חיים נבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים נבון
הרב חיים נבון בכנס ירושלים תשע"ד
הרב חיים נבון בכנס ירושלים תשע"ד
לידה 25 ביוני 1973 (גיל: 50)
רמת גן
תפקידים נוספים סופר ופובליציסט
רבותיו הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל

הרב חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.

ביוגרפיה

נולד ברמת גן וגדל באלקנה שבשומרון. בתיכון למד באמי"ת בר-אילן ובשנת תשנ"א החל ללמוד בישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, עד לשנת תשס"ד. במקביל ללימודיו בישיבה למד לתואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג, ולאחר מכן לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרב נבון מעורב בפעילות תקשורתית מגוונת. בשנים 2001–2006 כתב טור פרשת השבוע בעיתון "מקור ראשון", ובו תובנות תורניות המשולבות באנקדוטות שמחוץ לעולם הדתי. משנת 2001 הוא כתב טור פובליציסטי בשם "טיפול נקודתי" בכתב העת "נקודה" והיה חבר מערכת העיתון. עם סגירתו של כתב העת בשנת 2010 החל הטור להתפרסם במתכונת חודשית בעיתון "מקור ראשון". כתב מאמרים פובליציסטיים גם בעיתון מעריב. בשנת 2014 החל נבון לכתוב טור שבועי במוסף התרבות "מוצש" של העיתון "מקור ראשון". הוא מופיע גם בבמות תקשורתיות נוספות.

הרב נבון מלמד תלמוד, הלכה ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמכללת יעקב הרצוג. בעבר לימד גם במדרשת מגדל עוז והיה ראש בית המדרש החברתי במדרשת נשמת. במשך עשור (2006–2016) כיהן כרב קהילת השמשוני במודיעין. פרסם 14 ספרים, מתוכם 11 ספרים בנושאי יהדות, ושלושה ספרי פרוזה.

הרב נבון הוא תלמידו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. ערך עם אחרים את ספריו של הרב ליכטנשטיין על מסכתות טהרות, פסחים, ובבא בתרא, היה עורך משנה של ספרו קדושת אביב, ועורך של ספר הזיכרון לרב ליכטנשטיין, אשרי אדם עוז לו בך. תרגם מאנגלית את ספרו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, בכה תבכה בלילה, ואת ספרו של הרב ליכטנשטיין, תקווה לדורשיך.

ב-2012 השתתף בכנס היסוד של ארגון הרבנים "בית הלל" והיה פעיל בארגון בחודשים הראשונים לקיומו, עד שפרש מפעילות בו. משנת 2014 חבר ב"מועצת רבני צהר" - הגוף הרבני הגבוה של ארגון צהר.

נשוי לעורכת הדין יעל נבון (לבית פירר) ואב לשלושה בנים ולבת.

בן דודו הוא השר מתן כהנא[1].

ספריו והגותו

דעותיו של הרב נבון מתבססות על הגותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חותנו של הרב ליכטנשטיין. ספרו נאחז בסבך הוא מבוא להגותו של הרב סולובייצ'יק. בהשפעת הרב סולובייצ'יק, בולט במשנתו של הרב נבון דגש על ההלכה כמוטיב המרכזי ביהדות.

בניגוד לתפיסה הרווחת בציונות הדתית, הבאה לידי ביטוי בתפילה לשלום המדינה, מסתייג נבון מהגדרתה של המדינה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". עם זאת הוא מסתייג גם מן ההתנכרות למדינה בזרם שהוא מכנה "פוסט ציונות דתית". לדעתו, גם אם מדינת ישראל אינה "אתחלתא דגאולה" היא עדיין "אתחלתא דתקווה" - תקוות העתיד של העם היהודי ושל היהדות.[2]

הרב נבון מצדד בעמדה פוליטית ימנית-שמרנית, ואף מציין את הזיקה בינה לבין אמונה דתית.[3]

כמו כן, הביע התנגדות עזה לפעולות "תג מחיר" ולספר תורת המלך.[4]

בספרו גשר בנות יעקב עוסק הרב נבון במעמד האישה בהלכה. הוא מתאר את גישתו כעמדת ביניים בין הגישה החרדית לבין הגישה הליברלית: "נקודת המוצא של החיים הדתיים היא ההמשכיות ולא השינוי... אך החיים מזמנים לנו התפתחויות חדשות, שדורשות לפעמים מענה חדש". בעזרת הפילוסופיה השמרנית של אדמונד ברק הוא מציע מודל לבחינת הצורך בשינויים באורח החיים הדתי. "החברה הדתית משתנה; אך היא משתנה כמו עץ, ולא כמו פלסטלינה".[5]

בהשפעת הפילוסופיה השמרנית, מרבה נבון לכתוב גם על משמעותה של המסורת בחיים הדתיים - בניגוד למגמות ליברליות, אך גם בניגוד לריאקציה החרדית.[6]

בספרו שיעורי בית מנתח נבון מזווית שמרנית את משבר המשפחה בעולם המערבי, שקשור לדבריו בעיקר בהתפתחויות תרבותיות, והמאיים לדבריו על עתידה של הציוויליזציה המערבית. הוא מציע כחלופה את הגישה היהודית לחיי המשפחה, מתוך הגותו של הרב סולובייצ'יק. בניגוד לבלעדיות המיוחסת כיום לרגש בקשר הזוגי, היהדות דורשת בנוסף אליו גם את הממד המוסדי שבנישואין; ובניגוד להתייחסות הרווחת לנישואין כחוזה, או אפילו כהסדר רופף, היהדות רואה בהם ברית. הוא רואה את המשפחה כמוסד חיוני, לא רק מתוך שיקולים תורניים, אלא גם מכוח ותיקותו של מוסד זה (שבגישה השמרנית מהווה הוכחה לחיוניותו - שאלמלא כן לא היה שורד לאורך אלפי שנים), וגם לאור נתונים עכשוויים על השלכות קשות שיש לערעור המשפחה המסורתית.[7] [8]

בספרו מכים שורשים הרחיב נבון את האמירות הללו לכדי טיעון כולל כנגד הפירוק הפוסטמודרני. לדבריו, מראשית העידן המודרני ישנו דגש גובר והולך על הבחירה האישית, בניגוד לזהות הנתונה. המגמה הזו הגיעה לדבריו לביטוי מסולף ומסוכן בעידן הפוסטמודרני. כיוון שהפוסטמודרניזם שולל כל זהות וכל מהות, העצמת הבחירה אינה מתיימרת עוד לכונן אינדיבידואל בעל עוצמה השולט בחייו, אלא מתמקדת בפירוק כל מעגלי הזהות הנתונים של האדם: העם, הקהילה, המשפחה, הזהות המגדרית והאישית - פירוק שאינו מתיימר כלל לבנות דבר חדש בתמורה. ואולם, לדברי נבון, כל מעגלי הזהות הללו אינם חיצוניים לאדם, אלא הם המכוננים את משמעות חייו; וכאשר מרוששים את האדם משורשים אלו מותירים אותו מרוקן ומנוכר.

ספרו הדיסטופי חופשי זה מתאר את הקיום האנושי בתל אביב של 2089: זהו קיום מנוכר ובודד, בתוך חברה מתפוררת, שאין בה משפחות, וקשרים אנושיים מבוססים בה על חוזים לטווח זמן מוגבל. הספר הוא ביטוי ספרותי לרעיונות שפיתח נבון בספריו הקודמים.[9]

ספרו מדינה קטנה לעם גדול עוסק בחשיבה מדינית יהודית. הרב נבון מנתח את ההתייחסויות המדיניות במקרא ובחז"ל, ומוצא בהן הגבלת תחומה של הפוליטיקה הממשלתית הכוחנית, מתוך רצון להותיר תחום נרחב יותר למעגלי הקיום הטבעיים של האדם: משפחה, קהילה, עיר ועם. הוא כורך זאת בתפישה המקראית של הברית, המוצגת כחלופה לרעיון הליברלי של אמנה חברתית. בעוד אמנה חברתית מבססת את המדינה על הסכם אינטרסים בין יחידים מבודדים, הברית היא קומה נוספת על גבי זהות לאומית קיימת. לדעת הרב נבון זוהי חלופה הן לגישה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות הפרט, והן לגישה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש בכוח המדינה כדי לכפות על האזרחים את ערכיה. מתוך גישת הברית הוא דן בסוגיות של ממשל, חברה, דת ומדינה. הרב נבון, כדבריו, "מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות, אלא בעיקר למען הדת".

ספריו

  • הגדר הטובה: על משמעותה של ההלכה בחיינו, הוצאת "מוזאיקה", ירושלים, תשס"ג; הוצאה מחודשת: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תל אביב, 2011
  • פרשות, הוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ה - אוסף של טורי פרשת השבוע שפורסמו בעיתון "מקור ראשון"
  • נאחז בסבך - שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק, הוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ו; הוצאה מחודשת: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תל אביב, 2011
  • 831, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2010. ספר בלשי-עלילתי.
  • גשר בנות יעקב: מעמד האישה בהלכה - בין עבר לעתיד, הוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד, תל אביב, 2011
  • Genesis and Jewish Thought, KTAV Publishing House, New Jersey 2008
  • חוה לא אכלה תפוח, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2012. הספר מציג 101 טעויות נפוצות בנושאי יהדות.[10]
  • ללכת על דגים, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2013, רומן
  • תיקו: 101 ויכוחים גדולים של היהדות, הוצאת ידיעות ספרים, 2014[11]
  • ברכי נפשי: הלכות ברכות הנהנין, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2015
  • שיעורי בית - הרב סולובייצ'יק על זוגיות ומשפחה, ידיעות ספרים, 2016
  • מכים שורשים - ביקורת יהודית על הפירוק הפוסטמודרני, ידיעות ספרים, 2018
  • חופשי זה, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2019. ספר מדע בדיוני.
  • מדינה קטנה לעם גדול, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2021.[12][13][14]

קישורים חיצוניים

YouTube play button icon (2013–2017).svg סרטונים בערוץ של הרב חיים נבון, באתר יוטיוב

שיעוריו

מאמרים ותשובות בהלכה

מאמרים הגותיים

הערות שוליים

  1. ^ הרב חיים נבון משוחח עם ח"כ מתן כהנא על דת ושמרנות, צבא ופוליטיקה, בפודקאסט "אפשר לחשוב", באתר יוטיוב
  2. ^ חיים נבון, אתחלתא דתקווה - הציבור הדתי-לאומי ומדינת ישראל, הוצאת הקיבוץ הדתי ונאמני תורה ועבודה, תל אביב תש"ע.
  3. ^ הרב חיים נבון: מה הקשר בין הימין לאמונה באלוקים?
  4. ^ חיים נבון, 'לשמשון היה תג מחיר, זה לא עזר'; הנ"ל, 'עוד בעניין תורת המלך'; יאיר אטינגר ויותם ברגר, 'תורת המלך 2'(הקישור אינו פעיל, 20.12.2019).
  5. ^ 'גשר בנות יעקב, עמ' 133
  6. ^ חיים נבון, 'לשוב אל האמון במסורת', מוסף "שבת", כ"ד אלול תשע"א; הנ"ל, 'יצר הרע לא יצא לגמלאות', מוסף "שבת", ג' חשוון תשע"ג.
  7. ^ הרב חיים נבון, ‏"נלחמים על הבית: המאבק על המשפחה בישראל", השילוח 3, פברואר 2017
  8. ^ סרטון קצר על משבר המשפחה במאה העשרים ואחת, בעקבות הספר "שיעורי בית"
  9. ^ עפרה לקס וגדעון דוקוב, 'חופשי ולא מאושר', בשבע, י"ב אלול תשע"ט; שלמה פיוטרקובסקי, 'הצד האפל של החופש', ערוץ 7, ט' אלול תשע"ט; תמר פרלשטיין, 'להסתכל בעיניים למציאות הכי מפחידה', מקור ראשון, כ"ג אלול תשע"ט.
  10. ^ צופיה הירשפלד, מוצש, תתפלאו, גן עדן זה לא בשמים, באתר ynet, 16 באוגוסט 2012
  11. ^ אתר למנויים בלבד דוד זולדן, התיקו התלמודי: כשהיהודים ידעו איך להתווכח, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014
  12. ^ תומר פרסיקו, האתוס הקפיטליסטי ורוח הציונות הדתית, "פנס", מאי 2021
  13. ^ ד"ר מיכה גודמן על הספר "מדינה קטנה לעם גדול", באתר YOUTUBE, ‏מרץ 2021
  14. ^ מדינה קטנה לעם גדול - יותר יהודית, פחות כופה: הצעה למדינה יהודית רזה / חיים נבון, באתר השילוח, ‏2021-08-11
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0