לדלג לתוכן

א-ל אליהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
א-ל אליהו
אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ.
בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא:

בּוֹ יִרְתּוֹם רִכְבּוֹ. נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ.
לֹא שָׁכַב לִבּוֹ. גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה:

רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת. כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת.
יָפוֹת וּבְרִיאוֹת. בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה:

הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ. צָר עֵינָיו יִלְטוֹשׁ.
יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ. יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָּה:

מָתַי תַּרְאֶה אוֹת. יֶשַׁע אֵ-ל קוֹרְאוֹת.
לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת. קוֹלָן וַתָּרֹנָּה:

הָמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל.
אָנָּא הָאֵ-ל. אֵ-ל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא:

א-ל אליהו הוא פיוט שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי אברהם אבן עזרא העוסק בשבח אליהו הנביא ומבקש גאולה בזכותו.

הפיוט מושר בקרב בני עדות המזרח במוצאי שבתות[1], בברית מילה ובליל ברית יצחק.

אודות

הפיוט כולל רפרן וחמשה בתים, בכל אחד מהם ארבע צלעות. סכמת החריזה היא שלש הצלעות הראשונות בכל בית מתחרזות בחרוז אחד והצלע האחרונה מתחרזת עם השורות האחרונות בכל הבתים (בתבנית כזו: א א א X, ב ב ב X).

מחבר הפיוט חתם את שמו "אברהם" באקרוסטיכון בראשי הפזמון והבתים.

מקובל לשיר את הפיוט בלחן בבלי במקאם חוסיני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאיר בקשי, שירו לו שיר חדש, עמוד 19.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.