איילוניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף איילונים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאיילוניים
Tragulus javanicus.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
תת־סדרה: מעלי גירה
על־משפחה: Tragulina
משפחה: איילוניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tragulidae
‏מילנה-אדווארדס, 1864

איילוניים (שם מדעי: Tragulidae) היא משפחה בתת-סדרת מעלי גירה והיחידה מבני קבוצת Tragulina שקיימת כיום. היא כוללת שלושה סוגים ומספר מינים. האיילוניים הם יצורים קטנים, שנמצאים כיום רק ביערות טרופיים באפריקה, בהודו ובדרום-מזרח אסיה.



מאפיינים פיזיים

איילון בלבק, Tragulus napu

בניגוד לאיילים, לאיילוניים אין קרניים, ומשום כך הם נאבקים באמצעות הניבים העליונים שלהם. היעדר הקרניים הוא מאפיין נוסף שמלמד על הפרימיטיביות היחסית שלהם, והוא אחד מהמאפיינים אותו חולקים האיילוניים עם האבות הקדומים הפרימיטיביים שלהם, שהיו מעלי הגירה. מבין ארבעת המינים החיים במשפחה, איילון המים (Hyemoschus aquaticus) הוא הפרימיטיבי ביותר, כפי שניתן להסיק מהמאפיינים האנטומיים הדומים לאלו של החזיריים יותר מאלו של האייליים. בין מאפיינים אלה ניתן למנות את עור הישבן העבה במיוחד, המקשה על טורפים לנשוך אותו.

האיילוניים דומים לאיילים קטנים וחסרי קרניים: ראשם קטן ומחודד, גופם חסון ורגליהם דקות מאד. יחד עם זאת, הם בעלי מספר מאפיינים ייחודיים, כמו קיומן של בהונות, עיניים גדולות, נחיריים צרים ואוזניים בינוניות בגודלן המכוסות בשכבה דקה של שערות. גבם מעוקל, וכך קטנותם מאפשרת להם לשמור על "פרופיל נמוך" ולרוץ דרך הצמחייה הסבוכה שבסביבת החיים שלהם. פרוותם העליונה חומה - אדמדמה, ופרוותם התחתונה לבנה. לעיתים קיימים נקודות או פסים לבנים או חומים על הגוף, על החזה ועל הצדדים. על חרטומם אין שערות. הם חסרים את הבלוטות שעל הפנים או על הרגליים שיש למכפילי פרסה רבים אחרים.

מידות: אורכם של האיילוניים נע בין 44 ל-85 סנטימטרים, ומשקלם בין 2 ל-12 קילוגרמים. הנקבות גדולות מהזכרים בשלושה מתוך ארבעת המינים.

התנהגות ורבייה

האיילוניים ידועים בביישנותם. הם ברובם פעילי לילה, ובהעדיפם בתי גידול סבוכים, קשה מאד לצפות בהם. האיילון מתרגש במהירות, ובתגובה להפרעות קלות הוא יקפוץ ממקומו בבהלה. כשהם מרגישים בסכנה, הם בורחים לתוך סבך צמחייה או לתוך מים. הם חיות סוליטריות, במיוחד בהשוואה לבעלי חיים אחרים הגדלים ביער. הזמן היחיד בו האיילון מקיים חיי חברה הואבזמן גידול הצאצאים. יוצא מכלל זה הוא האיילון המלאי, אשר התגלה כי הוא מונוגמי. בנוסף, האיילוניים הם בעלי חיים טריטוריאליים: את הטריטוריה שלהם הם יסמנו בעזרת השתלת עקבות ריח או הטלת שתן, צואה או הפרשת הפרשות אחרות. האיילוניים מתקשרים באמצעות השמעת קולות ובאמצעות השארת עקבות ריח. כאשר הם יחושו במצוקה, הם יפלטו קול פעייה רך.

איור של Dorcatherium, מין איילון שנכחד


משך ההריון נע בין שישה לתשעה חודשים, תלוי במין הספציפי. הנקבה ממליטה כצאצא אחד בשנה. לאחר ההריון, הנקבה מעכלת את השליה. הצאצאים זקוקים לטיפול מועט בלבד לאחר הלידה: הם מסוגלים לעמוד על רגליהם כשעה לאחר לידתם, ובמרבית הזמן שאחרי הלידה הם אינם נמצאים עם אמם, אלא למשך זמנים קצרים הכוללים הנקה או האכלה. הצאצאים נגמלים מיניקה בגיל שלושה עד שישה חודשים, וכאשר הם מגיעים לבגרות הם עוזבים את אזור החיות של אמם. תוחלת החיים של איילון היא 11 - 13 שנים.

תפוצה, בתי גידול ושימור

איילון ג'אווני, Tragulus javanicus

במהלך תקופות האוליגוקן והמיוקן, האיילוניים היו נפוצים בכל העולם, אולם כיום תפוצתם מוגבלת לאפריקה ולאסיה. שלושת המינים בסוג איילון (Tragulus) אנדמיים לדרום מזרח אסיה, בעוד שאיילון המים (סוג: Hyemoschus) נפוץ לאורך מרכז אפריקה ומזרחה. המינים האסייאתים חיים בצמחייה סבוכה במהלך היום, ובלילות הם עשויים לצאת לאזורים פתוחים למשכי זמן קצרים. איילון המים חי ביערות גשם, בצמחייה נמוכה ועבותה, וכמעט תמיד יימצא ליד מקור מים, שם הוא יוכל להימלט מטורפיו על ידי צלילה לתוך המים.

בשל ביישנותם הרבה, גודלם הקטן ואופי פעילותם הלילי, קשה מאד למצוא איילונים, ועל אחת כמה וכמה להעריך את מצב האוכלוסיות שלהם. עד כה, ה-IUCN הגדיר את מצבו של איילון המים כ"לא ידוע" (Date Deficient; DD), ויתר המינים סווגו במצב שימור "ללא חשש" (Least Concern; LC). הגורמים המסכנים את האיילוניים הם ציד פרוע לצורכי מזון וכן הרס של בתי גידול. בנוסף, קיים עניין באיילוניים על מנת לחקור את מכפילי הפרסה, אולם קשה להרבות את מרביתם בשבייה. המין היחיד שהייתה לגביו הצלחה חלקית בהתרבות בגן חיות הוא איילון המים.

מיון

מיון המינים במשפחת האיילוניים.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0