אוריה החתי
אוּרִיָּה הַחִתִּי היה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד[1], ובעלה הראשון של בת שבע, אימו לעתיד של שלמה המלך.
דוד המלך ואשתו של אוריה
ערך מורחב – דוד ובת שבע
מספר בספר שמואל ב', פרק י"א שדוד המלך יצא באחד הלילות לגגו ומשם ראה את בת-שבע, דוד זימן אותה אליו ובא עליה. בת שבע הרתה. היא הודיעה זאת לדוד, שהחזיר את אוריה משדה הקרב וציווהו לשוב לביתו כדי שיהיה עם אשתו והוולד ייוחס אליו. אך אוריה סירב להיכנס לביתו בנימוק: ”הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי; חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ, אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.” דוד ערך לו משתה ושכרו, אך עדיין אוריה ישן עם החיילים האחרים בפתח הארמון. דוד שלחו חזרה לחזית עם הוראה כתובה ליואב לשלוח אותו "אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה" כדי שיהרג. יואב מילא את הפקודה והשתמש בבשורת מותו של אוריה בשביל להמתיק לדוד את הדיווח על אבדותיו במערכה. בגמר אבלה של בת-שבע על אוריה, דוד נשאה והיא ילדה לו בן.
דבר זה רע בעיני ה', ששלח את נתן הנביא להוכיח את דוד. דוד שב בתשובה, אך נענש במות הילד, בכך שתקום עליו רעה מביתו ונשיו יילקחו ממנו לעיניו ויישכבו בידי אחר בפרהסיה ובכך שלא תסור חרב מביתו "עד-עולם".
חז"ל אמרו כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", חז"ל מפרשים כי חיילי דוד ובכללם אוריה נתנו לנשותיהם גט (והראשונים בסוגיה זו נחלקו האם זהו גט גמור או על תנאי[2]) לפני צאתם למערכה, כך שבת-שבע הייתה גרושה כשדוד בה עליה. הצד השוה בפירושים אלו הוא שלפיהם דוד לא עבר על איסור אשת איש, שלפי ההלכה אחת מתוצאותיו הוא שבת שבע הייתה נאסרת לדוד לעולם.
בגמרא [3] הוא מוגדר כ"מורד במלכות" מפני שהיה בדברי אוריה התרסה כלפי דוד, עקב דבריו "אדוני יואב". הגדרה שמצדיקה את הוצאתו להורג. ונחלקו המפרשים מהי אותה מרידה: לשיטת רש"י, אוריה כינה את יואב "אדוני יואב" ואין דרך ארץ לקבל עליו מרות אחרים בפני המלך, ולשיטת התוספות עקב סירוב פקודתו של דוד לסור לביתו.
שמו של אוריה "החתי" מעיד על מוצאו החיתי. לפי חלק מדרשות חז"ל, אוריה נקרא חתי רק מפני שישב בארץ חת. אך במדרשים אחרים[4] נכתב כי אוריה היה נכרי, ושימש כ”נושא הצינה”[5] של גלית, ודוד נתן לו את בת שבע לאישה בשכר שסייע לו לחלץ את חרב גלית מנדנה. יצויין כי היו שחלקו על מהימנותו של מאמר חז"ל זה[6]. לפי הפשט מבאר הרמב"ם שהוא היה גר תושב ונישואיו לבת-שבע היו חסרי תוקף[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סיפור המעשה בתנ"ך, בשמואל ב' פרק י"א, מאגר ספרות הקודש באתר סנונית
- מילות השיר "אוריה", באתר שירונט , מאת עלי מוהר ויוני רכטר
הערות שוליים
- ^ שמואל ב' כ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט' עמוד ב', לדברי רש"י המדובר בגט על תנאי אך לדעת רבינו תם המובא בתוספות ולדעת הרשב"א מדובר בגט גמור
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד א'.
- ^ הובא בפירוש האלשיך לספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק נ"א וכן בפירוש כלי יקר שם
- ^ ראו ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק מ"א
- ^ ראו למשל "אוצר הגאונים" מאת הרב ד"ר חיים צבי טוייבש בהוצאת מוסד הרב קוק למסכת סנהדרין דף קז. שהביא דברי תלמיד רס"ג החולק על מעשה זה
- ^ "דויד ובת שבע - הספור שלא שמעתם", הרב מרדכי הוכמן, פורסם באתר דעת
מאל