קוק סטיבנסון

קוק סטיבנסון
Coke R. Stevenson
	סטיבנסון, 1946.
לידה	מחוז מייסון, טקסס, ארצות הברית
פטירה	סן אנג'לו, טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה	חוות משפחת סטיבנסון, מחוז קימבל, טקסס, ארצות הברית
שם מלא	קוק רוברט סטיבנסון
מדינה	ארצות הברית
	4 באוגוסט 1941 – 21 בינואר 1947; (5 שנים)
סגן מושל טקסס	ג'ון לי סמית'
	→ וילברט או'דניאל ביופורד ג'סטר ←
	17 בינואר 1939 – 4 באוגוסט 1941; (שנתיים)
תחת מושל טקסס	וילברט או'דניאל
	→ וולטר פרנק וודול ג'ון לי סמית' ←
	10 בינואר 1933 – 12 בינואר 1937; (4 שנים)
	→ פרד הות'ורן מינור רוברט ו. קלאוורט ←
	8 בינואר 1929 – 10 בינואר 1939; (10 שנים)
	→ רוסקו ראנג' קלוד הנרי גילמר ←

קוק רוברט סטיבנסון (באנגלית: Coke Robert Stevenson;‏ ‏20 במרץ 1888 – 28 ביוני 1975) היה פוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של טקסס בשנים 1929–1939 (מתוכן בשנים 1933–1937 כיושב ראש הבית), לאחר מכן ועד 1941 כסגן מושל טקסס ה-31, ולאחר מכן ועד 1947 כמושל טקסס ה-35.

ראשית חייו

קוק סטיבנסון נולד בבקתת עץ במחוז מייסון שבטקסס, כבנם של רוברט מילטון סטיבנסון ושל וירג'יניה (לבית הארלי) סטיבנסון.^[1] אף על פי שכמה מחקרים מציינים שהוא נקרא על שמו של מושל טקסס ריצ'רד קוק, במידע בן זמננו מצוין שהוא נקרא על שם הבישוף המתודיסטי תומאס קוק (אנ').^[2] אביו של סטיבנסון היה מודד ומורה בבית ספר, ומאוחר יותר פתח חנות בעיר ג'נקשן.^[1]

כנער, החל סטיבנסון לעסוק בהובלת מטענים בעגלה רתומה לשישה סוסים במסלול בין ג'נקשן לבריידי, מסלול באורך של 75 מילים (120 ק"מ) שנמשך שבוע. במהלך המסעות האלו הוא למד הנהלת חשבונות בהתכתבות, והיסטוריה וממשל לאור המדורות בחניות הלילה שלו, זאת כחלק מתוכניתו להיכנס לקריירה בעסקים או בבנקאות. כשנודע לו על פתיחת בנק המדינה הראשון בג'נקשן, הוא הציע את עצמו למשרה כמנהל חשבונות, אך הוצעה לו משרת מנקה. מתוך תקווה להוכיח עת עצמו ולהיכנס למשרה בבנק, הסכים לכך סטיבנסון ומכר את העגלה שלו ואת עסק ההובלה. הוא עבד כמנקה של הבנק עד שהזדמן לו למלא את מקום מנהל החשבונות בזמן שזה חלה, ועבודתו המיומנת הובילה לקידומו למשרת מנהל החשבונות. בגיל 20 הוא קודם לתפקיד הקופאי.^[1]

בעת שעבד כקופאי, החל סטיבנסון לחזר אחרי פיי רייט, בתו הצעירה של רופא מקומי. השניים נישאו בערב חג המולד 1912. מאחר שהוא לא היה יכול להרשות לעצמו לבנות בית עבורו ועבור רעייתו, הוא רכש שני בתים נטושים ופירק אותם, ובחומרי הבנייה עשה שימוש לבניית בית חדש בערבים לאחר עבודתו בבנק. ב-1913 נולד בנם הבכור, קוק הבן, ובאותו יום הם רכשו את חלקת האדמה שבהמשך תהייה לחוות סטיבנסון על גדת נהר לנו.

תחומי העניין של סטיבנסון לא הוגבלו לבנקאות. בזמנו החופשי ובלילות הוא החל ללמוד משפטים במשרדו של עורך הדין והשופט מרווין אליס בלאקברן, תוך התמקדות בהיסטוריה של המשפט. ב-1913 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע בג'נקשן.^[3]

באותה שנה היה סטיבנסון לנשיא של הבנק הלאומי הראשון של ג'נקשן. בתפקידו זה הוא פיתח הרגל לשבת ליד הדלת הראשית של הבנק, כך שהוא היה האדם הראשון שהלקוחות שנכנסו לבנק ראו. הוא היה פעיל במיזמים עסקיים נוספים, כולל מחסן, בית קולנוע, חנות חומרי בניין, עסק לסחר במכוניות, עיתון, בית מרקחת ובית מלון.^[1]

ראשית הקריירה הפוליטית

ב-1914 מונה סטיבנסון כתובע של מחוז קימבל, והמשימה שהוטלה עליו הייתה לעצור ולהעמיד לדין גנבי צאן שהטרידו את תושבי המחוז. הוא שירת בתפקיד שנתיים, ובמהלך תקופה זו ירד היקף הגניבות באופן משמעותי.

ב-1918 פנתה לסטיבנסון קבוצה של מנהיגי הקהילה במחוז שבסדר העדיפות שלהם הייתה סלילת כבישים ראויים, וביקשה ממנו להיבחר כשופט המחוז, משרת הניהול הבכירה ביותר במחוזות טקסס. בתחילה סירב סטיבנסון להצעה, אך בסופו של דבר הסכים בתנאי שקבוצת המנהיגים תנהל עבורו את מסע הבחירות ושהוא לא יתבקש להתמודד על תקופת כהונה שנייה. עד מועד הבחירות פרשו כל שאר המועמדים למעט אחד, והוא נבחר לאחר שזכה ב-757 קולות מתוך 912 קולות כלל המצביעים. כשופט המחוז, אחד ההישגים המשמעותיים של סטיבנסון היה השלמת סלילת הכביש שקישר את המחוז עם העיר קרוויל, ובהמשך את מסילת הברזל לסן אנטוניו. עד להשלמת סלילת הכביש לא היו קיימים כבישים סלולים שקישרו את מחוז קימבל לשאר חלקי המדינה. בדצמבר 1920 סיים סטיבנסון את תפקידו כשופט המחוז, ושב לחייו הפרטיים ללא שום כוונה לשירות ציבורי בעתיד.

מחוקק בטקסס

ב-1928, לאחר שחיפוש אחר מועמד מטעם המחוז לבית הנבחרים של טקסס שיקדם את האינטרסים של החוואים לא נחל הצלחה, הסכים סטיבנסון ששמו יוצג כמועמד. הוא נבחר לבית הנבחרים כדמוקרט שמרן, וכיהן בו בשנים 1929–1939. כמחוקק צעיר הגיש סטיבנסון חוק שעבר ליצירת משרת מבקר המדינה של טקסס שתפקידו לעקוב אחר הוצאות המדינה, ובכך סימן את תחילת הקריירה הפוליטית המדינתית הארוכה שלו שהתמקדה בכלכלה ובהוצאות הממשלה. בתקופת כהונתו השנייה של סטיבנסון כמחוקק הוא הוביל מאבק מוצלח נגד ההצעה של המושל רוס סטרלינג להנפיק איגרות חוב בסכום של 100 מיליון דולר להשלמת מערכת הכבישים במדינה. ב-1933 הוא נבחר כיושב ראש בית הנבחרים, תפקיד אליו הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה ב-1935, ובכך היה האדם הראשון שכיהן בתפקיד בשתי תקופות כהונה רצופות.^[1]

סגן מושל טקסס

ב-1938, לאחר חמש תקופת כהונה בבית הנבחרים, התמודד סטיבנסון על משרת סגן מושל טקסס. במרוץ שלו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד, מרוץ מכריע במדינה שהייתה בשליטה דמוקרטית, הוא לא הציג שום מצע רשמי, ונמנע מהתרועעות הפוליטית שאימצו מועמדים אחרים. מסיבה זו תהו רבים על יכולתו לנצח בבחירות. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים התמודדו שישה מועמדים, סטיבנסון הגיע למקום השני, וכך נאלץ לעלות לסיבוב שני מול פירס ברוקס. הוא המשיך את האסטרטגיה המקורית שלו שתוארה כריצה על "עקרונות ולא הבטחות", ובסיבוב השני הוא זכה ב-446,441 קולות מול 400,444 הקולות של ברוקס. ניצחון זה הבטיח את בחירתו בבחירות הכלליות, בהן הוא נבחר ברוב של 99.78 אחוזים של הקולות. כסגן המושל כיהן סטיבנסון תחת המושל וילברט או'דניאל.^[1]

מושל טקסס

ב-4 באוגוסט 1941 התפטר המושל או'דניאל מתפקידו כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית שאליו הוא נבחר בבחירות מיוחדות מול לינדון ג'ונסון.^[1] בניגוד מוחלט לאו'דניאל הראוותני והבלתי צפוי, גישתו של סטיבנסון הייתה שמרנית ומתונה, עד שמבקריו האשימו אותו שהוא לא עשה דבר כמושל.

ב-1942 התמודד סטיבנסון בבחירות לתקופת כהונה מלאה כמושל. מולו ניצב רק מתמודד רציני אחד בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, האל ה. קולינס. אף על פי שקולינס קיבל תמיכה סמויה מאו'דניאל, ניצח סטיבנסון בבחירות המקדימות לאחר שזכה ב-68 אחוזים מהקולות. בבחירות של 1944 הוא ניצח בבחירות המקדימות לאחר שזכה ב-84 אחוזים מהקולות, ובבחירות הכלליות התמודד מול מועמד רפובליקני וזכה ב-90 אחוזים מהקולות.^[4] בשתי מערכות הבחירות זכה סטיבנסון באחוז קולות גבוה יותר מכל מועמד אחר בבחירות המקדימות של הדמוקרטים בכל ההיסטוריה של טקסס. אף על פי שנעשה ניסיון לשכנעו להתמודד על תקופת כהונה שלישית, הוא דחה את ההצעה, בציינו את המסורת שהייתה נהוגה על ידי מושלי טקסס הקודמים להגביל עצמם לשתי תקופות כהונה, אף על פי שכלל זה לא נקבע בחוקת טקסס.

כשסיים סטיבנסון את כהונתו כמושל בינואר 1947, הוא היה עד אז מושל טקסס שמשך כהונתו הייתה הארוכה ביותר, וכמושל הוא ניהל תהליך שיקום כלכלי רחב ועמוק בשנות מלחמת העולם השנייה. תקופת כהונתו עמדה בעיקר בסימן של שובה של ממשלת טקסס ליכולת פירעון של חובותיה. ב-1941 הוא ירש חוב כללי של יותר מ-30 מיליון דולר. וכשסיים את כהונתו ב-1947, לא רק שהוא חיסל את החוב, אלא גם יצר עודף תקציבי של יותר מ-35 מיליון דולר.

התמודדותו לסנאט

בבחירות הסדירות לסנאט של ארצות הברית ב-1948 היה סטיבנסון מועמד בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. הוא הוביל בהן כאשר זכה ב-39.7 אחוזים מהקולות מול 33.7 האחוזים של יריבו המרכזי, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית לינדון ג'ונסון, לימים נשיא ארצות הברית. מועמד שלישי בבחירות המקדימות היה ג'ורג' פדי (אנ'), שב-1922 הוכנס שמו באופן ידני לפתקי ההצבעה בבחירות המקדימות לסנאט, אך הוא נוצח על ידי ארל ב. מייפילד.

בסיבוב השני, שהיה סוער, בו התמודד סטיבנסון מול ג'ונסון, ניצח זה האחרון בהפרש של 87 קולות בלבד מתוך 988,295 כלל הקולות, אחד המרוצים הצמודים ביותר בבחירות לסנאט בהיסטוריה של ארצות הברית.^[5] בשל חולשתה של המפלגה הרפובליקנית בטקסס באותה תקופה, ניצחון זה הבטיח את בחירתו של ג'ונסון לסנאט.

בפרשה שנודעה בשם "שערוריית קלפי מספר 13" (אנ'), ערער סטיבנסון על התוצאות על בסיס טענה להצבעה כפולה בקלפי במחוז ג'ים ולס, שבו הצביעו 202 איש, ומתוכם קיבל ג'ונסון 200 קולות מול 2 הקולות שקיבל סטיבנסון.^[1] הוועד המרכזי של המפלגה הדמוקרטית של טקסס אישר את ניצחונו של ג'ונסון ברוב של 29 תומכים מול 28 מתנגדים. סטיבנסון הצליח להשיג צו מניעה מבית המשפט הפדרלי המחוזי, שמנע מג'ונסון להתמודד בבחירות הכלליות. לאחר מכן קבע שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית הוגו בלאק, ביושבו כשופט נודד, שלבית המשפט הפדרלי המחוזי לא הייתה סמכות לקבל את ההחלטה, ושהגורם היחידי שהיה מוסמך להחליט בעניין היה הוועד המרכזי של המפלגה. הוא הורה על עיכוב צו המניעה ובית המשפט העליון של ארצות הברית אישר את פסיקתו.^[6]

לאחר הפסדו לג'ונסון, פרש סטיבנסון וחי בג'נקשן. בשל אכזבתו מהמפלגה הדמוקרטית, הוא תמך במועמד שהתמודד מול ג'ונסון בבחירות הכלליות, הרפובליקני ג'ק פורטר (אנ').^[7] הוא המשיך ותמך במועמדים רפובליקנים עד יומו האחרון, כולל בג'ון טאוור בבחירות לסנאט, ובריצ'רד ניקסון ובארי גולדווטר בבחירות לנשיאות.^[1]

חיים אישיים

ב-1912 נשא סטיבנסון לאישה את פיי רייט. ב-1913 נולד לשניים בן בשם קוק סטיבנסון הבן. פיי נפטרה ב-1942, זמן קצר לאחר השבעתו של סטיבנסון כמושל.^[1]

ב-1954 נישא סטיבנסון בשנית למרגריט קינג היפ, שהייתה אלמנתו של גורדון מרשל היפ, שנפל במלחמת העולם השנייה. לבני הזוג היפ היה בן אחד בשם דניס, ולמרגריט ולסטיבנסון נולדה בת בשם ג'יין.^[8] מרגריט סטיבנסון נפטרה ב-2010.^[1]

קוק סטיבנסון נפטר בבית החולים שאנון ממוריאל שבסן אנג'לו, טקסס ב-28 ביוני 1975.^[9] הוא נטמן בבית הקברות שבחוות משפחת סטיבנסון במחוז קימבל.^[1]

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1538-1539.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוק סטיבנסון בוויקישיתוף

קוק סטיבנסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
קוק סטיבנסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
קוק סטיבנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קוק סטיבנסון41327274Q542045

[אגודה-1] 1.00 ^1.01 ^1.02 ^1.03 ^1.04 ^1.05 ^1.06 ^1.07 ^1.08 ^1.09 ^1.10 ^1.11 Branda, Eldon Stephen. "Biography Entry: Stevenson, Coke Robert (1888–1975)". TSHA Online. Austin, TX: Texas State Historical Association.

[2] "Texas News Briefs: Gov. Coke R. Stevenson". The Kilgore News Herald. Kilgore, TX. United Press. July 22, 1942. p. 5 – via Newspapers.com.

[3] Robert Dallek, Lone Star Rising: Lyndon Johnson and His Times, 1908-1960, Volume 1, 1991, p. 315.

[4] Congressional Quarterly's Guide to U.S. Elections. Congressional Quarterly. 1985. pp. 529, 1087.

[5] Congressional Quarterly's Guide to U.S. Elections. Congressional Quarterly. 1985. p. 1101.

[6] "The Mystery of Ballot Box 13". Washington Post. March 4, 1990.

[7] "Porter Assails Johnson Record". Lubbock Morning Avalanche. Lubbock, TX. Associated Press. October 13, 1948. p. 1 – via Newspapers.com.

[8] "Marguerite K. Stevenson obituary". San Angelo Standard-Times. San Angelo, TX. May 26, 2010.

[9] "Coke Stevenson Is Dead at 87; Texas Governor From '41 to '47". The New York Times. New York, NY. June 29, 1975. p. 35 – via TimesMachine.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]