אנדרו ג'קסון המילטון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרו ג'קסון המילטון
Andrew Jackson Hamilton
אנדרו ג'קסון המילטון
לידה האנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית
פטירה אוסטין, טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוקווד, אוסטין, טקסס, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל טקסס ה־11
17 ביוני 18659 באוגוסט 1866
(שנה)
פלטשר סטוקדייל
(מושל בפועל)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של טקסס
4 במרץ 18593 במרץ 1861
(שנתיים)
→ גאי מ. בריאן
ג'ון ק. קונור ←
חבר בית הנבחרים של טקסס מטעם מחוז הבחירה ה-42
3 בנובמבר 18517 בנובמבר 1853
(שנתיים)
→ ר. א. קלמנטס
ויליאם פרנסיס דניאל ←
התובע הכללי של טקסס
15 בינואר 18505 באוגוסט 1850
(203 ימים)
תחת מושל טקסס פיטר הנסבורו בל
→ הנרי פרסי ברוסטר
אבנעזר אלן ←

אנדרו ג'קסון המילטוןאנגלית: Andrew Jackson Hamilton;‏ 28 בינואר 181511 באפריל 1875) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, ולאחר מכן המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כתובע הכללי של טקסס מינואר ועד אוגוסט 1850, כחבר בית הנבחרים של טקסס בשנים 18511853, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 18591861, וכמושל טקסס ה-11 בשנים 18651866.

ראשית חייו

אנדרו ג'קסון המילטון נולד בהאנטסוויל שבאלבמה, כבנם של קולונל ג'יימס קלווין המילטון ושל ג'יין (לבית ביילס) המילטון. חינוכו החל באלבמה, שם הוא למד בבית ספר למשפטים, ובסופו של דבר התקבל ללשכת עורכי הדין בעיר טלדיגה. כדי להצטרף לאחיו הגדול מורגן (אנ'), עבר המילטון בסוף 1846 לטקסס, ופתח משרד עורכי דין בעיר לה גריינג'. שלוש שנים לאחר מכן הוא עבר לאוסטין כדי להתחיל שם בקריירה פוליטית.[1]

קריירה פוליטית

ב-1849 מונה המילטון על ידי המושל פיטר הנסבורו בל כתובע הכללי של טקסס.[1]

ב-1850 נבחר המילטון לבית הנבחרים של טקסס כנציג מחוז טרוויס מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא כיהן תקופת כהונה אחת עד 1853. באותה תקופה הוא הצטרף לסיעת ההתנגדות, קבוצה של פוליטיקאים דרומיים במפלגה הדמוקרטית שהתנגדו לפרישת מדינות הדרום מהאיחוד ולחידוש סחר העבדים.[1]

ב-1858 נבחר המילטון לבית הנבחרים של ארצות הברית כדמוקרט עצמאי (אנ'), וייצג בו את מחוז הבחירה המערבי של טקסס. במהלך תקופה זו הוא שימש כחבר בוועדה של בית הנבחרים שהוקמה בסוף 1860 כדי לפתור את משבר הפרישה שהלך והחמיר בין הצפון לדרום. ב-1860 הוא בחר שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים, אך בשובו לטקסס ב-1861 הוא נבחר בבחירות מיוחדות לסנאט של טקסס. בהמשך הוא אולץ להתפטר מתפקיד זה לאחר איומים על חייו בשל הצהרותיו בעד האיחוד. ביולי 1862 הוא נמלט למקסיקו.[1]

במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית צידד המילטון באיחוד. לאחר שנמלט למקסיקו, הוא יצא לסיור בצפון-מזרח ארצות הברית, ונשא נאומים בניו יורק, בבוסטון ובערים נוספות בצפון. הוא דיבר לטובת האיחוד, ומתח ביקורת על "כוח העבדות" של הדרום. בשל כל אלה נחשב המילטון כגיבור בצפון, אם כי במדינת האם שלו הוא נחשב לבוגד.

בסוף 1862 מינה הנשיא אברהם לינקולן את המילטון כמושל הצבאי של טקסס בדרגת בריגדיר גנרל בצבא המתנדבים. את שארית ימי המלחמה הוא העביר בתפקיד זה שהיה למעשה ריק מתוכן בניו אורלינס לאחר כישלון צבא האיחוד בכיבוש דרום טקסס ב-1863.[1]

מושל טקסס

ב-17 ביוני 1865 מינה הנשיא אנדרו ג'ונסון את המילטון כמושל טקסס האזרחי הזמני.[2] בתפקיד זה כיהן המילטון במשך 14 חודשים, בשלבים הראשונים של תקופת השיקום. הוא כיהן כמושל כאשר קיבלה ארצות הברית את התיקון ה-13 לחוקה והעניקה חירות כלכלית לעבדים המשוחררים, אף על פי שטקסס עצמה לא אשררה את התיקון עד 1870. המילטון גם ניצב בפני בעיות כמו פלישות האינדיאנים, הפקרות חוקית כללית, ואי-סדר פיננסי בתקופה שלאחר המלחמה.[3] כשתוכניותיו לכינוס ועידת חוקה ב-1866 לא יושמו, הוא דחה את תוכנית השיקום של הנשיא ג'ונסון, וזיהה עצמו עם הרפובליקנים הרדיקלים. הוא דיבר בעד מתן זכות ההצבעה של האפרו-אמריקאים, ובספטמבר 1866 ארגן את נאמני האיחוד הדרומיים בוועידה שהתקיימה בפילדלפיה, שם הוא מתח ביקורת על הנשיא ג'ונסון. ב-1867 התפטר המילטון מתפקידו כמושל, ועבר לשמש כשופט לפשיטות רגל בניו אורלינס. בהמשך אותה שנה הוא קיבל משרת שופט בבית המשפט העליון של טקסס. בבחירות למשרת מושל טקסס של 1869 הוא ניסה להתמודד על התפקיד, אך נוצח על ידי אדמונד דייוויס.[1]

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל, עבר המילטון לשורות האגף המרכזי של המפלגה הרפובליקנית. הוא היה נציג לוועידת החוקה של טקסס של 1868–1869, וחבר הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך הוא הפך את דעותיו בנוגע לזכות ההצבעה לשחורים, וחדל מלתמוך במטרה זו. לאחר הפסדו בבחירות למשרת המושל ב-1869, הוא שימש כמנהיג ועידת משלמי המיסים של 1871.[1]

חיים אישיים

ב-1843 נשא המילטון לאישה את מרי ג'יין בואן. לשניים נולדו שבעה ילדים, מתוכם חמישה הגיעו לבגרות.

אנדרו ג'קסון המילטון נפטר באוסטין ב-11 באפריל 1875 כתוצאה ממחלת השחפת. הוא נטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אנדרו ג'קסון המילטון41152976Q505427