ג'יימס פרגוסון (מושל טקסס)
 | |||||||
| פרגוסון, 1914. | |||||||
| לידה | סליידו, טקסס, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של מדינת טקסס, אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'יימס אדוארד פרגוסון הבן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'יימס אדוארד פרגוסון הבן (באנגלית: .James Edward Ferguson Jr, נודע בכינוי "פא פרגוסון", Pa Ferguson; 31 באוגוסט 1871 – 21 בספטמבר 1944) היה פוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טקסס ה-26 מינואר 1915 ועד אוגוסט 1917. בתחילת תקופת כהונתו השנייה הוא עבר הליך הדחה, אולץ להתפטר, ונאסר עליו להחזיק שוב במשרה ציבורית בטקסס.
בשל אי יכולתו להתמודד בבחירות בזכות עצמו, הריץ פרגוסון את רעייתו, מרים א. פרגוסון, שנודעה בכינוי "מא פרגוסון" (Ma Ferguson), למשרת המושלת, תפקיד שאליו היא נבחרה פעמיים וכיהנה בו שתי תקופות כהונה לא רצופות בשנים 1925–1927 ובשנים 1933–1935. עם השבעתה של פרגוסון כמושלת, היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה כמושלת טקסס, והאישה השנייה בארצות הברית שהושבעה כמושלת לאחר מושלת ויומינג נלי טיילו רוס, שנבחרה באותו יום בו נבחרה פרגוסון, אך הושבעה כשבועיים לפניה. למעשה התמודדה מרים פרגוסון כמחליפתו של בן זוגה, וג'יימס פרגוסון היה לגבר הראשון בארצות הברית שהיה לג'נטלמן הראשון של מדינה כלשהי בארצות הברית (נלי טיילו רוס התמודדה על התפקיד לאחר שבן זוגה, ויליאם רוס, שגם הוא כיהן כמושל ויומינג, נפטר כחודש לפני מועד הבחירות).
ראשית חייו
ג'יימס פרגוסון נולד ליד הכפר סליידו (אנ') שבדרום מחוז בל שבטקסס, כבנם של הכומר ג'יימס אדוארד פרגוסון האב, ושל פאני פיליפס (לבית פיצפטריק) פרגוסון. בגיל 12 הוא החל ללמוד בסליידו קולג' (בית ספר תיכון), אך בסופו של דבר הורחק ממנו בשל בעיות משמעת. בגיל 16 הוא עזב את הבית, שוטט בין מדינות מערב ארצות הברית, ועבד בכרם, במכרה, במפעל לייצור גדרות תיל, ובחווה לייצור דגנים. לאחר שובו לטקסס, הוא למד משפטים במחוז בל, והתקבל ללשכת עורכי הדין.
ב-31 בדצמבר 1899 נשא פרגוסון לאישה את מרים אמנדה וולאס.[1] לשניים נולדו שתי בנות, וידה (Ouida) וולאס פרגוסון, ודוריס (Dorrace) ואט פרגוסון. ב-1903 נבחר פרוגסון כפרקליט העיר בלטון. בנוסף, הוא הקים את בנק החוואים המדינתי. ב-1906 הוא מכר את הבנק והקים את בנק טמפל המדינתי.[2]
במקביל היה פרגוסון פעיל במפלגה הדמוקרטית וניהל כמה מסעות בחירות מקומיים. הוא האמין ש"לכושים אין שום עניין לקחת חלק בעניינים הפוליטיים של המפלגה הדמוקרטית, מפלגת הלבנים". חלק מכוח המשיכה שלו כמועמד למשרת המושל הייתה תמיכתו בעליונות הלבנה בתהליך הפוליטי.[3]
מושל טקסס
כהונה ראשונה
ב-1914 נבחר פרגוסון כמושל טקסס, כשהתמודד תוך שהוא זיהה עצמו כאיש האגף של מתנגדי חוק היובש של המפלגה הדמוקרטית. בתקופה זו, כשהדמוקרטים שלטו בנוף הפוליטי של טקסס, ניצחון בבחירות המקדימות של המפלגה הבטיח ניצחון בבחירות הכלליות. פרגוסון היה המועמד היחידי מטעם סיעת "הרטובים" (מתנגדי חוק היובש), וכך צבר את כלל קולות מצביעי סיעה זו אל מול קולותיהם של אנשי סיעת "היבשים" (תומכי חוק היובש).[4]
במהלך תקופת כהונתו הראשונה של פרגוסון יושמו צעדי רפורמה רבים, כמו צעדים שנועדו לשיפור תנאי העבודה, וחוק חכירת החוות שהבטיח שדמי החכירה יהיו מוגבלים לרבע מיבול הכותנה ושליש מיבול הדגנים. החוק התקבל בסנאט של טקסס ברוב של 23 תומכים מול 4 מתנגדים, ובבית הנבחרים של טקסס ברוב של 100 תומכים מול 24 מתנגדים. עם זאת, על פי אחד המחקרים, החוק לא נאכף בקפדנות, וב-1921 הוכרז כנוגד את החוקה.[5]
טרם השבעתו, נועד פרגוסון עם סגל אוניברסיטת טקסס באוסטין בנוגע למינויים שהשפיעו על ההשכלה הגבוהה.[6] על פי ההיסטוריון דן אטלי, תכנן פרגוסון לעשות שימוש במינויים המדינתיים כחלק ממערכת המינויים הפוליטיים (Spoils system) כדי לגמול לתומכיו הפוליטיים. הוא מינה את הכומר אלן פרגוסון קנינגהאם כספרן המדינה, זאת על אף חוסר ההכשרה וחוסר הניסיון שלו בתחום. הספרן המדינתי המכהן היה אז ארנסט וינקלר (אנ'), שהיה היסטוריון מקצועי בעל שנות ניסיון רבות כספרן. יושב ראש הספרייה המדינתית והוועדה ההיסטורית, יוג'ין ק. ברקר (אנ') שמע על התוכניות הללו, והתערב לטובתו של וינקלר. הוא כינס את הוועדה, שאישרה לברקר לכתוב מכתב למושל הנבחר. במכתב נטען שווינקלר היה הבחירה הטובה ביותר לתפקיד. בינתיים, נאבק וינקלר על משרתו באמצעות גיוס התמיכה של עמיתיו. ספרנים בכירים אחרים הביעו את תמיכתם בווינקלר, כפי שעשו בנו של אחד ממושלי טקסס לשעבר וארגון "בנות רפובליקת טקסס" (אנ').[7]
כהונה שנייה
רפורמות נוספות התממשו במהלך תקופת כהונתו השנייה של פרגוסון, כולל חוק למתן קצבאות לאימהות (אנ'), וצעדי חקיקה נוספים בתחום העבודה. עם זאת, תקופת כהונתו השנייה של פרגוסון לא ארכה זמן רב. לאחר שב-1916 הוא נבחר לתקופת כהונתו השנייה, הוא הטיל וטו על התקצוב לאוניברסיטת טקסס. וטו זה היה למעשה נקמה נגד האוניברסיטה בשל סירובם לפטר חברי סגל מסוימים שלא מצאו חן בעיני פרגוסון, כולל ויליאם הרדינג מאייס (אנ'), לשעבר סגן המושל והמייסד והדקאן של בית הספר לעיתונאות של אוניברסיטת טקסס, שהיה יריבו של פרגוסון בבחירות המקדימות של הדמוקרטים של 1914.[8]
ההאשמות כלפי מאייס היו שהוא עשה שימוש בבעלותו על עיתונים, כולל "בראונווד ביולטין" (אנ'), כדי להפיץ מידע שלילי על פרגוסון.[8] מבקר מוביל נוסף נגד פרגוסטון בקמפוס אוניברסיטת טקסס היה ההיסטוריון יוג'ין ברקר.
המתקפה של פרגוסון נגד מאייס הובילה למהלך של בית המחוקקים של טקסס להליך הדחה נגד פרגוסון. יושב ראש ועדת החקירה, ויליאם ה. בלדסו (אנ'), קרא להדחתו של פרגוסון, וביולי 1917 הואשם פרגוסון בתשעה סעיפי אישום. בית הנבחרים של טקסס הכין 21 סעיפים נגדו, ובמשפט ההדחה שלו בסנאט של טקסס הוא הורשע ב-10 מתוכם, כולל שימוש לרעה בכספי ציבור וקבלת 156,000 דולר ממקור אנונימי.[9][10]
הסנאט, שרבים מחבריו שירתו תחת מאייס, ואיתו היו להם יחסים לבביים, קיבל החלטה על הדחתו של פרגוסון וקבע שהוא לא כשיר לכהן בשום תפקיד ציבורי בטקסס. יחד עם התובע הכללי של טקסס קן פקסטון (אנ'), שהועמד להליך הדחה בספטמבר 2023, אך זוכה בסופו של דבר על ידי הסנאט, פרגוסון הוא אחד משני פקידי הממשל היחידים בהיסטוריה של טקסס שהועמדו להליך הדחה, והיחידי שבסופו של דבר הורשע והודח מתפקידו.[9]
על אף זאת, ב-1918 התמודד פרגוסון בבחירות המקדימות של הדמוקרטים למשרת המושל, אך הובס על ידי יורשו בתפקיד והמושל המכהן ויליאם הובי, שכיהן כסגנו, ומתוקף תפקידו הושבע במקומו כמושל.
מועמדות לנשיאות ולסנאט
בבחירות לנשיאות של 1920 התמודד פרגוסון כמועמד המפלגה האמריקאית של טקסס (אנ'). הוא הופיע רק על פתקי ההצבעה של טקסס, וקיבל 47,968 קולות (9.9 אחוזים מכלל הקולות של טקסס ו-0.2 אחוזים מכלל הקולות בכל ארצות הברית). המצע שלו כלל התנגדות לחבר הלאומים, התנגדות לחוק היובש הלאומי, ומתן חנינה מלאה למנהיג הפועלים יוג'ין דבס.[11] פרגוסון שאף לקבל את התמיכה של וורן הרדינג ושל המפלגה הרפובליקנית שישכנעו את בוחריהם להצביע בעד הטיקט של המפלגה האמריקאית ולאחד את מתנגדי הדמוקרטים בטקסס.[12] בבחירות לנשיאות ניצח הרדינג, ובטקסס ניצח המועמד הדמוקרטי ג'יימס מידלטון קוקס, זאת על פי דפוס ההצבעה הטיפוסי של הרוב הלבן במדינה.
על אף אי-ההצלחה של פרגוסון בבחירות לנשיאות, הצליחה המפלגה האמריקאית להכניס ארבע נציגים לבית הנבחרים של טקסס.[13] בינואר 1922 פירק פרגוסון את המפלגה האמריקאית כדי להתמודד על מועמדות הדמוקרטים לסנאט של ארצות הברית.[12] בבחירות לסנאט שהתקיימו באותה שנה נוצח פרגוסון בסיבוב השני של הבחירות המקדימות של הדמוקרטים על ידי ארל ב. מייפילד (אנ').
הג'נטלמן הראשון של טקסס
ב-1924 הריץ פרגוסון את רעייתו מרים א. פרגוסון כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לתפקיד המושלת. בבחירות הכלליות היא ניצחה, באומרה שבכוונתה להסתמך על הייעוץ של בעלה. בבחירות היא התמודדה מול השופט פליקס רוברטסון, שזכה לתמיכת הקו קלוקס קלאן. לאחר הפסקה של שבע שנים וחצי, שבו בני הזוג פרגוסון למעון המושל. שנתיים לאחר מכן נוצחה פרגוסון על ידי דן מודי במערכת בחירות שהתנהלה במקביל לשערוריות חדשות בנוגע לחנינות ולמינויים פוליטיים. ב-1933 שבה פרגוסון למעון המושל וכיהנה בתפקיד שנתיים נוספות. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה כמושלת טקסס, והאישה השנייה בארצות הברית שהושבעה כמושלת לאחר מושלת ויומינג נלי טיילו רוס, שנבחרה באותו יום בו נבחרה פרגוסון, אך הושבעה כשבועיים לפניה. למעשה התמודדה מרים פרגוסון כמחליפתו של בן זוגה, וג'יימס פרגוסון היה לגבר הראשון בארצות הברית שהיה לג'נטלמן הראשון של מדינה כלשהי בארצות הברית (נלי טיילו רוס התמודדה על התפקיד לאחר שבן זוגה, ויליאם רוס, שגם הוא כיהן כמושל ויומינג, נפטר כחודש לפני מועד הבחירות).
ג'יימס פרגוסון נפטר באוסטין ב-21 בספטמבר 1944, בגיל 73. הוא נטמן בבית הקברות של מדינת טקסס.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1532-1533
- Luthin, Reinhard H. (1954). "Ch. 7: Mr. and Mrs. Ferguson: 'Pa' & 'Ma' of the Lone Star State". American Demagogues: Twentieth Century. Beacon Press. pp. 153–181.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס פרגוסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'יימס פרגוסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'יימס פרגוסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Ferguson, Miriam Amanda Wallace". The Handbook of Texas Online. Texas State Historical Association (TSHA).
- ↑ Steen, Ralph W. (1979) "Govenor Miriam A. Ferguson," East Texas Historical Journal: Vol. 17: Iss. 2, Article 5, p. 4.
- ↑ Minutaglio, Bill (2021). A Single Star and Bloody Knuckles: A History of Politics and Race in Texas. University of Texas Press. pp. 94–95.
- ↑ Gould, Lewis L. (October 1982). "The University Becomes Politicized: The War with Jim Ferguson, 1915-1918". The Southwestern Historical Quarterly. 86 (2), p. 260.
- ↑ Texas politics, 1906-1944; with special reference to the German counties by Seth Shepard McKay, 1952, P .61.
- ↑ Gould, Lewis L. (October 1982). "The University Becomes Politicized: The War with Jim Ferguson, 1915-1918". The Southwestern Historical Quarterly. 86 (2), pp. 261-262.
- ↑ Utley, Dan (2013). "Ernest W. Winkler". In Cox, Patrick L.; Hendrickson, Kenneth E. Jr. (eds.). Writing the Story of Texas. Austin: University of Texas Press. pp. 75-76.
- ^ 8.0 8.1 Presiding Officers of the Texas Legislature 1846–2006, Texas Legislative Council. p. 61. Archived August 20, 2010, at the Wayback Machine.
- ^ 9.0 9.1 "Ferguson, James Edward". The Handbook of Texas Online. Texas State Historical Association. June 12, 2010.
- ↑ "Governor Ferguson Is Impeached By The Senate Saturday, By 27 to 4: 10 of 21 Charges Sustained By High Impeachment Court". Vol. 8, no. 163. The Abilene Daily Reporter. September 23, 1917. p. 1.
- ↑ "Texas Ex-Governor Candidate of New American Party". Richmond Times-Dispatch. Richmond, Virginia. April 22, 1920. via Chronicling America: Historic American Newspapers at the Library of Congress.
- ^ 12.0 12.1 Brown, Norman D. (1984). Hood, Bonnet, and Little Brown Jug: Texas Politics, 1921-1928. College Station, Texas: Texas A&M University Press. pp. 98–99.
- ↑ Reese, T. B.; Gransberry, C. R. (1921). "Members of the House of Representatives, Thirty-Seventh Legislature". Legislative Manual of the Thirty-Seventh Legislature. Austin, Texas: Texas State Legislature. pp. 245–249.
ג'יימס פרגוסון (מושל טקסס)41295315Q887077