אל תעש עצמך כעורכי הדיינים
אל תעש עצמך כעורכי הדיינין הוא משפט הדרכה של התנא יהודה בן טבאי, במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'. הפסקה המלאה שם היא "אל תעש עצמך כעורכי הדינים, וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין". רוב הפרשנים המסורתיים מזהים דברים אלה כיחס שלילי של ההלכה כלפי מקצוע עריכת הדין, אולם ישנו פירוש נוסף (ראה פיסקה הבאה).
משמעות האימרה
פרשני המשנה הסבירו את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים ומנוגדים. הרמב"ם בפירוש המשניות הסביר כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את העדים להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. פירוש דומה מופיע בפירושו של רש"י למשנה. רבי עובדיה מברטנורא הסביר, בין יתר האפשרויות, כי כוונת המשנה היא לדיינים מהשורה, שלא יחשיבו את עצמם כחשובים שבדיינים וימהרו לפסוק דין, אלא יכירו את מקומם וישקלו היטב את דבריהם. רבינו יונה סבר גם הוא כי המשנה מכוונת אל הדיינים עצמם ולא אל הציבור. לדבריו, כוונת המשנה היא שלא ילך אדם לדיין יקבל ממנו חוות דעת מסוימת, וכשייפסק הדין נגדו ישלוף את חוות הדעת של ראש הדיינים שקיבל קודם לכן ויטען כנגד פסק הדין שקיבל כעת. באופן דומה התלמוד הירושלמי מסביר כי האיסור הוא לגלות לאדם העומד בפני דיון בבית דין את פסק הדין הצפוי לו.[1]
בתלמוד הירושלמי מסופר אודות רבי יוחנן שהסכים לתת ייעוץ משפטי לאישה מסוימת כשהיה בטוח שהיא 'כשרה', וכל הנראה הכוונה היא - שהיה בטוח שלא תעיד עדות שקר. לעומת זאת בתלמוד הבבלי הופגנה גישה השוללת כנגד כל ייעוץ משפטי על ידי תלמידי חכמים ואפילו לקרובי משפחתם.[2]
לקריאה נוספת
- פרופ' יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן (עמ' 89-91) ירושלים, ה'תשל"ד
- ד"ר אביעד הכהן, עו"ד יישמע? על פרקליטים ועורכי דין, אתר "דעת";
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה י'; תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פרק ט', הלכה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ב עמוד א', ותלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ה עמוד ב' ובדף פו עמוד א.
