לדלג לתוכן

דולף בריסקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
דולף בריסקו
Dolph Briscoe
בריסקו ב-1976
בריסקו ב-1976
לידה יובלדי, טקסס, ארצות הברית
פטירה יובלדי, טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות של חוות בריסקו ריו פריו, יובלדי, טקסס, ארצות הברית
שם מלא דולף בריסקו הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל טקסס ה־41
16 בינואר 197316 בינואר 1979
(6 שנים)
סגן מושל טקסס ויליאם הובי הבן
חבר בית הנבחרים של טקסס מטעם מחוז הבחירה ה-79
13 בינואר 19538 בינואר 1957
(4 שנים)
→ ליגון ל.הולסטין
ג'ק ריצ'רדסון ←
חבר בית הנבחרים של טקסס מטעם מחוז הבחירה ה-77
11 בינואר 194913 בינואר 1953
(4 שנים)
→ בריטון ט. אדוארדס
א. ג'. בישוף הבן ←

דולף בריסקו הבןאנגלית: .Dolph Briscoe Jr;‏ ) היה חוואי, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של טקסס בשנים 19491957, וכמושל טקסס ה-41 בשנים 19731979.

בשל העובדה שבחירתו לתקופת כהונתו השנייה הייתה בעקבות התיקון לחוקת טקסס שהכפיל את משך כהונת המושל משנתיים לארבע שנים, היה בריסקו המושל האחרון שכיהן בתקופת כהונה של שנתיים והראשון שכיהן בתקופת כהונה של ארבע שנים.

כמי שהתגורר כל חייו בעיר יובלדי, נבחר בריסקו לראשונה לבית הנבחרים של טקסס ב-1948, ושירת בבית המחוקקים בשנים 19491957. כחלק מתנועת הרפורמה בפוליטיקה המדינתית שנבעה משערוריית שארפסטאון (אנ'), ניצח בריסקו בבחירות למשרת המושל של 1972. במהלך שש שנות כהונתו כמושל, הוא שלט במדינה במהלך תקופה של רפורמה בממשל המדינתי, בעוד שאוכלוסיית טקסס והכלכלה שלה שגשגו.

לאחר תום שתי תקופות הכהונה שלו כמושל, שב בריסקו לעסקי החוואות והבנקאות ביובלדי. הוא זכה להכרה כאחד מהאזרחים המובילים במדינה וכתומך נדיב במוסדות אזרחיים, תרבותיים וחינוכיים רבים בטקסס ובארצות הברית. זמן קצר לפני מותו הוא הקים את קרן דולף וג'ייני בריסקו להיסטוריה של טקסס באוניברסיטת טקסס באוסטין.

בריסקו היה הדמוקרט האחרון בטקסס שנבחר לתקופת כהונה שנייה כמושל בעת הניצחון הגורף שלו בבחירות 1974. המושלים הדמוקרטים שבאו אחריו, מארק וייט ואן ריצ'רדס, הובסו בניסיונותיהם להיבחר לתקופת כהונה שנייה ב-1986 וב-1994, בהתאמה.

ראשית חייו

דולף בריסקו נולד ביובלדי שבטקסס כבנם היחיד של דולף בריסקו האב ושל ג'ורג'י בריסקו. אביו היה צאצא של חותם הכרזת העצמאות של טקסס אנדרו בריסקו (אנ'). כבר בגיל צעיר נמשך בריסקו לפוליטיקה. הודות לידידות של אביו עם המושל רוס סטרלינג, נסע בריסקו הצעיר לאוסטין, וב-1932 ביקר במעון המושל. בגיל תשע, הזמין אותו המושל סטרלינג להישאר במעון ללינת לילה, אז הוא ישן במיטתו של סם יוסטון.[1]

לאחר סיום לימודיו בהצטיינות בבית הספר התיכון של יובלדי, למד בריסקו באוניברסיטת טקסס באוסטין. הוא היה פעיל בארגונים רבים בקמפוס, כולל באגודת הכבוד Friar Society, ארגון הסטודנטים Texas Cowboys, ואחוות כי-פי, והיה העורך של ספר השנה "הקקטוס". בעת לימודיו הוא הכיר את חברתו לספסל הלימודים בטי ג'יין "ג'ייני" סלוטר. ב-1942 נישאו השניים, ונולדו להם שלושה ילדים.[1]

לאחר סיום לימודיו ב-1943 עם תואר בוגר אוניברסיטה, התגייס בריסקו כטוראי לצבא ארצות הברית. במלחמת העולם השנייה הוא שירת בזירת סין-בורמה-הודו (אנ'), והתקדם לתפקיד קצונה.[2]

ראשית הקריירה הפוליטית

בסיום שירותו במלחמה, שב בריסקו ליובלדי ולעסקי החוואות שלו. עד מהרה ניצת העניין שלו בפוליטיקה. הוא ראה בסגן הנשיא לשעבר ג'ון גארנר, בחבר בית הנבחרים של ארצות הברית ולימים נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון, ביושב ראש בית הנבחרים סם רייברן, ובמושל לשעבר סטרלינג, כמנטורים הפוליטיים שלו.[1]

הצעד הראשון של בריסקו לתפקיד ציבורי נבחר היה כאשר הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים של טקסס ב-1948. היה זה ניצחונו הראשון בבחירות, ולאחר מכן הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות ב-1950, 1952 וב-1954, וכיהן בבית הנבחרים בשנים 19491957. הוא נודע בעיקר בשל היותו שותף לניסוח חוק קולסון-בריסקו, שקבע הקצאה למערכת כבישי החווה-אל-השוק (Farm-to-market road).[2][3]

מושל טקסס

בחירתו

השבעתו של בריסקו כמושל טקסס, 16 בינואר 1973.

ב-1968 ניסה בריסקו לשוב אל הזירה הפוליטית, כאשר הוא הצטרף לרשימת המועמדים שביקשו להיבחר כמחליף של המושל הפורש ג'ון קונלי, שבחר שלא להתמודד על תקופת כהונה רביעית. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית הגיע בריסקו למקום הרביעי.[2][4]

בבחירות אלו התקיים סיבוב שני בין המועמד הליברלי דון יארבורו, לבין סגן המושל פרסטון סמית'. סמית' ניצח,[5] ובבחירות הכלליות הביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית פול איגרס ביחס קולות של 57 אחוזים מול 43 אחוזים.[6] בבחירות של 1970 הוא הביס שוב את איגרס ביחס קולות של 53 אחוזים מול 46 אחוזים.[7]

בבחירות של 1972 התמודד בריסקו שוב על תפקיד המושל, והפעם ניצח כאשר גרף בבחירות הכלליות 47 אחוזים מהקולות מול 45 האחוזים של המועמד הרפובליקני הנרי גרובר.[8] ב-16 בינואר 1973 הושבע בריסקו כמושל טקסס ה-41.

כהונתו

בריסקו כמושל, 1973.

במהלך שתי תקופות כהונתו כמושל, איזן בריסקו בין הדרישה שעלתה וגברה לשירותי הממשל לבין צמיחת האוכלוסייה המהירה של טקסס. כמושל שנבחר במהלך תקופה של אי-שקט חברתי ושל ספקנות בנוגע למניעי פקידי הממשל הנבחרים, הוא סייע לשקם את היושרה של ממשלת המדינה שהגיעה לחרפה כתוצאה משערוריות שארפסטאון (אנ'). תקופת כהונתו של בריסקו הובילה לאירועים ראויים לציון של הישגים, כולל הצעת החוק הרחבה ביותר בנוגע לאתיקה ולגילוי נאות בהיסטוריה של טקסס, העברת חקיקה בנוגע לישיבות גלויות ולחשיפת התיעוד, וחיזוק החוקים שפיקחו על פעילות הלוביסטים. בריסקו גם הוביל את החידוש הראשון לאחר מאה שנה של ספר החוק הפלילי של טקסס.

בריסקו דאג להוספת 4 מיליארד דולר למימון המדינה למערכת החינוך הציבורית ולמערכת החינוך הגבוה, העלה את שכר המורים בשיעור הגבוה ביותר אי פעם, והעלה את שכר עובדי המדינה. הוא הרחיב את השירותים לנכים בטקסס כאשר הקים את המחלקה לבריאות הנפש ולטיפול במוגבלי הנפש, והקים את קו הטלפון החופשי הראשון עבור ילדים נמלטים. הוא מינה מספר רב של נשים ושל בני מיעוטים לעמדות מפתח בממשל יותר מאשר כל קודמיו, מינה את האפרו-אמריקאים הראשונים כחברים במועצות המדינתיות, ומינה את השופט המחוזי האפרו-אמריקאי הראשון. במהלך תקופת כהונתו של בריסקו כמושל לא עברו שום חוקי מיסוי, ובכך הוא היה ראשון מושלי טקסס מאז מלחמת העולם השנייה שמנע הטלת מיסים חדשים או הגדלת מיסים קיימים.

כמושל התמקד בריסקו בתחזוקה וביעילות של סוכנויות הממשל הקיימות, וכן התנגד להקמתן של סוכנויות חדשות. כחוואי לשעבר, הוא גם פעל לסייע לחקלאים ולחוואים במדינה במהלך תקופת כהונתו. בין השאר חוסלו מזיקים בשתי גדות הריו גראנדה.

בריסקו גם קידם את הורדת מהירות הנסיעה המרבית על כבישי טקסס ל-55 מילים לשעה (88 קמ"ש) לאחר משבר האנרגיה העולמי של 1973. מועצת הכבישים של טקסס הצביעה פה אחד בעד הצעתו זו, אך צעד זה בוטל על ידי בית המשפט העליון של טקסס יומיים לאחר מכן. יחד עם בית המחוקקים של טקסס, אימץ בריסקו את אותה הגבלת מהירות שעברה בקונגרס בינואר 1974.

ב-1978 התמודד בריסקו לתקופת כהונה שלישית, אך נוצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים על ידי התובע הכללי ג'ון לוק היל. בבחירות הכלליות של אותה שנה נוצח היל בהפסד דחוק על ידי איש העסקים הרפובליקני ביל קלמנטס, והייתה זו הפעם הראשונה בה נבחר מושל רפובליקני בטקסס מאז תקופת השיקום.

פעילות נדבנית

בריסקו היה נדבן פעיל, והעניק כמה מיליוני דולרים למגוון מוסדות בטקסס, רובם באזור של סן אנטוניו. ב-2006 הוא העניק מתנה משמעותית למוזיאון ויטי (אנ'), גלריה מקומית המציגה תערוכות המיועדות במיוחד לילדים. ב-2008 הוא תרם 5 מיליון דולר למרכז מדעי הבריאות של אוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו (אנ') לתמיכה במחקר רפואת הלב ולבריאות האישה. תרומה זו ניתנה לכבוד רעייתו ג'ייני.[9] באותה שנה הוא תרם 15 מיליון דולר למרכז להיסטוריה אמריקאית, שבסופו של דבר שונה שמו למרכז דולף בריסקו להיסטוריה אמריקאית, שבו הוא שימש כחבר במועצה המייעצת.[10] המרכז מחזיק במסמכיו של בריסקו, שכוללים מסמכים מתקופת כהונתו כמושל ואת המסמכים העסקיים של המשפחה.

ביוני 2008 תרם בריסקו 1.2 מיליון דולר לזכר נכדתו המנוחה, קייט מרמיון, לייסוד המרכז הרפואי האזורים לסרטן על שם קייט מרמיון.[11] המרכז משרת מטופלים מהמחוזות הדרום-מערביים של טקסס, שללא קיומו של המרכז היו נאלצים לנסוע לסן אנטוניו לקבלת טיפולי הקרנות.[12]

מותו

דולף בריסקו נפטר בביתו שביובלדי ב-27 ביוני 2010 עקב סיבוכים של כשל לבבי וכלייתי, בגיל 87.[2] הוא נטמן סמוך לקבר רעייתו בבית הקברות של החווה המשפחתית, חוות בריסקו ריו פריו שביובלדי.

ב-2011 שונה שמו של המוזיאון על שם ג'ון גארנר ביובלדי, חלק ממרכז בריסקו להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת טקסס באוסטין, למוזיאון בריסקו-גארנר, והקומה השנייה של הבניין הוסבה להנצחת חייו של בריסקו ושל הקריירה שלו.[13]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולף בריסקו בוויקישיתוף

הערות שוליים


דולף בריסקו41952348Q880290