באקנר ת'ראסטון
![]() | |||||
| לידה |
9 בפברואר 1763 מחוז גלוסטר, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1845 (בגיל 82) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הקונגרס | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה | מכללת ויליאם ומרי | ||||
| מפלגה |
| ||||
| ילדים | צ'ארלס מיי ת'ראסטון | ||||
| |||||
באקנר ת'ראסטון (באנגלית: Buckner Thruston; 9 בפברואר 1763 – 30 באוגוסט 1845) היה עורך דין, בעל עבדים ופוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת קנטקי, וכן כחבר בבית הנבחרים של וירג'יניה, ולימים כשופט בית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז קולומביה.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
ת'ראסטון נולד ב־9 בפברואר 1763 במחוז גלוסטר שבמושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית. סבו היה קולונל במיליציה המקומית וכן עסק בחקלאות תוך שימוש בעבודת עבדים. אביו, צ'ארלס מיין ת'ראסטון, היה אף הוא חקלאי, אך קיבל חינוך והסמכה לכמורה. הוא העביר את משפחתו מערבה למחוז פרדריק, שם המשיך לעסוק בחקלאות (בעזרת עבדים), לצד שירותו ככומר עד שנת 1776.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית הפך האב לדמות ידועה בשם "הכומר הלוחם" לאחר שגייס פלוגה לצבא הקונטיננטלי, השתתף בלחימה והגיע לדרגת קולונל, אך איבד את השימוש בידו בעקבות פציעה בקרב.
בינתיים, במחוז פרדריק, באקנר הצעיר קיבל חינוך ראוי למעמדו החברתי. אמו נפטרה כשהיה תינוק, אך אביו נישא בשנית, והמשפחה כללה כמה אחים ואחיות. ת'ראסטון נסע לוויליאמסבורג לצורך לימודים גבוהים, וב־1783 קיבל תואר ראשון ממכללת ויליאם ומרי.
קריירה משפטית ופוליטית
לאחר שהוסמך לעריכת דין, עבר ת'ראסטון לאזור שהיה אז מחוז קנטקי שבווירג'יניה, ולימים הפך למדינת קנטקי (מ־1 ביוני 1792), שם השתקעו חיילים ותיקים רבים ממלחמת העצמאות. הוא הקים משרד פרטי בעיר לקסינגטון.
ב־1789 נבחר ת'ראסטון, יחד עם אבנר פילד, כנציג מחוז ג'פרסון לבית הנבחרים של וירג'יניה, אך הוחלף בשנה שלאחר מכן. לפיכך לא שירת באותו זמן עם אביו, שהיה נציג מחוז פרדריק. כאשר האב מונה לשופט בווירג'יניה, מונה ת'ראסטון כנציב לפתרון סכסוכי הגבול בין וירג'יניה לקנטקי (1791). באותה שנה כיהן בנוסף כשופט בבית המשפט המחוזי של קנטקי, ובין השנים 1792–1794 שימש כפקיד הסנאט של קנטקי. בשנת 1802 מונה לשופט בית המשפט המחוזי העליון של קנטקי ושירת בו עד 1803.
לאחר שאביו עבר ללואיזיאנה בעקבות רכישת לואיזיאנה על ידי נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון, הוצעה לת'ראסטון משרת שופט פדרלי בבית המשפט המחוזי של מחוז אורלינס (1804), אך הוא סירב.
בהמשך נבחר ת'ראסטון לסנאט של ארצות הברית מטעם קנטקי כנציג המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, וכיהן שם מ־4 במרץ 1805 עד שהתפטר ב־18 בדצמבר 1809, כדי לקבל מינוי שיפוטי פדרלי.
כהונתו כשופט פדרלי
ב־12 בדצמבר 1809 מינה אותו הנשיא ג'יימס מדיסון לשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז קולומביה, במקומו של השופט אלן בואי דאקט. הסנאט אישר את המינוי יום לאחר מכן, ות'ראסטון קיבל את כתב המינוי ב־14 בדצמבר 1809. הוא כיהן בתפקיד זה עד מותו ב־30 באוגוסט 1845 בוושינגטון הבירה. הוא נקבר בבית הקברות של הקונגרס בעיר.
חיים אישיים
ת'ראסטון נישא והיו לו כמה ילדים. המשפחה החזיקה עבדים גם בביתה שבוושינגטון הבירה. מפקד האוכלוסין של 1820 מציין כי בביתו התגוררו שלושה נערים משועבדים, שתי נשים משועבדות מבוגרות ושני שחורים חופשיים. בשנת 1830 נמנו בביתו חמישה עבדים.
בנו, צ'ארלס מיין ת'ראסטון, הפך לקצין קבע בצבא ארצות הברית, ובהמשך פרש לעיר קמברלנד שבמדינת מרילנד, שם עסק בחקלאות ונבחר לראשות העיר. עם פרוץ מלחמת האזרחים חזר לשירות צבאי כגנרל מתנדבים בצבא האיחוד, אך פרש מתפקידו בשנת 1862.
קישורים חיצוניים
- באקנר ת'ראסטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- באקנר ת'ראסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
באקנר ת'ראסטון42200784Q744435
