אגרת השבת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אברהם אבן עזרא |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | ליוורנו ה'ת"ר בתוך 'מבחר מאמרים'. |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | אגרת השבת |
| היברובוקס | 33117 |
אגרת השבת הוא חיבור שכתב רבי אברהם אבן עזרא כדי להוכיח שעל פי היהדות היום מתחיל מתחילת הלילה, ולא מהבוקר, כפי דעת החולקים על חז"ל. החיבור נכתב במוצאי שבת ליל ט"ו בטבת ד'תתקי"ט, לאחר שבליל שבת הקודם (ליל י"ד) ראה בחלומו מסר מהשבת על כך שיש המחללים את ליל שבת באמצעות הדעה המשנה את מועד תחילת היום.
רקע
על פי היהדות, "היום הולך אחר הלילה"[1], היממה מתחילה בתחילת הלילה (שקיעת החמה או צאת הכוכבים), ומסתיימת בתחילת הלילה הבא.
לדעת שמריהו טלמון[2], הצדוקים והבייתוסים (איסיים) אשר נהגו לפי לוח השנה במגילות קומראן, חלקו על דברי חז"ל ונקטו דווקא בשיטה של תחילת היום בבוקר.
דעה זו נשמעה אף בתקופת הראשונים. מקרה כזה מוזכר כבר בדבריו של התייר בנימין מטודלה, את מסעו בעולם הוא התחיל בסוף שנותיו של הראב"ע[3] וכשהגיע לקיפרוס הוא מספר שראה ”יהודים מינים נקראים ... אפיקורסים וישראל מנדין אותם בכל מקום, והם מחללים ליל שבת, ושומרים ליל ראשון, מוצאי שבת”[4].
השתלשלות כתיבת החיבור
דברי השבת אל רבי אברהם אבן עזרא
|
|---|
|
אני שבת עטרת דת יקרים - רביעית בעשרת הדברים, |
| הקדמת אגרת השבת |
במהלך נדודיו של רבי אברהם אבן עזרא הוא הגיע ללונדון (לונדרי"ש) בשנת ד'תתקי"ח[5], ובזמן שהותו שם[6], בשנה שלאחר מכן, אירע לו אירוע אותו הוא מתאר בהקדמת החיבור, האירוע התרחש בליל שבת פרשת ויחי (י"ד בטבת ד'תתקי"ט; 6 בדצמבר 1158):
באותו ליל שבת הוא ישן, ובחצות הלילה הוא חלם שהגיע אליו שליח (מלאך) מטעם השבת (ציר השבת) והגיש לו אגרת הכתובה בחרוזים (ראו מסגרת), בתחילתה דברי שבח במעלת השבת המרגשים אותו מאד, אך בסופה השבת הוכיחה אותו על כך שנכנס לביתו ספר שמפרש כי היום מתחיל מהבוקר ולא מהלילה, כפי שמקובל ביהדות, ועל פי פרשנות זו יום שישי בלילה הוא יום חול ומותר לעשות בו מלאכות, וממילא השבת מתחללת.
ראב"ע התעורר בבהלה מדברי החלום, הוא חיפש ומצא את הספר המדובר ויצא לקרוא בו בחוץ, לאור הירח. כשהבין שדברי החלום הם אמת התלבט האם לקרוע את הספר ולחלל שבת אחת ובלבד שישמרו ישראל שבתות הרבה[7], אך התאפק וחיכה למוצאי השבת.
לאחר צאת השבת החל ראב"ע בכתיבת החיבור 'אגרת השבת', כדי לבאר ולהוכיח שהיום מתחיל דווקא מהלילה ולא מהבוקר, בהקדמת החיבור הוא מספר את סיפור החלום ומצטט את לשון המכתב ששלחה לו השבת, ומשם הוא ממשיך להסביר את חכמת התכונה (=אסטרונומיה) ואת ההוכחות התורניות לכך. בחיבור יש שלשה שערים: בשער הראשון 'בראשית השנה' הוא מבאר שהשנה מתחילה מהלילה ולא מהבוקר, בשער השני 'בראשית החודש' הוא מבאר שהחודשים מתחילים מהלילה ולא מהבוקר, ובשער השלישי 'בראשית היום' הוא מבאר שהיום עצמו מתחיל מהלילה.
בסוף השער השלישי מסביר ראב"ע שקרא לחיבור 'אגרת השבת' משום שהוא אוגר (=אוסף) בתוכו את התשובות לדעה השנייה, וכן על שם האיגרת שהשבת שלחה אליו.
כתבי יד ודפוסים
החיבור הקטן התגלגל במשך מאות שנים בכתבי יד, ראב"ע כתב את האגרת באמצע המאה ה-12, ובספרייה הלאומית קיים כתב יד ראשון מאמצע המאה ה-16, (ה'שט"ו; 1555) שהועתק על ידי נחמן פואה בתוך קובץ חבורי הראב"ע בכתיבה איטלקית[8], הכתב יד הבא הוא מהמאה ה-17 בכתיבה אשכנזית שנכתבה על ידי יצחק ליפמן[9], כתב יד נוסף מהמאה ה-18 בכתיבה ספרדית, העתקה של אברהם מיראנדא[10].
בהמשך, החיבור הודפס בתוך ספרים שונים, המקורות הקדומים ביותר הם: בתוך שולחן ערוך האר"י פרנקפורט דאודר ה'תנ"א ובתוך ספר מבחר מאמרים לרבי נתן בן שמואל הרופא שנדפס בליוורנו בשנת ה'ת"ר.
בהמשך הוא הוטמע גם בסידור תפילת החדש דפוס ליוורנו, וכיום הוא מופיע גם בסידורי איש מצליח היוצאים על ידי ישיבת כסא רחמים. בשנת ה'תשי"ח אליעזר בריזל הוציא לאור את ספרו דיני הדלקת נרות ושילב בו את האגרת[11].
המעשה הוזכר גם בדברי רבי חיים בן עטר[12]: ”ושמעתי גם ראיתי כתוב מעשה שבימי ראב"ע עמד טועה אחד וכתב בראיות כי יום שבת יקדים בו היום ואחר כך הלילה ונתגלה הדבר להרב על ידי נס וסתר מועצותיו וכו' דרשו מעל ספרו”. אזכור נוסף נמצא בספר "עת הזמיר"[13]: ”אגרת ששלח השבת להרב רבי אברהם אבן עזרא זכרונו לברכה, להוכיח, כי תחילת השבת הוא בערב יום שלפניו, ואז היה האבן עזרא בעיר לאנדאן מדינת בריטאניא”.
אמיתות הסיפור
יש הטוענים כי ייתכן שראב"ע לא חלם כלל אלא סיפר זאת כדי להמחיש את הדברים,[14] ויש הטוענים כי אכן חלם חלום כלשהו אבל הוא נתן לעצמו יד חופשית בתוכן הסיפור והאגרת.[דרוש מקור]
במוזיקה
בשנת 1992 הוציא לאור מרדכי בן דוד את האלבום 'משיח' ובו נכלל שיר 'אני שבת' על מילות האגרת ששלחה השבת לראב"ע בלחנו של יוסי גרין[15].
קישורים חיצוניים
- אגרת השבת באתר ספריא.
- אגרת השבת באתר ויקיטקסט.
- רבי אברהם אבן עזרא, אגרת השבת, באתר היברובוקס נדפס בסוף מבחר המאמרים לרבי נתן בן שמואל הרופא.
- אהרן קאהן, אגרת השבת של האבן עזרא, שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון"
(ביידיש) - אשכול אגרת השבת לאבן עזרא, מוסמך? בפורום אוצר החכמה.
- הרב שלמה משה עמאר, אני שבת עטרת דת יקרים, באתר הראשון לציון.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג עמוד א'.
- ^ שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- ^ הוא יצא לדרך ב1165 כשראב"ע נפטר בד'תתקכ"ד; 1164 או לדעות אחרות ד'תתקכ"ז; 1167.
- ^ מסעות ר' בנימין, מהדורת אדלר, לונדון ה'תרס"ז, עמ' יז.
- ^ שם הוא חיבר גם את ספרו 'יסוד מורא' במשך חודש תמוז.
- ^ בניגוד לדעה הרווחת שהדבר אירע באנגליה, מרדכי ש. גודמן מעלה השערה כי הדבר אירע באירלנד (ראו מבוא למהדורה שהוציא בשנת 2009 עם תרגום לאנגלית וביאור על פי תשעה כתבי יד.
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"א עמוד ב', ראו גם פיקוח נפש דוחה שבת.
- ^ אגרת השבת באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אגרת השבת באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אגרת השבת באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אגרת ששלח השבת לרבנו אבן עזרא - אגרת השבת באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אור החיים ויקרא, יט, ג.
- ^ נדפס במונקאטש, שנת ה'תר"ע.
- ^ הרב מאיר מזוז, אודות אגרת השבת, באתר ישיבת כסא רחמים.
- ^
אני שבת, בביצוע מרדכי בן דוד, סרטון באתר יוטיוב.