רבי מאיר לנדא

מרן הרב מדראהביטש

לידה	כ"ב בשבט ה'תר"ע
פטירה	כ"ג בטבת ה'תשמ"ט (בגיל 78)
מקום קבורה	חלקת גדולי גאליציא בהר הזיתים ירושלים
מקום פעילות	דראהביטש- אנטוורפן - תל אביב
כינוי	הדראהביטשע רב
רבותיו	דודו רבי אליהו הורביץ מז'אלין -ורבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב
תלמידיו	המקובלים רבי יהודה זאב לייבוביץ-רבי יוסף וואלטוך -הרב יוסף ברכות
שם השושלת	דראהביטש - סטרעליסק - סטריא

בית מדרשו של הרב מדראהביטש

רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש (ה'תר"ע, 1910 - כ"ג בטבת ה'תשמ"ט, 31 בדצמבר 1988) היה רבה של דרוהוביץ' ואנטוורפן ומראשי כולל גליציה בישראל.

ביוגרפיה

הרב מדראהביטש זי''ע

נולד בכ"ב בשבט ה'תר"ע בעיר סאנוק שבגליציה המערבית לאביו רבי מרדכי זיסקינד הי''ד ולהרבנית אסתר מרים בת רבי אפרים פרענקיל אב"ד סאנוק, ונקרא על שם זקנו רבי מאיר מסטרעליסקבנו בכורו של רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק בעל ''האהבת ציון'' שנסתלק בדמי ימיו,שהיה בן אחר בן להרה''ק רבי מרדכי זיסקינד מסטריא תלמידו של השרף רבי אורי מסטרעליסק.

בשנת ה'תר"פ 1920 עבר עם הוריו לעיר ריישא, שם נעשה לתלמיד מובהק לדודו זקינו רבי אליהו הורוביץ מז'אלין בן רבי נפתלי חיים הורוביץ בנו של רבי מאיר הוורויץ מדז'יקוב. ולרבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, וכן נתקרב לרבי חנה מקאלושיץ, ולרבי מאיר שפירא מלובלין.

תורת הנגלה למד אצל דודו זקינו הרב מטארנאפול רבי דוד מנחם מאניש באב"ד בעל ה"חבצלת השרון" , אשר נתן לו סמיכה להוראה ורבנות, באותם ימים למד בחברותא יחד עם רבי שלמה מראזוודוב בן רבי צבי הירש מראזוודוב, ורבי יעקב לייזר מפשווערסק.בהכנסו לעול תורה ומצוות כבר נבחן על כל הש''ס גפ''ת, ובהיותו בן ט''ז שנים נבחן על שו''ת מהרי''ט אלגאזי.

בשנת ה'תרפ"ט נתמנה לכהן ברבנות העיר דראהביטש, לצד הרב יעקב אביגדור אב בית דין דרוהוביץ, שם הנהיג את עדתו והקים ישיבה לצעירים.

בימי השואה נשלח עם כל בני קהילתו ומשפחתו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נהרגו אשתו ושני ילדיו, בנס ניצל ובעזרת יהודים הוחבא משך ימי המלחמה במקומות מסתור.

לאחר מלחמת העולם השנייה, נשא לאשה את הרבנית שרה בת רבי ישראל דים מסאנוק, בשנת תש"ו עבר לכהן ברבנות אנטוורפן שם איחד את שתי הקהילות 'שומרי הדת' ו'מחזיקי הדת' לקהילה אחת אשר נקראה בשם 'הקהילות המאוחדות', ובראשם עמד יחד עם רבי חיים יעקב רוטנברג, ופעל רבות לביסוס היהדות והחזרת עטרה ליושנה, באותם ימים כתב תשובות להתיר עגונות רבות אשר נותרו לאחר המלחמה, בשנת תשט"ו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר תל אביב שם הקים את בית מדרשו ברחוב מרמורק, לצד זה הקים ישיבה לצעירים בשם 'עין הקורא' עסק גם בפנימיות התורה כפי הנראה ממכתביו הרבים בקבלה בינו להמקובל רבי משה יאיר ויינשטוק, וכן עם תלמידו רבי יהודה זאב לייבוביץ. היה בידידות גדולה עם רבי אהרן רוקח מבעלזא, רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", וגיסו רבי ישראל יעקב קניבסקי - הסטייפלער, רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי ישראל אלתר מגור,רבי יצחק מבהוש ועוד.

בפעילויות הציבוריות עמד בראשות כולל רבי מאיר בעל הנס - חיבת ירושלים לעדת גליציה, כמו כן עמד בנשיאות ישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב, היה ממייסדי ארגון "יד לאחים", וממקימי תלמוד תורה 'סיני' בתל אביב.בהשפעתו ובעידודו הקים האדמו''ר מויז'ניץ כוללים לקביעת עתים לתורה בשם ''שובה ישראל''.

נסתלק לגנזי מרומים ביום השבת כ"ג טבת ה'תשמ"ט, מסע הלוייתו התקיימה ביום ראשון כ"ד טבת בתל אביב ולאחמ''כ בירושלים ונטמן בחלקת גדולי גאליציא בהר הזיתים.

משפחתו

לאחר שאיבד את כל בני משפחתו בשואה, נותרה לפליטה אחותו היחידה מלכה מחלה אשר נישאה להרב משה הגר.

בניו:

• רבי אשר סג"ל לנדא - פלעטבוש ניו יארק.
• רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא - לונדון.
• רבי ישראל סג"ל לנדא אדמו"ר מדראהביטש.בעל ה"מאור ישראל"

בנותיו:

• וועלקא נישאה לרבי פנחס דוד הורוביץ אדמו"ר מבוסטון פלעטבוש ובנו של רבי לוי יצחק הורוביץ.
• בילא העניא חיה רחל נישאה לרבי ישעיה הורביץ רב קהילת בית שמואל - אונסדורף בבורו פארק.

תלמידיו

בין תלמידיו נמנים:

• המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ.
• המקובל רבי יוסף וולטוך .
• המקובל רבי יוסף ברכות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מאיר לנדא30620151