ולחם, אכל בעצמו וחילק גם לשאר החולים.
הרב המשיך לחיות עוד כשנה ונפטר בין ו' לי"א באדר תש"ה.
לקריאה נוספת
- יהודית אילן-אונדרוייזר, זכרונות מימים אפלים, הוצאת עקד.
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ראשון, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז
- גילה באן (עורכת), חוברת לזכרו של הרב דוידס על פי מקורות שונים, הוצאת המשפחה, שבט תשנ"ג
- פרופ' דן מכמן, המנהיגות הרבנית בהולנד, בתוך: דפים לחקר תקופת השואה, אוניברסיטת חיפה
- פרופ' דן מכמן, יוסף מכמן והרטוג בים (עורכים), פנקס הקהילות : הולנד, יד ושם, ירושלים תשמ"ה, בערך "רוטרדם"[2]
- אסתר פרבשטין, בסתר רעם
- שבת בשבתו (עלון לפרשת השבוע) כ"ב בניסן תשנ"ח (גיליון 696).
- שירים למלואים, דפוס Joachimsthal, אמסטרדם תרפ"ה - ספר שירים לכבוד מינויו של הרב דוידס לרבנות ליוורדן ומחוז פריסלנד, כולל גם פסוקים ומזמורי תהילים לכבוד הבחירה. בכותרת המשנה נכתב: ' יום הוקם על איש מפואר בתורה חכמה ודעת ובשם כבודו מהור"ר אהרן יששכר בן כ"ה נחמן דאווידס להגא"ב"ד דק"ק לעווארדן ... יום א’ ז’ של חנוכה ב’ דר"ח טבת שנת וכבוד והדר תעטרהו לפ"ג'. נכתבו ספרים דומים לכבוד בחירתם לאותה משרה של הרב שמואל עזריה לודרסום בד' בתמוז תר"ס, של הרב שמעון דסברג בתרפ"ט ושל הרב אברהם שלמה לויסון בתרצ"ו, וכן לבחירתו של הרב יוסף איזקסון לרבה של רוטרדם והסביבה בי"ג בסיוון תר"י.
קישורים חיצוניים
ירון פלס, רב וקהילה בראי תשובה אחת של הרב דוידס
הערות שוליים
