רבי יצחק אבן עזרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק בן אברהם אבן עזרא (11141158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.

קורות חייו

רבי יצחק אבן עזרא נולד בקורדובה בשנת 1114 לרבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע). מגיל צעיר עסק במסחר והיה כנראה בעל אישיות אסרטיבית, שכן משיריו עולה שהוא נקלע לעימותים מרובים.

לדעת פרופ' שלמה דב גויטיין, רבי יצחק אבן עזרא נשא לאישה את בתו של רבי יהודה הלוי[1], זיהוי שעליו חלקו חוקרים אחרים כגון פרופ' ישראל לוין. רבי יצחק אבן עזרא יצא אחרי רבי יהודה הלוי כאשר הוא עזב את ספרד והחל את מסעו לארץ ישראל בסביבות שנת 1140. גם אביו התלווה אליהם לצפון אפריקה[2]. בגניזת קהיר התגלתה איגרת שמתארת את הגעתם של רבי יהודה הלוי ועמו רבי יצחק אבן עזרא לאלכסנדריה, ואת קבלת הפנים הנרגשת שלה זכו מהקהילה היהודית בעיר[3]. באלכסנדריה הם שכנו מחג הסוכות עד חנוכה בארמונו של הדיין, הרופא והפייטן האלכסנדרוני אהרון בן ישועה אבן אלעמאני, שלכבודו חיבר אבן עזרא שיר שבח. בעוד שרבי יהודה הלוי המשיך את המסע לארץ ישראל (לא ידוע האם השלים אותו), פניו של אבן עזרא היו מועדות לבבל. ייתכן שהוא ציפה למצוא שם טיפול רפואי למחלה שלקה בה - כבר בראשוני שיריו במצרים מופיע מוטיב המחלה ורמזים לכך שלקה בעיוורון. בשנת 1142 הוא הגיע לאזור דמשק, שם פגש ראש ישיבה מקומית שבשבחו כתב רבות. עד שנת 1144 רבי יצחק אבן עזרא הגיע ליעדו הסופי, בגדאד, ושכן בה בביתו של אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי (הידוע בכינויו "נתנאל"), רופא ופילוסוף יהודי נודע שהתאסלם בערוב ימיו.

רבי יצחק אבן עזרא נפטר בשנת 1158 בגיל צעיר, כנראה באזור עיראק. הוא נפטר עוד בימי חייו של אביו, שחיבר על כך את הקינה "אבי הבן". הקינה כוללת את השורות הבאות:

בָּכֹה אֶבְכֶּה בְּכָל-רֶגַע וְאֶשָּׂא נְהִי נִהְיָה,

בְּזָכְרִי זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים מוֹתוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה –

וְצֵאתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנַפְשִׁי עָלָיו הֹמִיָּה,

עַד-שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל-בֵּיתִי לַיְלָה וְיוֹמָם בּוֹכִיָה;

כַּמָּה תְלָאוֹת מְצָאוּנִי – וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק![4]

על פי השורה "עַד-שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל-בֵּיתִי לַיְלָה וְיוֹמָם בּוֹכִיָה", יש חוקרים ששיערו שאברהם אבן עזרא הביא את בנו רבי יצחק לקבורה בארץ ישראל, אך אין דרך לאמת השערה זו.[5]

לדעת רוב החוקרים רבי יצחק אבן עזרא התאסלם למראית עין במהלך מסעו, כנראה עוד במצרים. שיריו המאוחרים מבגדאד מלמדים שהוא כנראה חזר ליהדות.

שירה

שירתו של רבי יצחק אבן עזרא מרשימה בעצמת מבעה הפיוטי והפיגורטיביות העשירה שבה. אבן עזרא מפגין גמישות ועושר לשוני רב בשיריו, שברבים מהם הוא ביטא את סבלו ואת מצוקותיו הרבות, שפך את ליבו על הקשיים בחייו או ניגח את היריבים שלו. המשורר יהודה אלחריזי כתב על רבי יצחק בספרו "תחכמוני" שהוא ירש את כישרון השירה של אביו רבי אברהם אבן עזרא, אך הוסיף שכאשר רבי יצחק היה בארצות המזרח הוא המיר את דתו:

"וְיִצְחָק בְּנוֹ גָּם הוּא מִמְּקוֹר הַשִׁיר שָׁאָב. וְעַל שִירֵי הַבֵּן מִזִּיו הָאָב. אַךְ בְּבוֹאוֹ לְאַרְצוֹת מִזְרַח. כְּבוֹד ה' עָלָיו לֹא זָרָח. וְהֵסִיר מֵעָלָיו מְעִילֵי הַדָּת הַיְקָרִים. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים. "[6]

עם זאת, ניתן ללמוד משיריו של רבי יצחק אבן עזרא עצמו שהוא כנראה חזר לדתו. בשירו "יריבוני עלי" ביקש מחילה וכתב שהתאסלם למראית עין בלבד, ושכעת הוא חזר ל"צל כנפי השכינה". בעבר הייתה מחלוקת בין החוקרים האם השיר אכן נכתב על ידי רבי יצחק אבן עזרא, אך כיום מקובל להניח שאכן הוא מחברו.

סגנונו של רבי יצחק אבן עזרא בשיריו דומה לזה של אביו והוא מושפע גם משירתם של רבי יהודה הלוי רבי משה אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול. לצד זאת שיריו משקפים גם את הייחודיות האישית שלו. בהתאם לנהוג בשירת ספרד, רבי יצחק אבן עזרא שיבץ בשיריו פרטים ביוגרפיים על עצמו.

יצירתו בדפוס

לקריאה נוספת

  • Menahem Schmelzer, 'On the fate of the unique manuscript of Isaac ibn Ezra’s "Diwan",' in: Arthur A. Chiel (ed.), Perspectives on Jews and Judaism: Essays in Honor of Wolfe Kelman, New York: Rabbinical Assembly, 1978, pp. 369-372.
  • IBN EZRA, ISAAC (ABU SA'D), Jewish Encyclopedia

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שלמה ד. גויטיין, "רבנו יהודה הלוי לאור כתבי הגניזה", תרביץ כד (תשט"ו - 1955), עמ' 141-143.
  2. י"ל פליישר, "רבנו אברהם אבן עזרא באפריקה", ממזרח ומערב ג', עמ' 81-91.
  3. שלמה דב גויטיין, "הפרשה האחרונה בחיי רבנו יהודה הלוי", תרביץ כד (תשט"ו - 1955), עמ' 27, שורות 23-25.
  4. הקינה "אבי הבן" באתר פרויקט בן יהודה
  5. שרה כ"ץ, 'על כמה מן 'הסתומות' בחייו של ר' רבי יצחק אבן עזרא', בתוך: יהודית דישון, אפרים חזן (עורכים), מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל לפרופ’ יהודה רצהבי, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א, עמ' 326-327.
  6. יהודה אלחריזי, תחכמוני - שער שלישי, אתר פרויקט בן יהודה.
  7. ביקורות: נחמיה אלוני, 'רבי יצחק בן אברהם אבן עזרא, "שירים"', קריית ספר נו, ג (תשמ"א), 488–493; הרולד שימל, 'במשקל אמת ומידת הזמן: רבי יצחק בן אברהם אבן עזרא, שירים', מאזנים נד, 6 (תשמ"ב), 16–19; Luis Vegas Montaner, 'Menahem H. Schmelzer, "Isaac Ben Abraham Ibn Ezra, Poems",' Sefarad 41 (1981), 154-158.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0