מרכז חסידי ויז'ניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר. מרכז החצר בבני ברק שבישראל. ב-2016 מנתה החסידות כ-660 בתי-אב בישראל ובעולם[1]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-986 בעלי זכות בחירה[2].

הרקע לפילוג בויזניץ

בראש חודש סיוון ה'תש"ן, מינה הישועות משה את בנו הצעיר רבי מנחם מנדל כרב ואב"ד בקריית ויז'ניץ ואחראי על מוסדות החסידות, במקומו של אחיו רבי ישראל שהורחק ממשרתו בשנת ה'תשמ"ד[3].

בתחילת שנת ה'תשס"ב, כאשר הודיעו בחסידות בשם הישועות משה על החלטתו להחזיר את רבי ישראל למעמדו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן, פילגה הסוגיה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[4], כאשר רוב החסידים תמכו ברבי ישראל ומיעוטם ברבי מנחם מנדל. בשנת ה'תשס"ו פתח רבי מנחם מנדל הגר חצר נפרדת ברחוב אמרי ברוך ולאחר מכן ב-ה'תשס"ט פתח את החצר המרכזית ברחוב שלמה המלך.

הקמת חצר מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ו, כשש שנים לפני פטירת רבי משה יהושע, שכרו החסידים מבנה בפאתי קריית ויז'ניץ שכונה "היכל ברוך", שם החל רבי מנחם מנדל מנדל לערוך "באטעס" ותפילות עצמאיות, ובכך הקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין מזה של אביו שכבר נחלש באותן שנים, אם כי היה ממשיך להגיע לאירועים בחצר האב כאשר הוא הופיע בהם. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו.

בשבועות ה'תשס"ט חנך את בית המדרש הגדול של החסידות ברחוב שלמה המלך פינת עזרא. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן מזהה של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). כמו כן פתח שם תלמוד תורה וישיבה קטנה כבר באלול ה'תשס"ז. באלול ה'תשע"א פתח ישיבה גדולה בבנין שכור מישיבת שערי ציון, שעברה בי"ג בסיוון ה'תשע"ו לבנין חדש ברחוב שלמה המלך.

לאחר פטירת אביו בה'תשע"ב החל לכהן כאדמו"ר.  

חסידיו מכונים "הייליגערס" או "מנדליסטים" על שם רבם רבי מנדל. הכינויים נוצרו ברחוב החרדי בכדי להבדילם משאר חסידי ויז'ניץ.

בשנת ה'תשפ"ב הביע האדמו"ר את רצונו שחסידיו יכונו בשם אחים על שם אביו (אחי"ם ראשי תיבות חסידים אוהבי ישועות משה) ואף הכריז על סדרי לימוד מיוחדים לכלל החסידים במסגרת זו.

בראש חודש ניסן תשפ"ב החלה בנית בית המדרש החדש של החסידות[5].

קהילות וארגונים

בית המדרש המרכזי של החצר נמצא ברחוב שלמה המלך בבני ברק, בו נמצא גם תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה המונה כ - 180 בחורים וכן סמינר.

קהילות נוספות של החצר קיימות באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי אשר בחלק מהם יש מוסדות חינוך הכוללים ישיבות קטנות, תלמודי תורה ובתי ספר.

על פי הוראת האדמו"ר לומדים ונבחנים החסידים באופן קבוע בספר "מנחת חינוך"[6], כמו כן הוקם מכון הנקרא "מנחת חינוך - ישועות משה" המוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה"[7].

בחודש סיוון ה'תש"פ הקים האדמו"ר מערך התנדבותי להוזלת הוצאות החתונה לחסידיו ובין היתר הכשיר את היכל הטישים בחסידות לאולם שמחות. כמו כן, החסידות מפעילה קופת צדקה בשם "חיים בחסד".

מכונים והוצאות לאור

  • לחסידות כמה מכוני הוצאה לאור, בהם:
  • הועד להוצאת דא"ח - המציא את דברי התורה של האדמו"ר מידי שבוע, וכך גם ספרים המאגדים את דברי התורה.
  • מכון יסוד החיים להוצאת שיחות האדמו"ר לתלמידי הישיבות.
  • מכון היכל מלך להוצאת שיחות האדמו"ר שנאמרות במסגרת הטישים בליל שבת.
  • מכון שואלין ודורשין המוציא לאור את הסידור והמחזור "ישועות משה" מטעם החסידות.
  • ארגון וידעת שמוציא לאור את גיליונות "וידעת" למבוגרים, את הגיליון "לעבעקינד" לילדים ואת גיליון "בריליאנט" לנשים.

ארגונים שבראשות הרבנית

לרבנית קופת צדקה פרטית המכונה "קופת המלכות".

כמו כן, היא עומדת בראשות ארגון "קשר באוהל", המאגד את הפעילות לנשים בארץ ובעולם.

שיטת ה"שוואנצאנעס"

בחצר מדגישים את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפי האדמו"ר[8]. בי"ב בשבט תשס"א דיבר האדמו"ר בפני החסידים בחיזוק עניין ההתקשרות, ואביו דיבר לאחריו, ובדבריו חיזק את ענין ההתקשרות לויז'ניץ ומינהו כאחראי לענין זה. מסיבה זאת החסידות מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל בהנחלת השיטה בשנת ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[9].

בשנת ה'תשע"ח אמר האדמו"ר שהחסידים צריכים לדבוק בו ולהיות "שוואנצאנס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים), וחיבר אז שיר על עניין זה ("השיטה הקדושה") שהפך להמנון של החצר[10]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[11], לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג[דרוש מקור]. השיטה ספגה ביקורת חריפה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה, ואף ברשתות החברתיות הורבה לעג רב על השיטה.

עם השקת השיטה בשנת תשע"ח עזבו קבוצה מהחסידים את החסידות, ביניהם גם מי שהיה איש אמונו ומקורבו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, שלאחר מכן הוחזר על ידי האדמו"ר רבי ישראל הגר לתפקיד מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה, וכן פנחס ניימן[12].

בשני מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה אלימות על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[13][14].  

חסידים ידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018,  עמ' 199.
  2. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  3. ^ כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
  4. ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
  5. ^ המרכז העולמי ויז'ניץ - פארענצעס
  6. ^ ביום ההילולא: מבחן 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ באתר JDN
  7. ^ כך ציינו יום 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ באתר בחדרי חרדים
  8. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  9. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  10. ^ שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  11. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  12. ^ שימי שפר,הפתעה בויז'ניץ: ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר כיכר השבת
  13. ^ שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  14. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019