איפא"ק
 | |
איפא"ק (AIPAC; ראשי תיבות באנגלית: American Israel Public Affairs Committee – הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור) היא שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקניים.
השדולה נוסדה ב-1951, מורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים, ועוסקת בעיקר בשתדלנות לגבי האינטרסים של מדינת ישראל. היא נחשבת כאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס והגדולה ביותר הן בלובי הישראלי והן בלובי היהודי.
מטרתה הראשונית הייתה להתמקד באנשי הקונגרס, אך בפועל היא מפנה את רוב תשומת הלב לאנשי הזרוע המבצעת. ישנם אנשים רבים בממשל האמריקאי אשר מאמינים, כמו איפא"ק, כי תמיכה בישראל צריכה להיות המרכיב המרכזי במדיניות המזרח התיכון של הממשלה[1].
היסטוריה
השדולה נוסדה על ידי ישעיהו (סי) קינן כהמשך לארגונים ציוניים קודמים, בהם מועצת החירום הציונית שפעלה בסוף מלחמת העולם השנייה. תחילה נרשמה השדולה בשם "המועצה הציונית האמריקאית", אולם ב-1954 הוחלף המעמד לארגון מקומי בשם "וועד האמריקני ציוני לענייני ציבור" ויועד לשדולה בקונגרס. את השם הנוכחי קיבל הארגון בשנת 1959.
בשנת 1974 החליף מוריס אמיתי את קינן בראשות הארגון וב-1980 החליף אותו תום דיאן. במהלך תקופה זו היה איפא"ק ארגון קטן מאוד שלא היה מוכר. דיאן הביא לגידול עצום בהיקף הפעילות של הארגון (התקציב גדל מ־1.5 מיליון דולר ל־14 מיליון ומספר החברים גדל משמונת אלפים לחמישים אלף תוך שבע שנים).
ב-1981 היה הניסיון המשמעותי הראשון של איפא"ק להתמודד עם הממשל סביב מכירת מטוסי ה-AWACS לערב הסעודית, הניסיון כשל אמנם אולם איפא"ק הקשה מאוד על הנשיא. ב־1982 תמך הארגון, בניגוד לעמדת ישראל בתוכנית רייגן והצליח למנוע קיצוץ בסיוע האמריקאי שנועד ללחוץ על ישראל. במקביל החל איפא"ק ב"התוכנית לפיתוח מנהיגות פוליטית" שגידלה דור של פוליטיקאים יהודיים.
במהלך שנות השמונים החל איפא"ק לעבוד גם בשתדלנות בזרועות הממשל ואימץ בעקבות כך עמדות ימניות יותר. לשיא הגיע תהליך זה בזמן המאבק על ההתנחלויות שהגיע לנקודת פיצוץ ב־12 בספטמבר 1991 כאשר שתדלני איפא"ק (למעלה מאלף מאתיים) ניסו לשכנע את חברי הקונגרס לתמוך באימוצן. המאמץ נכשל בעקבות מתקפה חריפה ביותר של ג'ורג' בוש (האב) כלפי השדולה בה טען (בין השאר) כי השדולה איננה פועלת בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית. עם זאת, איפא"ק הצליח לבסוף לגייס את תמיכת הקונגרס בערבויות (לאחר שהוסכם לקזז מהן את ההשקעות בהתנחלויות).
מאז תחילת שנות התשעים, פעילות איפא"ק פחתה במקצת וכך גם השימוש שישראל עושה בה, אולם עדיין איפא"ק נחשבת לשדולה השנייה בעוצמתה בקונגרס האמריקאי (לאחר שדולת יצרני הנשק הקל). ב־2005 הסתבכו שניים מבכירי איפא"ק בפרשה של העברת מידע סודי לישראל, פרשה אשר הביאה לפרישתם מהארגון ולפגיעה חמורה במעמדו.
בעשור השני של המאה ה-21 עומדים בראש מועצת המנהלים של איפא"ק חמישים אנשים רבי השפעה בפוליטיקה הדמוקרטית והרפובליקנית ובעניינים אזרחיים ברחבי המדינה. בהם הסנטור לשעבר רודי בושווייץ, סטיבן גרוסמן ובוב אשר.
תקציב השדולה מגיע מתורמים פרטיים, מדמי חברות שעל החברים לשלם. היא אינה מקבלת שום סבסוד מממשל ארצות הברית או מממשלת ישראל.
מטרות
איפא"ק פועלת לדאוג לקיומו של הסיוע החיוני אותו מקבלת ישראל מממשלת ארצות הברית, על מנת שישראל תישאר חזקה ובטוחה. כמו כן, היא פועלת על מנת לקדם שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות על מנת לקדם מדיניות נגד הטרור. שיתוף הפעולה האסטרטגי יביא גם להחלפת מידע בין המדינות בנושא טכניקות ביטחוניות וטכנולוגיות על מנת לשמור על ביטחון המדינות וכן, עצירת מדינות כגון איראן מלהשיג נשק להשמדה המונית.
הישגים
.jpg)
איפא"ק זוקפת לזכותה הישגים רבים במהלך שנות קיומה:
- השיגה תמיכה נרחבת לכך שזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני רקטות בעזרת העברת החלטה בבית הנבחרים.
- חיזוק שיתוף הפעולה בין ארצות הברית וישראל בנושא האנרגיה. העבירה חקיקה שייסדה תוכנית מענק שמממנת מיזם משותף של ארצות הברית וישראל בנושא אנרגיה חלופית.
- באמצעות עצומה שחתמו עליה 104 חברי בית הנבחרים, יצאה בקריאה לחיזוק כוחה של יוניפי"ל לעצור את העברת הנשק של חזבאללה לאורך הגבול הסורי.
- העבירה מכתב שחתומים עליו 34 סנטורים שמדגיש את הצורך בהפעלת לחץ אמריקני על מצרים לפעול להפסקת הברחות הנשק לעזה.
- העבירה החלטה בבית הנבחרים שמברכת את ישראל על ציון 40 שנה למלחמת ששת הימים.
- נקטה בפעולות רבות בדאגה לשמירה על הסטנדרטים של הממשלה הפלסטינית, ביניהן, שליחת מכתבים חתומים בידי 259 חברי בית הנבחרים ו-79 סנטורים שקוראים לאיחוד האירופי ולארצות הברית לא להעניק שום סיוע או הכרה לממשלה הפלסטינית עד שזאת לא ממלאת את דרישותיה הבינלאומיות.
- מנעה מארצות הברית להעניק הכרה או סיוע לרשות הפלסטינית שמונהגת על ידי אנשי חמאס עד שזו לא מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל
- אישרה הסכם שהוביל לכניסת מגן דוד אדום לצלב האדום העולמי[2].
- דאגה לחיזוק הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן במטרה למנוע ממנה ייצור של נשק גרעיני.
- העבירה החלטה שקוראת להטלת סנקציות על ארגונים המשקיעים בסקטור האנרגיה של איראן, במטרה להקטין את המענקים שאיראן מקבלת עבור פיתוח נשק גרעיני.
- העבירה החלטות בקונגרס שמביעות תמיכה נלהבת בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני התקפות של חזבאללה וחמאס.
- הגבירה את הסיוע הצבאי לישראל במשך האינתיפאדה.
- הפעלת לחץ עולמי על חמאס.
- העבירה החלטה שנותנת לנשיא ארצות הברית להטיל סנקציות על סוריה, בעקבות מעורבותה בלבנון ותמיכתה בטרור.
דרכי פעולה
איפא"ק פועלת במגוון דרכים על מנת להגיע לקהלי יעד שונים בארצות הברית. מחברי קהילות יהודיות, לסטודנטים בקמפוסים ועד לחברי ממשלה וקונגרס.
- איפא"ק מארחת ועידות ותוכניות חינוכיות שבהן משתתפות דמויות מפתח בהנהגה היהודית העולמית.
- יוצרת קשרים עם דמויות מפתח בקהילות שונות ובעלי רקעים תרבותיים ופוליטיים שונים, על מנת להבטיח שארצות הברית נשארת מחויבת לקשר אמריקני-ישראלי חזק.
- כל שנה איפא"ק פועלת יחד עם חברי קונגרס מובילים על חוקים שניתן להעביר שיסייעו בחיזוק הקשר בין ארצות הברית וישראל.
- באמצעות ארגוני צדקה מסבסדת משלחות לימוד לישראל עבור מנהיגים בינלאומיים, מקבלי מדיניות, עיתונאים ועוד.
- מצוותת יחצ"ני ציבור יחד עם צוות מומחים לחנך את נבחרי הציבור, מקבלי ההחלטות וכו' בתחום.
- פועלת במאות קמפוסים ברחבי ארצות הברית כדי ללמד את הסטודנטים איך להתערות בעולם הפוליטיקה ואיך לבנות תמיכה בישראל.
- איפא"ק ממלאת עצומה לנשיא ארצות הברית, ובה דרישה להימנע מלחץ על ישראל בנושא המשא ומתן הפלסטיני[3].
ביקורת
הביקורת העולמית על איפא"ק מתחלקת לשני סוגים. גישה אחת, המיוצגת על ידי הפרופסורים סטיבן וולט וג'ון מירשהיימר, טוענת כי בשל כוחו הרב של הארגון מקדם לעיתים הממשל האמריקני את האינטרסים של ישראל גם כאשר עלול הדבר לפגוע באינטרסים ובביטחון של ארצות הברית ושל בנות ברית אחרות שלה. על פי טענה זו עלול הדבר לפגוע בטווח הארוך גם בביטחונה של ישראל[4]. גישה זו אינה חולקת על חשיבות מטרותיה של איפא"ק, אך טוענת שממשלת ארצות הברית אינה הגוף שצריך להגשימן. הגישה השנייה בקרב המבקרים מגנה את איפא"ק בטענה שהארגון מקדם מטרות שליליות, כגון גזענות, כיבוש ואימפריאליזם.
ראו גם
- ארגון ציוני אמריקה
- J Street - המקבילה השמאלנית של איפא"ק
- הוועד היהודי-אמריקני
לקריאה נוספת
- יוסי מלמן ודן רביב, שותפים לדבר מעשה, ספרית מעריב, 1994.
- אילן פפה, "עם אלקים, לצדם: על הארגונים הפרו ישראליים בארצות הברית", מטעם, גיליון 9, 2007.
- John J. Mearsheimer & Stephen M. Walt, The Israel Lobby and U.S. Foreign Policy, 2007.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איפא"ק |
אתר האינטרנט הרשמי של איפא"ק- יהודה אוזלבו, יהדות ארצות הברית ומאבקה בחרם נגד ישראל, באתר קרן משפחת רודרמן, דצמבר 2018
- גיל טרוי, הקול היהודי: כוח פוליטי וזהות בבחירות לנשיאות ארצות הברית, באתר תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית, ספטמבר 2016
- אלון פנקס, ישראל - מפלגת או מאחדת את ארצות הברית?, באתר תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית
- ארמין רוז (סיכום ותרגום: דוד וינברג), "האם אייפא"ק איבדה את שיניה", השילוח גיליון 3, פברואר 2017
- מידע על השדולה באתר עיתון הניו יורק טיימס (באנגלית)
איפא"ק, ברשת החברתית פייסבוק
איפא"ק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איפא"ק, ברשת החברתית אינסטגרם
איפא"ק, חברה ברשת החברתית LinkedIn
איפא"ק, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
- Kobby Barda, AIPAC’s Grassroots Path to Congress: How Isaiah Kenen Built AIPAC to Be A Powerhouse, Simple Story. 2020.
- Kobby Barda, Isaiah Kenen, President Eisenhower, and Aid to Israel During the Suez Crisis, Cambridge Open Engage, Swe. 2020, doi:10.33774/coe-2020-pwp4n.
- John Mearsheimer and Stephen Walt, The Israel Lobby, London Review of Books, Vol. 28 No. 6, 23 March 2006
- Thomas B. Edsall and Molly Moore, Pro-Israel Lobby Has Strong Voice, The Washington Post, September 5, 2004
הערות שוליים
