אל-ג'ורה (נפת עזה)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה.
אל-ג'ורה (בערבית: الجورة) היה אחד משלושת הכפרים שהקיפו את העיירה אל-מג'דל (כיום שכונת מגדל באשקלון). הכפר נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות במהלך נובמבר 1948. בתי הכפר נהרסו מאוחר יותר.
גבולות שרידי הכפר כיום: רחוב חיל הים במזרח, שדרות בן-גוריון בצפון ורחוב בן עמר במערב (כל הרחובות באשקלון). מדרום גובל הכפר בתל אשקלון.
היסטוריה
בתחום האתר נתגלו מבנים קדומים ובהם גם בית קברות פלישתי.[1] הכפר נוסד כנראה במאה ה-16 ונבנה על גבי מדרון המשתפל מערבה. פירוש השם הוא בור. עם השנים התפתח לכפר חקלאי שבשטחו גידולי שדה, פרדס ומטעים. במאה ה-19 שימשו החלקות בתל אשקלון העתיק כגינות ירק של הכפר. בתחומו התגלו שרידי מבנים, בארות ודרכי סולינג שנבנו בתקופת המנדט הבריטי וכנראה היוו חלק מדרך הים העתיקה. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה. בשנת 1919 נפתח בכפר בית ספר יסודי, ובשנות ה-40 של המאה ה-20 למדו בו למעלה מ-200 תלמידים. על פי סקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרעו אדמות הכפר על פני 12,224 דונמים ואוכלוסייתו נאמדה ב-2,420 תושבים.[2] ב-30 בנובמבר נכנסו כוחות צה"ל לכפר ריק מתושבים. ב-1992 נותר רק בית אחד עומד על תילו.
אוכלוסייה
בסוף המאה ה-19, מנתה האוכלוסייה בכפר כ-300 נפשות בלבד.
יחד עם התפתחות ענפי החקלאות והדיג ומציאתם של בארות נוספות באזור, גדלה האוכלוסייה. במפקד האוכלוסין המנדטורי שנערך בשנת 1922 נספרו בכפר 1,326 נפשות. במפקד האוכלוסין משנת 1931 כבר מנה הכפר 1,754 תושבים ב-396 בתים.[3]
כלכלה
כלכלת כפר ג'ורה התבססה על שני ענפים עיקריים:
- דיג – ג'ורה היה אחד משמונת אתרי הדיג בנפת עזה בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1942, נמנו בג'ורה 285 דייגים ו-60 סירות דיג. תושבי הכפר הקימו ארגון כלכלי שבראשו עמד ראש הדייגים, שהיה אחראי לקובלנות הדייגים ולביטחונם. הדייגים נהגו לנדוד עד חוף סוכריר (שפך נחל לכיש, מרחק של כ-15 ק"מ מהכפר) ואף צפונה יותר, אל חוף ואדי רובין (שפך נחל שורק, מרחק של כ-35 ק"מ מהכפר), כדי לדוג דגים ולמכור אותם בשוקי מג'דל והאזור. רוב הדיג נעשה בשפכי נחלים, מה שכנראה מעיד על כך שתושבי הכפר התפרנסו מדיג של זני דגים החיים בערוצי הנחל המתוקים.
- חקלאות – הכפר ג'ורה התאפיין בחלקות אדמה רבות ופוריות. גנים עשירים ביבול, בהם ירקות, עצי מאכל: לימון, חבוש, רימון, תפוז, תאנה, שקד ודקלים.[4]
לקריאה נוספת
- ששון, א., תשס"ב, "התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית", אשקלון-כלת הדרום, המכללה האקדמית אשקלון, עמוד 111–116
- וילנאי, ז., 1963, אשקלון החדשה העתיקה, עיריית אשקלון
- ששון, א., 2008, סקר אתרי מורשת, עיריית אשקלון, עמוד 146 – 148
קישורים חיצוניים
- מפת גושים של אל-ג'ורה, 1946, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ששון, אבי, אשקלון-כלת הדרום: התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית, המכללה האקדמית אשקלון, 2010, עמ' 116-111
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ ששון, אבי, סקר אתרי מורשת, עיריית אשקלון, 2008, עמ' 146 – 148
- ^ וילנאי, זאב, אשקלון החדשה העתיקה, עיריית אשקלון, 1963
