מרלו קוק

מרלו קוק
Marlow Cook

לידה	27 ביולי 1926 אקרון, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	4 בפברואר 2016 (בגיל 89) סארסוטה, פלורידה, ארצות הברית
מדינה
השכלה	אוניברסיטת לואיוויל University of Louisville School of Law
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של קנטקי 1 בינואר 1958 – 1 בינואר 1962 (4 שנים)
סנאטור מטעם מדינת קנטקי 17 בדצמבר 1968 – 27 בדצמבר 1974 (6 שנים) → ת'ראסטון מורטון ונדל פורד ←

מרלו ובסטר קוק (באנגלית: Marlow Webster Cook‏; 27 ביולי 1926 – 4 בפברואר 2016) היה פוליטיקאי אמריקאי, מהרפובליקנים של רוקפלר, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית ממועד מינויו בדצמבר 1968 ועד להתפטרותו בדצמבר 1974.

כמו כן, הוא ניהל את משרד הלובינג Cook and Henderson יחד עם חבר לשעבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, דייוויד ניוטון הנדרסון מקרוליינה הצפונית, והם היו הלוביסטים הפוליטיים המרכזיים של Tobacco Institute בתחילת שנות ה־80.

ביוגרפיה

ראשית חייו

קוק נולד ב-27 ביולי 1926 באקרון שבניו יורק. בגיל 17 עבר ללואיוויל שבקנטקי, ובאותה שנה הצטרף לצי ארצות הברית ושירת בצוללות בזירה האירופית ובזירה הפסיפית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, נרשם לאוניברסיטת לואיוויל וסיים תואר ראשון ב־1948 ותואר במשפטים ב־1950. לאחר מכן, עסק בעריכת דין בלואיוויל עד 1957.

קריירה פוליטית

בית הנבחרים של קנטקי

קוק נבחר לבית הנבחרים של קנטקי ב־1957 ושוב ב־1959. הוא כיהן בוועדה מיוחדת לניתוח מערכת החינוך במדינה ובוועדת תכנון.

הוא נבחר לשתי קדנציות כשופט מחוזי במחוז ג'פרסון, משרה המקבילה לראש עיר או מנהל מחוזי. במחוז ג'פרסון, שהיה רובו פרברים של לואיוויל בשנות ה־60, קוק, יחד עם הרפובליקני ויליאם קאוגר, שהפך לראש העיר החדש של לואיוויל, הפילו את שלטון המפלגה הדמוקרטית שהחזיקה במשרות אלה במשך 28 שנה.

בשנת 1962, היה קוק אחראי לרכישת הספינה הישנה Avalon בסכום של 34,000 דולר במכירה פומבית בסינסינטי. לאחר שחודשה הספינה, היא נקראה Belle of Louisville, והיא נושאת נוסעים מדי שנה ומהווה סמל מוכר של העיר. רכישת הספינה נועדה למשוך תשומת לב לנמל ההיסטורי של העיר בזמן בניית Interstate 64 לאורך החוף.

תובע מקומי, דניאל בון, הגיש תביעה פוליטית נגד ההוצאה הזו, אך קוק טען כי מדובר בסכום זניח של כ־6 סנט לכל נישום, ולעיתים שילם למתלוננים במטבעות מזכוכית ששמר במשרדו. בראיון מ־1989 ציין כי כמה אנשים דרשו צ'קים, והוא כתב כמה צ'קים כאלה בסכום של 6 סנט, אך אף אחד מהם לא מומש.

קוק נבחר מחדש לשופט מחוזי ב־1965 ברוב גדול של 121,481 מול 71,280 עבור המתמודד הדמוקרטי ויליאם סטנסברי.

ב־1967 התמודד קוק על משרת מושל קנטקי בפריימריז הרפובליקניים אך הפסיד ללואי נאן , שנבחר לראשונה מאז 1943 למושל רפובליקני.

חבר הסנאט של ארצות הברית

ב־1968, התמודד קוק לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את המושב שהתפנה בעקבות פרישתו של רפובליקני מתון אחר, ת'ראסטון מורטון. בבחירות הכלליות, בהן ניצח ריצ'רד ניקסון בקנטקי, הביס קוק את קתרין פידן, מזכירת המסחר לשעבר של המדינה, והיה הקתולי הראשון שמילא משרה מדינתית בקנטקי. הוא היה גם מהראשונים בקרב סנאטורים רפובליקניים שקראו לניקסון להתפטר במהלך פרשת ווטרגייט.

קוק הפסיד בבחירות מחדש ב־1974 למושל ונדל פורד. לאחר הבחירות, התפטר קוק כבר במהלך דצמבר, כדי שפורד יוכל להתפטר ולהתמנות לסנאט על ידי יורשו ג'וליאן קרול , ובכך להבטיח לו קדימות גבוהה יותר בסנאט.

קריירה מאוחרת

לאחר פרישתו מהפוליטיקה, עבד קוק כעורך דין בוושינגטון עד 1989, ואז פרש לסארסוטה שבפלורידה. במאמר עיתונאי בשנת 2004 הביע תמיכה בסנאטור הדמוקרטי ג'ון קרי בבחירות לנשיאות: "אני הייתי ואמשיך להיות רפובליקני, אבל אם המפלגה שלנו שולחת את האדם הלא נכון לבית הלבן, עלינו לשלוח אותו הביתה אם המדינה שלנו סובלת כתוצאה מפעולותיו."

כמה מעוזריו לשעבר המשיכו לקריירות בקונגרס. מיץ' מקונל, מאוחר יותר מנהיג המיעוט בסנאט, היה עוזרו החוקתי של קוק מ־1968 עד 1970, וג'ון יארמוט, שניהל את ועדת התקציב של בית הנבחרים, היה עוזרו בשנות ה־70.

עם זאת, קוק התנגד למקונל במערכת הבחירות 1984, שבו מקונל הביס את הסנאטור הדמוקרטי המכהן, וולטר הדלסטון. בשנים מאוחרות יותר, הביע קוק ספק לגבי הנטייה הימנית של מקונל, במיוחד בהתנגדותו לחוק Affordable Care Act.

קוק נפטר ב־4 בפברואר 2016 בסארסוטה שבפלורידה, מסיבוכים בעקבות התקף לב, בגיל 89.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרלו קוק בוויקישיתוף

• מרלו קוק באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• מרלו קוק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרלו קוק42205218Q5699585