מרטין הארדין

מרטין הארדין
Martin D. Hardin

לידה	21 ביוני 1780 גדות נהר המונונגהלה, פרובינציית פנסילבניה, אמריקה הבריטית
פטירה	8 באוקטובר 1823 (בגיל 43) פרנקפורט, קנטקי, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרנקפורט, קנטקי
מדינה
השכלה	אוניברסיטת טרנסילבניה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
ילדים	ג'ון הרדין
חבר בית הנבחרים של קנטקי 1805–1806
1812
1818–1820 (כשנתיים)
מזכיר המדינה של קנטקי ה־8 וה-10 1 בספטמבר 1812 – 15 בדצמבר 1812 (106 ימים) תחת מושל קנטקי אייזק שלבי
13 במרץ 1813 – 4 בספטמבר 1816 (3 שנים) תחת מושל קנטקי אייזק שלבי
סנאטור מטעם מדינת קנטקי 13 בנובמבר 1816 – 3 במרץ 1817 (111 ימים) → ויליאם ברי ג'ון קריטנדן ←

מרטין ד. הארדין (באנגלית: Martin D. Hardin‏; 21 ביוני 1780 – 8 באוקטובר 1823) היה פוליטיקאי ועורך דין מקנטקי.

הוא נולד בפנסילבניה, ומשפחתו היגרה לקנטקי כשהיה עדיין ילד. הוא למד משפטים אצל ג'ורג' ניקולס והחל לעסוק בעריכת דין בעיר ריצ'מונד שבקנטקי. בן דודו, בנג'מין הארדין (שיהיה לימים חבר בית הנבחרים של ארצות הברית), למד אצלו במשרד. הארדין ייצג את מחוז מדיסון בבית הנבחרים של קנטקי במשך כהונה אחת.

בהמשך עבר לפרנקפורט, נבחר לבית הנבחרים של קנטקי כנציג מחוז פרנקלין, ומושל המדינה אייזק שלבי מינה אותו למזכיר המדינה זמן קצר לאחר מכן. במקביל לכהונתו שירת במלחמת 1812, בדרגת מייג'ור ביחידתו של קולונל ג'ון אלן, לצד ג'ורג' מדיסון — שיהיה בהמשך מושל קנטקי. לאחר תום כהונתו כמזכיר המדינה מינה אותו המושל גבריאל סלוטר לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את מקומו של ויליאם ברי שהתפטר. הארדין כיהן במשך כשנה, עד תום הקדנציה של ברי, ולא ביקש להיבחר מחדש. בשנת 1819 נבחר לבית הנבחרים של קנטקי בפעם השלישית, ונבחר לשמש כיו"ר הבית. הוא נפטר ב־8 באוקטובר 1823.

הארדין נישא לבתו של החלוץ המפורסם מקנטקי בנג'מין לוגן. בנם, ג'ון ג'יי הארדין , ייצג את אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית ונהרג בקרב בואנה ויסטה במלחמת ארצות הברית–מקסיקו.

בספרו "חיי לינקולן" (Life of Lincoln), הפיץ וורד היל למון את ההשערה כי אברהם לינקולן היה ילד בלתי־חוקי שנולד לננסי הנקס ולהארדין כאביו, אך שמועה זו הופרכה מאוחר יותר.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

מרטין הארדין נולד ב־21 ביוני 1780 על גדות נהר המונונגהלה שבמערב פנסילבניה. הוא היה בנם הבכור של קולונל ג'ון הארדין וג'יין (לבית דייוויס). הוא נקרא על שם סבו, והוסיף את האות האמצעית "ד." כדי להבחין ביניהם. משפחת הארדין עברה למחוז קנטקי באפריל 1786 והתיישבה סמוך לעיר ספרינגפילד שבמחוז וושינגטון (שאז היה חלק ממחוז נלסון).

הוא למד בסמינר טרנסילבניה (כיום אוניברסיטת טרנסילבניה) שבלקסינגטון, קנטקי. לאחר מכן למד משפטים אצל ג'ורג' ניקולס, התקבל ללשכת עורכי הדין ב־1801 והחל לעסוק בעריכת דין בריצ'מונד. הוא החזיק עבדים. בין שלמדו משפטים במשרדו היו בן דודו בנג'מין הארדין , לימים חבר בית הנבחרים של ארצות הברית; וצ'ארלס ויקליף, שיהיה מושל קנטקי והמנהל הכללי של דואר ארצות הברית.

על אף שלא היה שאפתן פוליטית במיוחד, נבחר הארדין לייצג את מחוז מדיסון בבית הנבחרים של קנטקי ב־1805 וכיהן כהונה אחת. בשנת 1808 נבחר למזכיר בית המשפט לערעורים של קנטקי. בשנת 1810 פרסם את Reports of Cases Argued and Adjudged in the Court of Appeals of Kentucky, הכולל את פסקי הדין של בית המשפט לשנים 1805–1808.

ב־20 בינואר 1809 נישא לאליזבת לוגן, בתו של החלוץ בנג'מין לוגן. בנם הבכור, ג'ון ג'יי הארדין , נבחר מאוחר יותר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אילינוי ונהרג בקרב בואנה ויסטה במלחמת ארצות הברית–מקסיקו.

בספרו "חיי לינקולן", טען וורד היל למון כי אברהם לינקולן היה ילד בלתי חוקי של ננסי הנקס ושל הארדין. אולם במאמר משנת 1920 טען ויליאם ברטון כי הדבר אינו סביר, שכן באותה תקופה שני הצדדים היו נשואים, ומסלול נסיעותיו הקבוע של הארדין — בין ריצ'מונד לפרנקפורט — היה בכיוון הפוך מהמקום שבו התגוררה ננסי הנקס־לינקולן. השמועה נבעה מהיעדר רישום של רישיון הנישואים של תומאס לינקולן וננסי הנקס בבית המשפט במחוז הארדין, אך הרישיון נמצא מאוחר יותר בבית המשפט במחוז וושינגטון, וכך הופרכה הסברה לחלוטין.

קריירה פוליטית

במישור הפוליטי, תמך הארדין בפיתוח תשתיות ציבוריות במימון ממשלתי פדרלי ודגל בפרשנות רחבה של חוקת ארצות הברית. לפי ה־Dictionary of American Biography משנת 1936, אף שחלק מעמיתיו בקנטקי ראו בו איש המפלגה הפדרליסטית, למעשה היה הארדין דמוקרט לאומי, וסביר שהיה מצטרף למפלגה הוויגית אילו חי דיו לראות את הקמתה.

באפריל 1812, כשהתקרבה מלחמת 1812, כתב הארדין למושל קנטקי הראשון, הגנרל אייזק שלבי, וביקש ממנו להתמודד שוב על תפקיד המושל. שלבי אכן נבחר, והארדין, שכבר עבר באותה תקופה לפרנקפורט, נבחר לייצג את מחוז פרנקלין בבית הנבחרים של קנטקי. באוגוסט אותה שנה, זמן קצר לאחר הבחירות, מינה אותו שלבי למזכיר המדינה. לפי יומנו של המושל, הארדין התפטר עד או לפני 3 בפברואר 1813. ביום שלמחרת מינה שלבי את עוזרו של הארדין – המושל לשעבר כריסטופר גרינאפ – כמחליפו, אך גרינאפ התפטר לאחר חודש בלבד, ב־11 במרץ 1813, והארדין הוחזר לתפקידו עד תום כהונת המושל.

הארדין התנדב לשירות פעיל במלחמת 1812 ושימש אחד משני מייג'ורים תחת פיקודו של קולונל ג'ון אלן (המייג'ור השני היה ג'ורג' מדיסון). יחידתו רדפה אחרי טקומסה בצפון אוהיו ומישיגן, ונטלה חלק בקרב ריבר רייזין.

ב־13 בנובמבר 1816 מינה אותו המושל גבריאל סלוטר לסנאט של ארצות הברית, במקומו של ויליאם ברי שהתפטר. המינוי היה זמני בלבד, עד כינוס האספה הכללית של קנטקי, שבחרה בו רשמית להשלים את כהונתו של ברי. הארדין לא ביקש להיבחר מחדש, וכהונתו נמשכה מ־13 בנובמבר 1816 עד 3 במרץ 1817.

בשנת 1818 נבחר שוב לבית הנבחרים של קנטקי, וכיהן בתפקיד עד 1820, ובשנים 1819–1820 שימש כיו"ר הבית.

שנותיו האחרונות ומותו

בדצמבר 1820 היה מועמד לנשיאות בנק קנטקי, אך ג'ון הארווי נבחר במקומו. בשנה שלאחר מכן כיהן כחבר בחבר האלקטורים והצביע בעד הנשיא ג'יימס מונרו.

הארדין נפטר בפרנקפורט ב-8 באוקטובר 1823, ונקבר בחוותו שבמחוז פרנקלין, קנטקי. מאוחר יותר הועברו שרידיו לבית הקברות המדינתי בפרנקפורט.

קישורים חיצוניים

• מרטין הארדין באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• מרטין הארדין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרטין הארדין42199244Q1235648