רבי אליעזר דוד פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר דוד פרידמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
רבי אליעזר דוד פרידמן
אין תמונה חופשית
לידה דצמבר 1928
ה'תרפ"ט
סעבען - הרמנשטאט, רומניה
פטירה 2020 (בגיל 91 בערך)
ג' באב ה'תש"פ
מקום קבורה טבריה
מקום מגורים מלבורן, לונדון, בני ברק
השתייכות חסידות ויז'ניץ
רבותיו רבי חיים מאיר הגר. רבי צבי קינסטלעכער
חיבוריו פניני תורה וחסידות, אבני אפד, ממקור ישראל, מפי ספרים וסופרים

רבי אליעזר דוד פרידמן (תרפ"ט - ב' באב ה'תש"פ)[1] היה רב בית הכנסת מחנובקא בעלזא 99 בלונדון ומזקני רבני חסידות ויז'ניץ, במשך מספר שנים כיהן כראש הכולל במלבורן שבאוסטרליה.

קורות חייו

נולד בסעבען-הרמנשטאט בשנת ה'תרפ"ט (1929) ליוסף יהושע, ונקרא על שם רבו של אביו רבי אליעזר דוד גרינוולד. בשנות השואה שהה בעיר הולדתו סעבען, לשם לא הגיעו הנאצים. לאחר מכן למד בישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדיין אצל רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ והיה לחסידו. לאחר מכן למד בישיבות טשעקא, פאפא וקאפעלן.

בשנת תש"י עלה לישראל והשתקע בבני ברק. בתקופה זו למד עם רבי יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), ואף סייע בידו לערוך את הכרך הראשון של ספרו קהילות יעקב. בשנת ה'תשי"ב נשא את מרים לאה בת רבי אשר סופר מטבריה[2], (נפטרה בתשנ"ח).

לאחר נישואיו מונה למשגיח בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר של חסידות ויז'ניץ, וניהל בפועל את הישיבה. מאוחר יותר הקים גם ישיבה קטנה בבני ברק.

בשתי תקופות בחייו התגורר עם משפחתו במלבורן שבאוסטרליה, ובשהותם שם חיזקו וביססו את הקהילה החרדית במקום. בתקופה הראשונה (תשי"ט - תשכ"ה) היה בתפקידו הרשמי מלמד בכתה הגבוהה בתלמוד תורה המקומית, ובשנייה (תשנ"א - תשנ"ח) כיהן כראש כולל "בית יוסף"[3] אך בשתי התקופות הייתה השפעתו על הקהילה הרבה מעבר לתפקידיו הרשמיים.

בשנת תשכ"ד פרשו הנידחים מחסידות ויז'ניץ, כאשר הישיבה נותרה ללא חלק מאנשי הצוות, נקרא רבי אליעזר דוד לנהל את הישיבה למשך כמה שנים, עד תשכ"ז, אז מונה לראש כולל בשכונת נחלת הר חב"ד. לאחר מכן כיהן במגוון תפקידים תורניים נוספים בראשון לציון, בני ברק ותל אביב.

לאחר פטירת רבו מוזי'ניץ היה לחסידם של בניו רבי משה יהושע ורבי מרדכי הגר, ובהמשך היה חסידו של נכדו רבי ישראל הגר ונתן לו את הקויטל הראשון בעלותו על כס האדמו"רות.

בשנת תשמ"ח החל לכהן כרב הקהילה המקומית בסנטיאגו דה צ'ילה, ועמד בראשות כולל אברכים במקום. בשנת תשנ"א חזר כאמור למלבורן שבאוטרליה למשך 7 שנים נוספות. אשתו הקימה אז את הסמינר החרדי בעיר, ובהמשך הנציחו את שמה בשם הסמינר "בית מרים לאה". לאחר פטירתה בשנת תשנ"ח חזר לישראל.

בשנת תשנ"ז מונה לשמש כמשגיח בישיבת בוהוש בבני ברק.

בשנת ה'תשנ"ט החל לכהן כרב בית המדרש של חסידי בעלזא ברחוב בטאהון 99 בלונדון[4], שרוב מתפלליו נמנים על חסידות מחנובקא בעלזא, ובתקופה זו זכו שיעוריו ליותר פופולריות, וכיהן בתפקידו זה עד פטירתו.

בשנת תשע"ו חזר להתגורר בישראל בבית חתנו הרב יהושע ליברמן, בחודשי חייו האחרונים סבל ממחלה קשה.

נפטר בב' באב ה'תש"פ ונקבר בבית העלמין בטבריה. בהלווייתו לא נישאו הספדים, מלבד דברי פרידה קצרים אחר סתימת הגולל שנשא האדמו"ר מויז'ניץ, וזאת לפי צוואתו בה הורה שלא להספידו, וכן לא לתארו בתארים מלבד "מורינו הרב". אף אמר שיקפיד על מי שיפר את רצונו בכך, ויכיר טובה למי שיסייע לכך.

משפחתו

  • בנו הרב משה, (מירושלים) ראש ישיבה גדולה טשכנוב בירושלים, וראש כולל עיון בישיבת ישועות משה ויזניץ מודיעין עילית, לאחר פטירת אביו מכהן כרב במקומו באופן זמני, בבית המדרש של חסידי בעלזא מחנובקא בלונדון, כמו כן יש לו בית מדרש פרטי בירושלים בראשותו.
  • בנו הרב מרדכי אריה, משגיח ומשפיע בישיבת 'לומדי תורה' מחנובקא בעלזא, וראש החבורות דחסידי ויז'ניץ מונסי בישראל.
  • בנו הרב יחיאל מיכל, רב דקהל חסידי לעלוב בבני ברק.
  • בנו הרב יחזקאל, מראשי ישיבת אלכסנדר.
  • בנו הרב יעקב, מראשי ישיבות טשרנוביל וקדושת ציון-באבוב בבת ים, וממייסדי קופת העיר בני ברק[דרוש מקור] וארגון פעמונים.
  • חתנו הרב יהושע ליברמן, ראש כולל 'שבט הלוי' בבני ברק ומרבני קהילת מכנובקא בעלזא.
  • חתנו הרב פנחס פליגמן, חסיד ויז'ניץ מאנסי.
  • חתנו הרב שלמה איצקוביץ, רב קהילת ויזניץ בביתר עילית וחבר בד"ץ ביתר עילית.
  • חתנו הרב נחום בארון בן הרב אברהם יהושע העשיל מקמינקא.
  • חתנו הרב יעקב פרנקל, בן הרב ישעיה פרנקל רב בית הכנסת קראקא בבני ברק.

ספריו

מתוך דברי התורה והעובדות שסיפר נכתבו:

  • סדרת הספרים מפי ספרים וסופרים על סדר הפרשיות והמועדים, הגדה של פסח, פרקי אבות[5], זמירות שבת, תולדות הצדיקים.
  • פניני תורה וחסידות על סדר הפרשיות.
  • ממקור ישראל על אלול ותשרי.
  • אבני אפד על התורה[6].
  • גליונות אבני אפד, מדי שבת בשבתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בגיל 91: זקן המשפיעים בדורנו הלך לעולמו, באתר כל רגע, ‏23.7.2020
  2. ^ התפרסמה כ"המורה מרים" בסמינר הרב וולף, סמינר שהיא נמנתה בין מייסדיה.
  3. ^ פניני תורה וחסידות בראשית, באתר LEHMANNS
  4. ^ מכונה בציבור 'בעלזא 99', בית המדרש עתיק מאוד והוא עוד מזמנו של רבי אהרן מבעלז.
  5. ^ אבי וולפסון, אבל בעולם החסידות: נפטר הרה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, באתר המחדש, ‏23/07 2020
  6. ^ Author: פרידמן, ר' אליעזר דוד, באתר LEHMANNS