איש האמונה הבודד
"איש האמונה הבודד" היא מסה מפורסמת שכתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק בשנות ה-50, בה מנתח הרב סולוביצ'יק את מקומו של איש האמונה ואת תפקידו בעולם ובקהילה באמצעות הצגת שני טיפוסים - "איש ההדר" ו"איש האמונה" - המבוססים על שני התיאורים של בריאת האדם בספר בראשית. המסה נדפסה במקור באנגלית, ויצאה במהדורות נוספות ובתרגום לעברית, והפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית האקזיסטנציאלית.
מבנה ותוכן החיבור
המסה מתחלקת למעשה לשני חלקים, העוסקים בהצגת שתי דמויות: האדם המודרני הרוצה לשלוט ולכבוש את כוחות הטבע, ולנצלם לצרכיו (הנקרא בתואר 'איש ההדר'), והאדם השני הרוחני שמחפש את הרוחניות ואת מרות הקל (הנקרא 'איש האמונה הבודד').
הרב סולובייצ'יק מתאר את שתי הדמויות באמצעות שני תיאורים שונים בבריאת האדם, המופיעים בסיפורי בריאת העולם שבספר בראשית, ומציג את "איש ההדר" כאדם שבריאתו מתוארת בפרק א' מול "איש האמונה הבודד", אותו מייצג תיאור הבריאה של פרק ב'.
איש ההדר ("איש ההוד", לתרגומו של ניימן)
מאפייני "איש ההדר" באים לידי ביטוי בתיאור הראשון של בריאת האדם בפרק א' בה מופיע ציווי ה' לאדם: "וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ". הרב סלובייצי'ק מפרש זאת כתביעה כלפי האדם, להוביל את העולם ולשלוט בו, לפתח אותו ולנצל את העולם החומרי לצרכיו.
בנוסף, בניגוד לפרק ב', מסופר שם שהאדם וחוה נבראו יחד - "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם". מכאן, ש"איש ההדר" אינו בודד - ולא היה לבדו אפילו ביום שנוצר: הוא נברא יחד עם חוה, הוא יצור חברתי החי בתוך קהילה מתוך אינטרסים משותפים.
יואב שורק מתאר את "איש ההדר" כדמות שבעולם העתיק הייתה תאורטית, ובעת החדשה התגשמה בקולוניאליזם האירופאי: ”איש ההדר האמתי, מבקיע קליפות של מאות ארוכות של היסטוריה כמעט-סטטית. האדם החדש נטל סוף סוף את האמון שנתן בו אלוקים והחל לשנות את העולם, לעצב אותו ולעבד אותו, ללמוד את הגיונו הפנימי ולכבוש את איתני הטבע במהלך מהיר ומסחרר. ההתפתחות המהירה של המדע באה שלובה עם תפיסה חדשה של עוצמת האדם ותפקידו, כמי שמוביל את מרכבת הקִדמה בדהרה ומפיץ את הציוויליזציה אל המחוזות שעדיין לא זכו בה. לא רק כלפי בעלי חיים ואיתני הטבע, אלא גם כלפי תרבויות שלא ראו את האור”[1].
איש האמונה הבודד
לעומת זאת, מאפייני "איש האמונה" מוצגים בתיאור השני של בריאת האדם בפרק ב', בה אלוקים אינו מצווה את האדם לכבוש את כוחות הטבע, אלא מצווה אך ורק "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ביחס לגן עדן, כלומר לשמור על הקיים, ולהשתעבד לקונו. כמו כן, האדם בפרק ב' נברא בודד, ללא האישה, והוא זכה לבת זוג רק לאחר שהקריב מעצמו: ה' הפיל עליו תרדמה ולקח ממנו צלע. הוא "נכבש ונוצח" - אך בתהליך זה מצא את בת זוגו. האמירה "לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", מבטאת את הבדידות של "איש האמונה".
בניגוד ל"איש ההדר" השואף לשליטה על העולם ולכן שואל שאלות פונקציונליות, איש האמונה מעלה שאלות על משמעות הבריאה. הקהילה שאליה משתייך איש האמונה דורשת ויתור והקרבה - וכך נוצר סוג חדש של קהילה: "קהילת האמונה", שהיא "קהילת הברית", המבוססת על שיתוף האלוקים והאדם, ובאה לידי ביטוי בקהילה המתפללת וב"קהילת ההלכה".
תיאור הקונפליקט
בסוף החיבור מתאר הרב סולובייצ'יק את הקונפליקט בין שני התיאורים הסותרים: שני סוגי האנשים, "איש ההדר" ו"איש האמונה"- למעשה אינם שני אנשים נפרדים. שני סוגי אישיות אלה, קיימים בתוך כל אדם, וטבועים בו מרגע הבריאה.
איש האמונה הבודד נמצא "בתנועה מתמדת בין קוטב ההדר הטבעי ובין קוטב הענווה" של "קהילת הברית". הוטל עליו תפקיד דיאלקטי הכרוך במעבר מתמיד "בין קהילת האמונה ובין קהילת ההדר" - ומכאן "שהגאולה השלמה של האדם אינה ניתנת להשגה", ואיש האמונה נותר בבדידותו.
הוצאה לאור
המסה הודפסה לראשונה בקיץ תשכ"ה – 1965[2], ויצא במקור באנגלית בביטאון 'tradition', ויש לו שני תרגומים לעברית - הראשון בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשמ"ח, והשני, בהוצאת ידיעות, יצא בשנת תשע"ט ותורגם על ידי קלמן נוימן. הספר הוקדש לרעייתו, טוניה.
קישורים חיצוניים
- בדידותו של האיש המאמין, קטעים מן המסה (בתרגום שונה מן הגרסה הנפוצה), באתר דעת
- אביעד הכהן, "והאיש הזה הוא אנחנו" - על האיש, האמונה והבדידות, http://www.atid.org/resources/lmof40/hacohen.asp
- הרב שרגא בר און, "וידויו של איש האמונה הבודד", עמותת עתיד
- הרב חיים נבון, ארבעים שנה לאיש האמונה הבודד - תובנות ומחשבות חדשות, באתר עמותת עתיד
- יואב שורק, "שקיעתו של איש ההדר", השילוח 7, נובמבר 2017
- מתיה קם ורחל לבל, איש האמונה הבודד/ יוסף דב הלוי סלובייצ'יק, באתר tarbutil
הערות שוליים
- ^ יואב שורק, "שקיעתו של איש ההדר", השילוח 7, נובמבר 2017
- ^ המקור באנגלית פורסם בביטאון הסתדרות רבני ארצות הברית – TRADITION - ותורגם לעברית בידי צבי זינגר וזאב גוטהולד. מסה זו בצירוף המאמר "קול דודי דופק" יצאו לאור בעברית בספר "איש האמונה", הוצאת מוסד הרב קוק (תשנ"ב - 1992). בשנת 2019 ראה אור תרגום חדש מאת ד"ר קלמן נוימן, בהוצאת ידיעות ספרים.
