אוצרות יהודיים

אוצרות יהודיים

אלבום אולפן מאת אברהם פריד
יצא לאור	1992
סוגה	מוזיקה חסידית
אורך
חברת תקליטים	נועם הפקות

אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של שני תקליטים של אברהם פריד, בהם הוא שר לקט משירי רבי יום טוב עהרליך. ב"אידישע אוצרות" שר פריד כבמקור, ביידיש, ובאוצרות יהודיים תורגמו השירים לעברית. תקליטים אלו זכו לפופולריות רבה במגזר החרדי, בעיקר הראשון שבהם. בין השירים הבולטים: יעקב, התורה והאומות, יוסף מוקיר שבת ועקיבא.

התרגום לעברית אינו נאמן למקור ונערכו בו שינויים על מנת להתאים לחריזה. הפקת הדיסקים נעשתה על ידי חברת נועם הפקות והעיבוד נעשה על ידי ירון גרשובסקי. התרגום לעברית נעשה על ידי מנחם מנדל קפלן.

רקע וכתיבה

התקליט הוא כולו קאברים לשירים נבחרים של הזמר החסידי הרב יום טוב ערליך שנפטר שנים ספורות לפני צאת האלבום, השירים מאופיינים בטקסטים ארוכים משמעותית מהמקובל, ובפרט במוזיקה החסידית בה מקובלים שירים עם שני שורות בלבד, רוב שירי האלבום הם בלדות אבל חלקם הם משלים שונים ('עלה קטן'), ואף רעיונות מוסריים המובעים בארוכה ('הטבע').

התקליט היה חדשני בשעה שבא יצא כאשר הוא התקליט היחיד של פריד עד אז שכולו קאברים, וכמו כן היה מן הראשונים שכל השירים שבו נכתבו ולא השתמשו בציטוטים מהמקורות. הסגנון היחודי של האלבום - אלבום המבוסס על סיפורי צדיקים כבלדות ארוכות עם מנגינות מורכבות - לא הועתק מעולם, מה שמציב את מעמדו כאייקון חד פעמי ומוכר בתולדות המוזיקה החסידית.

למרות זאת, הסגנון של האלבום אינו יצירתו של פריד שבעצם הנגיש לציבור הכללי את שיריו וסגנונו של יום טוב ערליך שפרסם עשרות אלבומים בסגנון זה, עם זאת אלבום זה פרסם את יצירתו של ערליך יותר מכל אלבום אחר. למרות שנעשו נסיונות נוספים לפרסם שירים נוספים שלו.

אוצרות יהודיים היה אחד מאלבומי הקונספט המובהקים ביותר במוזיקה החסידית אי-פעם בכך שהתייחד לא רק בנושא אחד לכל השירים - בשנים אלו כבר יצאו אלבומים לחגים ולשבתות, למשל - אלא התייחד גם בקו מוזיקלי ברור, לחנים מורכבים המבוססים על המוזיקה המזרח אירופאי, סגנון כתיבה מזוהה מאוד, ונושא ואורך שירים חריג.

אוצרות יהודיים 1

התקליט יצא על שתי גרסאותיו בשנת תשנ"ב (1992). בתקליט תשעה שירים.

שבת קודש

השיר מתאר את ההכנות לשבת בבית יהודי, כשכל קטע מסתיים בהכרזה: 'שבת קודש'. בתחילת השיר מובאים הסיפורים מהגמרא על השתתפות האמוראים בהכנה לשבת, כמליחת דג וקציצת ירק. הלחן מהיר ולירי.

השיר לקוח מתוך האלבום השביעי של עהרליך - 'שבת'. ומופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, 'ערליכע ניגונים'.

יעקב - יאקאב

ערך מורחב – יאקאב (שיר)

השיר מספר את סיפורו של יעקב פוטש, בחור ישיבה מליטא שהוגלה על ידי הקומניסטים לכפר נידח באוזבקיסטן. ראש הכפר חשק בו כחתן לבתו ולאחר שהוא סירב ראש הכפר החליט להכריחו להתחתן עם בתו. יעקב נמלט מהכפר במסירות נפש כשהוא מטפס על צוק ומסתכן בחייו (לבסוף הגיע לארצות הברית).

לחן השיר מורכב. בתחילתו הוא פתיח דרמטי רצ'טטיבי-חזני בסולם פריגיש ברה (סול מינור הרמוני על הדרגה החמישית), שמושר פעמיים. לאחר מכן מגיע פרק מעבר בסולם סול מינור הרמוני שמושר פעמיים ('יושב על הטרקטור') וממנו עובר הלחן לפרק שמושר מספר פעמים ('בכל האזור איש לא ידע את סודו'), חלקו הראשון של פרק זה עולה בליריות ודרמטיות, כשהוא חורג מהסולם לסולם מי שברך, וחלקו השני יורד חזרה כשהוא חוזר לסולם המקורי. לאחר מכן ממשיך השיר, לקטע עדין במקצב קצבי מעט, שאף בו מופיעות חריגות מהסולם ('אמר רבא') המושר פעמיים. כעת עובר הלחן ממשקל 3/4 למשקל 4/4, לקטע עליז וקצבי בסולם סול מז'ור ('בשבת בבית התה'). כעת מופיע שוב קטע רצ'טטיבי דרמטי חדש, בסולם סול פריגיש- דו מינור הרמוני על הדרגה החמישית, ('יעקב יושב מושפל פנים'). כעת שוב חוזרים כל הקטעים למעט הפתיח- קטע המעבר פעמיים ('יעקב מתרומם ומכריז הוא עזוֹת'), הפרק מרכזי מספר פעמים ('בשעת בין הערביים'), הקטע הקצבי מעט ('הולך לאיטו'), הקטע העליז המז'ורי ('התזמורת מנגנת') ושוב הרצ'טטיב הדרמטי ('ובראש ההר') שמסיים את הלחן.

שיר זה זכה לפופולריות רבה, בשל הסיפור הדרמטי האמיתי שבו, השירה המשתפכת ומעוררת הרגשות והלחן המורכב והלירי.

השיר לקוח מתוך האלבום השני של עהרליך - 'תורה'. ומופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, 'ערליכע ניגונים'.

עלה קטן - די בלעטעלע

שיר מהיר, המבוסס על סיפור חסידי על הבעל שם טוב שרואה עלה על הארץ. הבעל שם טוב שואל את העלה למה אינו על העץ והוא אומר שהענף השיר אותו. כך הוא פונה לענף ושואל למה השיר את העלה והוא אומר שהעץ פקד עליו. הבעל שם טוב ממשיך כך אל העץ, הרוח, המלאך הממונה על הרוח ועד לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא עונה לו שעל הארץ הייתה תולעת שהתייסרה בחום, ולכן הורה למלאך להורות לרוח להורות לעץ להורות לענף להשיר את העלה מעל התולעת.

השיר לקוח מתוך האלבום השישי של עהרליך, 'אמונה'. ומופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, 'ערליכע ניגונים'.

כל נדרי

סיפור על רב חובל בצי הסובייטי המפקד על ספינה בים השחור על חופי אודסה. רב החובל שומע שירה שנוגעת ללבו, הוא מוריד סירה ושט לכיוון החוף משם הוא הולך לכיוון השירה אך השירה נעלמת. הוא פוגש יהודייה זקנה, ושואל אותה מה היא השירה שהוא שומע, והיא עונה לו שכנראה נשמה יהודית לו, כי הלילה הוא יום כיפור. רב החובל נזכר שהוא יהודי, וזהו ניגון כל נדרי ופונה לבית הכנסת וניגש להתפלל כחזן, כשהוא מחליט לחזור ליהדותו לא לחזור לספינתו (מתוך השיר: 'חיפשתי ניגון ומצאתי אוצר, את אמונתי האובדת').

לחן השיר הוא ניגון עממי רוסי.

השיר לקוח מתוך האלבום השלישי של עהרליך - 'תשובה'.

תחיית המתים

שיר על האמונה בתחיית המתים, במשקל ואלס. השיר פותח במילים אני מאמין, וכל קטע המתאר את ימות תחיית המתים מסתיים בקריאת: אמת!.

השיר לקוח מתוך האלבום ה-11 של עהרליך - 'חבלי משיח 2'.

אני מאמין

שיר על שלושה עשר עיקרי אמונה. השיר מתחיל במנגינה איטית ועובר לניגון שמחה המודה על כך שאנו יהודים.

השיר לקוח מתוך האלבום השישי של עהרליך - 'אמונה'.

לב של אם - מאמע'ס הארץ

שיר על סיפור חסידי על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, 'סניגורן של ישראל', המסרב לקבל קוויטל מאלמנה בערב יום כיפור, בעמדו על דרישתו למַתַּן רובל לכל שם, בעוד בידה רובל אחד בלבד בעדה ובעד בנה. האשה, המאמינה שעל ידי הזכרה אצל הרבי תזכה להכתב ב'ספר החיים', מנסה לאסוף כסף אך אינה מצליחה להגיע לסכום הנדרש. משכך מציע הרבי שתזכיר רק את שמה ללא הילד, אך היא מזדעזעת ואומרת שאם רק שם אחד ביכולתה להזכיר, היא מעדיפה את בנה. בשמעו זאת מתרומם הרבי ומכריז לשמיים: ראה כיצד מוותרת האם על חייה למען בנה, ואף אנו בניך, רחם עלינו כאם על בנה.

הלחן דרמטי, בעל ארבעה בתים. הבית הגבוה פותח במוטיב סוער במילים 'א פחד א שרעק' ('אימה וחרדה'). בתקליט מלווים את פריד צלילי פסנתר בלבד. עהרליך נהג לשיר את הניגון על קה אכסוף.

השיר לקוח מתוך האלבום ה-13 של עהרליך - 'מידות'.

הבריאה - די נאטור

שיר על התבוננות בפלאי הבריאה ובגוף האדם ודרכה להגיע לאמונה בה'. הלחן כתוב בסגנון טנגו.

השיר לקוח מתוך האלבום השישי של עהרליך - 'אמונה'.

התורה והאומות - די תורה

ערך מורחב – התורה והאומות (שיר)

שיר הומוריסטי על קבלת התורה על פי דברי המדרש שלפני נתינת התורה לעם ישראל, הוצעה התורה לכל אומות העולם וכששמעו מה כתוב בה הם סירבו, לעומת עם ישראל שקיבלה ללא שאלות. השיר, הומוריסטי כאמור, מתאר את הצעת התורה למדינות עכשוויות, והן מסרבות לשמע עשרת הדיברות, ברית המועצות בגלל אמונה בה', גרמניה בגלל לא תרצח, צרפת בגלל לא תנאף, בריטניה בגלל לא תחמוד, ארצות הברית בגלל כיבוד הורים והערבים בגלל לא תגנוב. בכל דיאלוג משולבים מילים בשפת המדינה (למשל בגרמניה, 'בסדר גרייט, רק אמור נֵא וֵואס דֵא שטייט'), כמו כן פריד מחקה את המבטא המקומי ('אולי בצרפת לך תדע'). לפני פניית המלאך לערבים מופיע קטע מוזיקלי בסגנון ערבי.

הלחן פותח בנעימת האקדמות, פיוט לחג השבועות, בנעימה זו מספר השיר את רצון ה' לתת את התורה לאנשים, ועל כך שפונה לאומות העולם להציע להם את התורה, הם שואלים מה כתוב בה ולשמע התשובה הם מסרבים. השיר מתחיל במילים 'ירד המלאך עם התורה ובא, היישר לרוסיה למוסקבה' בלחן עליז בסולם מינור הרמוני, המורכב משני בתים. בסיום השיר, בעיבוד של פריד, מופיע קטע מוזיקלי קצר על המילים 'התורה טובה היא מכל סחורה'.

השיר לקוח מתוך האלבום השני של עהרליך - 'תורה'.

במופע האסק 23 ביצע פריד שיר זה בדואט עם ליפא שמלצר, כששמלצר מחופש בכל קטע לדמות המקומית.

לקראת חג השבועות ה'תש"פ הפיק האמן אהרן זאב ברנשטיין קליפ הנפשת חול לשיר בשתי הגירסאות שלו: עברית ויידיש.

לחן השיר 'ציון ציון ציון' של רבי לייב מינצברג הושפע משיר זה.

בשנת תשע"ח הפיקה מקהלת מלכות, עם הסולן זאנויל ויינברגר קליפ וואקלי לשיר זה, כשבכל קטע מוצגת תפאורה מתאימה לאומה עליה שרים, כולל דגל אותה אומה.

אוצרות יהודיים 2

התקליט יצא בשנת תשנ"ד, 1994. תקליט זה לא זכה להצלחה כמו התקליט הראשון. בתקליט עשרה שירים.

יוסף מוקיר שבת

שיר מהיר ועליז על סיפורו של יוסף מוקיר שבת.

מתוך האלבום השביעי של עהרליך, "שבת".

השיר מופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, "ערליכע ניגונים".

היכן הצדיק - דער צדיק וו איז

שיר על סיפור חסידי על רבי משה לייב מסאסוב שלא הגיע לתפילת כל נדרי בליל יום כיפור. לבסוף נמצא הצדיק כשהוא מנדנד תינוק בעריסה, כשמתברר שאמו הלכה לבית הכנסת והותירה אותו לבד בבית. רבי משה לייב שמע את בכיו ועלה להרגיע אותו. השיר מסתיים עם קריאת הצדיק לה', איך אפשר להשאיר את ילדיך בוכים? בכל סוף קטע מופיע הקטע "הי לה לו לו לו", מוטיב ידוע מתוך שירי ערש. בפתיח השיר מופיע חיקוי של מובייל.

מתוך האלבום ה-13 של עהרליך, "מידות".

השיר מופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, "ערליכע ניגונים".

עקיבא

סיפורו של התנא רבי עקיבא שנישא לרחל בת כלבא שבוע על מנת שילך ללמוד תורה, רבי עקיבא למד 24 שנים רצופות ואכן נהיה לגדול הדור כשרחל מחכה לו, עובדת כפועלת פשוטה ואינה מתחרטת על כך שנתנה לו ללכת.

מקור הלחן מוואלס רוסי, שהתפרסם גם בישראל בשירו של נתן יונתן, על ענפי שיטה.

מתוך האלבום השני של עהרליך, "תורה".

השיר מופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, "ערליכע ניגונים".

שלא עשני גוי

שיר שמח במבנה של שיר חסידי אותנטי על הזכות להיות יהודי ולקיים מצוות על אף הצרות והרדיפות.

מתוך האלבום ה-15 של עהרליך, "שלא עשני גוי".

הגנרל - דער גענעראל

שיר על גנרל רוסי שלחם במלחמת העולם השנייה, שלאחר המלחמה יושב בחגיגת ניצחון של בעלות הברית ומהרהר לעצמו שגיבורים כמו נפוליון נשכחו מההיסטוריה, וכך פועלו בוודאי ישכח תוך זמן קצר. הוא קורע את המדליות ויוצא מהחגיגה, כשהוא מעלה נוסטלגיה מבית הוריו היהודים. השיר מסיים שהוא מהגר וחוזר ליהדותו כשהוא לא מתבלט ומעדיף להיות "טירון פשוט בצבא ה'".

הלחן במשקל ואלס, נלקח משיר רוסי "על פסגות מנצ'וריה" שהולחן במהלך מלחמת רוסיה יפן על ידי מייג'ור איליה אלכסייביץ שטרוב, מנצח תזמורת צבאית ברגימנט מוקשנסקי

מתוך האלבום השלישי של עהרליך, "תשובה".

עוד שעה - נאך א שעה

שיר קצבי ולירי על יהודים המכינים מתנות למשיח, בציפייה שעוד יום או עוד שעה הוא יגיע.

מתוך האלבום הרביעי של עהרליך, "שמע בני".

רכבת פרונזאית - פרונזער עשאלאן

שיר על יהודי שנמצא בתחנת הרכבת בפרונזה לאחר מלחמת העולם השנייה ורואה משפחות מתאחדות באושר, היהודי פונה ליהודי אחר ואומר לו שהוא אחיו, כשהשני אומר שאין לו אחים עונה לו הראשון, כולנו אחים. השיר במקצב מארש.

מתוך האלבום ה-11 של עהרליך, "חבלי משיח 2".

אני - איך

שיר על סיפור חסידי על רבי אהרן הגדול מקרלין. אחד מתלמידי המגיד ממזריטש חוזר לביתו ועובר דרך ביתו של רבי אהרן הגדול מקרלין. כשהוא דופק בדלת שואל רבי אהרן מי שם? עונה התלמיד: אני. רבי אהרן מתעלם ושוב התלמיד דופק ודו השיח חוזר על עצמו וכך כמה פעמים. לבסוף אומר לו רבי אהרן: איך מי שהיה אצל המגיד יכול להגיד אני? והתלמיד חוזר חזרה למגיד בהכרה שעדיין לא למד אצלו כלום.

ברקע מופיע צליל חיקוי של צ'מבלו.

מתוך האלבום ה-13 של עהרליך, "מידות".

ברית במוסקבה - א ברית אין מוסקאווא

שיר שהוא סיפור אמיתי שהיה עם המוהל החב"די בצלאל וילשנסקי. בעת עריכת ברית במוסקבה נכנסים לבית אנשי קג"ב. המוהל החל להתוודות, כשהמפקד לוקח אותו לביתו. שם הוא רואה יהודי מזוקן שמספר לו ששימש כרב ובנו, המפקד, מסתירו בביתו. לאחרונה נולד לבנו ילד, והוא אמר לו שאינו מסכים לראות את נכדו עד שיעבור ברית מילה ולכן בנו איתר מוהל שימול את בנו.

מתוך האלבום השלישי של עהרליך, "תשובה".

כמה טוב - אך ווי שיין

שיר המתאר את ביאת המשיח.

מתוך האלבום השלישי של עהרליך, "תשובה".

קאברים וביצועים מחודשים

השירים באלבום זה זכו לפופולריות מיוחדת ובשנות ה-20 של המאה ה21 ביצע פריד מספר קאברים מיוחדים לשירים מאלבום זה, הראשון שיצא היה ביצוע מחודש ל"יאקאב" בשיתוף מקהלת מלכות ובהמשך פרסם ביצוע לייב ל"לב של אם"מוקדם יותר פרסם אהרון זאב ברנשטיין קליפ ל"התורה והאומות" וכמו כן פרסמה מקהלת מלכות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22593917אוצרות יהודיים