אדם וחוה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים. אדם מכונה גם אדם הראשון.

בריאת אדם וחוה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בריאת אדם וחוה

סיפור הבריאה מופיע בתורה בשני שלבים, שלב ראשון בפרק א' ושלב שני בפרק ב'. בשלב הראשון התורה מספרת שאדם וחוה נבראו יחדיו ביום השישי, בתום בריאת כל שאר העולם, הטבע ובעלי החיים. ובשלב השני התורה מסבירה שה' ברא את האדם, הניחו בגן עדן וציווהו לא לאכול מעץ הדעת, ואז אמר ה': "לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח) תחילה ה' יצר את בעלי החיים והביאם אל האדם, אך הוא לא מצא בהן "עזר כנגדו". לכן בנה ה' את האישה מצלעו:

וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹקים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

בתלמוד הבבלי, נחלקו האמוראים רב ושמואל האם הצלע שנלקחה מהאדם הייתה פרצוף (שהיה עוד פרצוף לאדם מאחוריו), או זנב.[1]

חייהם של אדם וחוה

אדם וחוה הוצבו עם בריאתם בגן העדן, וצוו מפי ה' לטפח את הגן אולם נאסר עליהם לטעום מפרי עץ הדעת (הציווי ניתן לאדם לפני שהופרדה ממנו חוה). לאחר שחטאו אדם וחוה באכילה מעץ הדעת הם גורשו מגן עדן, וקוללו מפי ה'. שלושה מילדיהם של אדם וחוה נזכרים בשמותיהם במקרא: קין, הבל ושת וילדים נוספים נזכרים כ"בנים ובנות" (בראשית, ה', ד'). על פי המסורת חז"ל הבנות הנוספות, היו נשותיהם של הבנים. לפי בראשית רבה נולדה עם קין תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות.[2] רבי יצחק אברבנאל מביא בשם "ספרי האומות" ששמות נשותיהם היו קלמנה ובלבירה.[3] בספר היובלים הן נקראו און ועצורה. מקין ושת (למעט הבל שנרצח באבו על ידי קין), התפצלה האנושות כולה עד לדור המבול, אז נותרה רק משפחת נח שמצאצאי שת, ואשתו נעמה שמצאצאי קין.

מפורש בתורה[4] שאדם חי 930 שנים. במדרש מובא שלאחר חטא עץ הדעת קצב לו ה' את חייו לאלף שנים, אולם הוא העניק 70 שנה משנותיו לדוד המלך, שלא נגזרו עליו חיים עד אז.

מותם וקבורתם

כאמור, אדם מת בן 930 שנה, כלומר בשנת תתק"ל לבריאת העולם.

מסופר במדרש בראשית רבה,[5] ובתלמוד[6] שאדם וחוה נקברו במערת המכפלה שבחברון כזוג הראשון מבין ארבעה הזוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה - אבות ושלוש מתוך אמהות שנחשבים, לפי המסורת היהודית, ליהודים הראשונים. במערת המכפלה נמצאת גם טביעת כף רגל המיוחסת לאדם הראשון[דרוש מקור].


קבורתם

מצויות דעות שונות בשאלה מי קבר את אדם: הקב"ה;[7] שת בנו;[8] או חנוך.[9] ובספר הישר מסופר:

וימת אדם... ויקברו אותו שת ובניו וחנוך ומתושלח בנו בכבוד גדול כקבור את המלכים במערה אשר דבר להם ה'. ויעשו כל בני האדם במקום ההוא מספד ובכי גדול על אדם על כן הייתה לחוק בבני האדם עד היום הזה.

גם באשר לשאלה מי קבר את חוה קיימות כמה דעות במדרש: אדם[10] או חנוך.[11]

ראו גם

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'
  2. בראשית רבה כב ב
  3. פירושו לספר בראשית, פרק ד', פסוק א'
  4. ספר בראשית, פרק ה', פסוק ה'
  5. נ"ח, ח.
  6. בבלי, בבא בתרא נח א.
  7. ספר "ציוני", פרשת חיי שרה, בשם ר' רחומאי בס"ז [=בספר זוהר?].
  8. ציוני שם בשם ר' קיסמא בס"ז.
  9. סדר עולם רבה, ריש פ"א.
  10. ציוני שם בשם ר' קיסמא בס"ז.
  11. סדר עולם רבה שם לפי גרסה אחת (ראה הערות ותקונים מר' בער ראטנער שם, אות ה).


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0