אייל נקוד
 אַייל נקוֹד
| |
|---|---|
אייל נקוד זכר לצד עופר
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי העולם הישן |
| סוג: | אייל נקוד |
| מין: | אייל נקוד |
| שם מדעי | |
 Axis axis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אייל נקוד (נהגה: אַיָּל נָקֹד) או אייל צ'יטאל (שם מדעי: Axis axis; בעבר Cervus axis), הוא סוג של אייל החי בדרום אסיה ומהווה מין יחיד בסוגו. בעבר היו שלושה איילים נוספים בסוג Axis: אייל חזירוני, אייל קוהל, ואייל קאלאמיאן, אך כיום הם מסווגים בסוג אייל זהוב (Hyelaphus) על סמך מבנה גוף נפרד.
תיאור
לאייל הנקוֹד פרווה בצבע חום בהיר-כהה, המנוקדת בכתמים ונקודות לבנות המקנות לו את שמו. בטנו, גרונו, והחלק האחורי של זנבו - לבנים, ולאורך הגב יש לו פס שחור המתוח מהזנב עד לכתפיים. לזכרים זוג קרניים גדולות המגיעות לאורך של 75 ס"מ ומתפצלות עד שלושה סיעופים. אייל נקוד הוא בינוני בגודלו - קטן מעט מן היחמור וגדול מאייל הכרמל: גובהו בכתפיים כ-90 ס"מ, ואורך ראשו וגופו (כולל הזנב) עד 170 ס"מ. משקלם של הזכרים 30–75 ק"ג, ושל הנקבות 25–45 ק"ג. זכרים גדולים במיוחד יכולים לשקול 98–110 ק"ג.
קרני האיילים הן מבנים עצמיים שגדלים בכל שנה על פי רוב בקיץ, ולרוב רק הזכר מגדל אותן. הקרן מתחילה להתפתח אצל האיילים הצעירים בתור זוג בליטות שמהן מתפתחות הקרניים.
האיילים מפרישים ריח מסוים מבלוטות הנמצאות ליד עיניהם ומצחם על מנת לסמן את הטריטוריה שלהם. ריח זה משמש לא פעם את הציידים המעוניינים בהם.
תפוצה ובית גידול
.JPG)
האייל הנקוד נפוץ במספרים גדולים בהודו ונפאל, ונמצא במספרים קטנים יותר בסרי לנקה, בהוטן, ובנגלדש. כמו כן הוא הובאה למדינות רבות מחוץ לתפוצתו המקורית, ביניהן: ארמניה, פקיסטן, ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, ואוסטרליה; בארצות הברית הוא הובא למדינות טקסס, פלורידה, קליפורניה, והוואי. בשל העדר טורפים טבעים בהוואי, האוכלוסייה גדלה עד שממשלת הוואי חוקקה חוקים האוסרים על החזקה או הובלה של אייל נקוד לאיים.
האיילים הנקוּדים חיים ביערות נשירים צפופים ובשטחי מרעה. הם נמנעים מאזורים גבוהים, ואת תפקידם האקולוגי באזורים אלו ממלאים איילי סמבר.
מאפיינים ותזונה
האיילים הנקוּדים חיים בעדרים גדולים של 10–50 פרטים, והם פעילים בעיקר בשעות היום. תזונתם כוללת נבטים, עשבים, שיחים, ענפים, ופרות שנופלים מהעצים על ידי חיות אחרות. לעיתים הם מעשירים את תזונתם בליקוק מלח או אכילת רקמת העור הנופלת מהקרן. זכרים עומדים לעיתים קרובות על רגליהם כדי לאכול מהענפים של העצים. איילים אלו מעדיפים מים זמינים ובימים חמים ישתו בבוקר ובערב.
איילי נקוד נצפים לעיתים קרובות עם קופי לנגור ונהנים מהפירות שנופלים על ידם, ומקריאות אזעקה הנשמעות מהם כאשר הם מבחינים בטורף. הלנגורים נהנים מהשמיעה הטובה של האיילים וירדו לחפש מזון באדמה כאשר האיילים יהיו לידם. לעיתים איילי נקוד רועים גם עם תאואים אסייתים, גאורים, טווסים או איילי סמבר.
תוחלת חייו של האייל הנקוד 10–14 שנים.
אויבים ושימור
האויבים של האיילים הנקוּדים בטבע הם אריות אסייתים, טיגריסים, נמרים, דהולים, נחשי פיתון ותנינים. שועלים עשויים לטרוף עופרים. אייל זה מסוגל לרוץ במהירות של 40 קמ"ש, והיחידים שיכולים להדביקו הם דהולים. מצב שימורם של איילי נקוד מוגדר כללא חשש (LC) על ידי הרשימה האדומה של IUCN בשל התפוצה הרחבה של המין, אולם אוכלוסיות מקומיות קטנות דוגמת בנגלדש נכחדות בשל ציד לבשרו. קיים תת-מין בסרי לנקה שמצבו מוגדר כפגיע (VU) בשל ציד, ובירוא יערות.
גלריה
אייל נקוד זכר
עופר יונק מאימו
אייל נקוד זכר
אייל נקוד אוכל ענפים בעמידה
איילים ביער
עופר
אייל זכר
זכר
אייל שותה מים בסרי לנקה
אייל בפארק הלאומי קאנאה שבהודו
_male.jpg)
.jpg)
_newborn.jpg)
קישורים חיצוניים
- אייל נקוד, באתר ITIS (באנגלית)
- אייל נקוד, באתר NCBI (באנגלית)
- אייל נקוד, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אייל נקוד, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אייל נקוד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אייל נקוד, באתר GBIF (באנגלית)
- אייל נקוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)
