אמונת חכמים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "אמונת חכמים" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר אמונת חכמים, ראו אביעד שר שלום באזילה.

אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל[1]) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.

פירושים

אמונת חכמים מוזכרת כתכונה או השקפה חיונית ללימוד תורה, והיא נמנית במשנה במסכת אבות[2] בין ארבעים ושמונה דברים הנדרשים ללומד ("קניינים שהתורה נקנית בהם").

לפי חלק מהפירושים, הביטוי "אמונת חכמים" אינו עוסק כלל באמונה בדברי החכמים. יש המפרשים שאמונת חכמים היא שמירה על סודיות הדיון בבית המדרש[3], או אמונה המבוססת על המסורת, כפי שאמונתם של החכמים מבוססת על המסורת ולא על מחקר פילוסופי[4]; אולם רוב המפרשים סבורים שאמונת חכמים היא אמונה בדברי החכמים "ואפילו לא ישיגם בשכלו"[5]. חלק מהנוקטים בפירוש זה[6] מדגישים כי אמונה זו היא אמונה בדברי חז"ל מעבירי מסורת התורה שבעל פה, בניגוד לדעת הצדוקים שאינם מקבלים את מסורות החכמים[7]

יש להבחין בין אמונת חכמים לבין מצות כיבוד תלמידי חכמים, שהיא מצווה מיוחדת בפני עצמה[8]. עם זאת, יש המנמקים את המצווה לכבד תלמידי חכמים בכך שאם לא יכבדו את החכמים - דבריהם לא ישמעו[9].

אמונת חכמים בגישות השונות

יש המבססים עיקרון זה על המקרא, בהסתמך על הפסוק המלמד את המצווה לשמוע לדברי חכמים: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא)[10]. לפי פסוק זה חובה על האדם לנהוג על פי דברי החכמים ולא לסטות מהם ימין או שמאל. למרות שפסוק זה עוסק בהוראות של חכמי הסנהדרין בלבד[11], יש המרחיבים מצווה זו גם לחכמי הדורות שלאחר ביטול הסנהדרין, כדברי בעל ספר החינוך[12]: "ובכלל המצווה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצוות השופט, כלומר: החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו... והעובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה ככל אשר יורו - מבטל עשה זה, ועונשו גדול מאד...".

אחד המקורות הידועים המהווים בסיס לתפיסה שיש לשמוע לדברי החכמים אפילו אם הם נראים מוטעים, הוא דברי הספרי[13]: "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם". המפרשים דנים בסתירה שבין מקור זה לבין מקורות אחרים מדברי חז"ל שמהם עולה גישה הפוכה, ביניהם התלמוד הירושלמי[14]: "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, תשמע להם? תלמוד לומר: 'ללכת ימין ושמאל', שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל". ההסבר המקובל מבוסס על הבחנה בין תלמיד חכם היודע לפסוק הלכה בעצמו, לבין אדם רגיל. הסבר זה מבוסס על דברי התלמוד הבבלי[15], האומר שאם הורו בית דין על איסור כלשהו שהוא מותר ואחד מחכמי הסנהדרין או אפילו "תלמיד יושב לפניהן וראוי להוראה" יודע שהם טועים, מחויב לנהוג לפי צו מצפונו, ואם בכל זאת עשה על פיהם - הרי הוא חייב קרבן חטאת ואינו נפטר בקרבן הציבור הנחשבים לשוגגים מאחר שנהגו על פי הסנהדרין.

מקורות רבים מדגישים את החובה לעיון עצמי, גם אם העיון מוביל למסקנות שונות מאלו של החכמים הקודמים[16], אולם עם זאת, אין בדברים אלה משום סתירה לעיקרון של אמונת חכמים, היות שעיקרון זה פונה, כאמור לעיל, למי "שלא הגיע להוראה", ואין בכוחו להשיג ולחלוק על דברי החכמים מתוך עיון תורני.

לפי תפיסה רווחת, החובה לשמוע לדברי החכמים מבוססת על ההנחה שהם אינם טועים היות שהם חכמים יותר. אולם תפיסה זו זרה ליהדות, שהרי התורה מקדישה פרשה מיוחדת למצב בו הסנהדרין טועים בהלכה, והציבור כולו נוהג על פיהם שלא כדין[17]. בעל ספר החינוך[18] מסביר אפוא כי למרות שטעויות עלולות להתרחש גם אצל החכמים, אך הדבר אינו שכיח כל כך, ולכן מבחינה סטטיסטית מוטב לשמוע בקולם, שכן האלטרנטיבה - אנרכיה הלכתית - גרועה יותר, וכלשונו: "כלומר, שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים, אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל (עדיף ש)נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחילוק לב העם והפסד האומה לגמרי".

אמונת חכמים כיום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גדול הדור

"אמונת חכמים" הוא ערך-יסוד מרכזי בתפיסת החינוך החרדי בזמננו. לעיתים הזהות החרדית אף מוגדרת על ידו, כאשר "חרדי" מוגדר כ"אדם המציית לגדולי התורה". בציבור הדתי לאומי, בדרך כלל, יש תפיסה מתונה יותר של ערך זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בסעיף "פירושים" בערך זה
  2. ^ פרק ו' משנה ה'. מדובר בברייתא הקרויה 'קנין תורה' המצורפת כפרק שישי למסכת אבות
  3. ^ רבי יוסף אלאשקר, מרכבת המשנה, אבות שם.
  4. ^ רבי שמואל די אוזידא, מדרש שמואל לאבות שם, פירוש שני.
  5. ^ המהר"ל בספריו "דרך חיים" לאבות שם, ו"תפארת ישראל".
  6. ^ מחזור ויטרי ומדרש שמואל לאבות שם, בפירוש הראשון.
  7. ^ לפי דבריהם אין במושג 'אמונת חכמים' התייחסות ישירה לאמונה בכל דברי החכמים לאורך הדורות.
  8. ^ מקור המצווה בפסוק "והדרת פני זקן" (ספר ויקרא יט,לב). "זקן" מתפרש על ידי חז"ל (מסכת קידושין לב, ב) על תלמיד חכם.
  9. ^ רמב"ם, מורה נבוכים (חלק ג פרק לו); רבנו יונה, שערי תשובה (שער שלישי אות קמז).
  10. ^ פירוש מדרש שמואל, שם.
  11. ^ וזאת על פי הפסוק הקודם, בו נאמר: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' (דברים יז, י), כאשר הכוונה לסנהדרין בשעה שהם יושבים במקומם הקבוע בלשכת הגזית שבבית המקדש, שהוא ה"מקום אשר יבחר ה'".
  12. ^ מצווה תצ"ה.
  13. ^ פרשת שופטים פיסקה קנד.
  14. ^ מסכת הוריות (פרק א הלכה א; דף ב, ב).
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ב עמוד ב.
  16. ^ ראו ציטוט של מקורות רבים בשו"ת יביע אומר של הרב עובדיה יוסף, חלק א, דברי פתיחה אות יב.
  17. ^ ספר ויקרא, פרק ד', פסוקים י"ג-כ"א.
  18. ^ מצווה תצ"ו.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0