ביתניה תחתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביתניה תחתית
שדות ומטעי חוות ביתניה בשנת 1913
שלט אתר מורשת וההכוונה לאתר

ביתניה תחתית הוא שמה של חווה חקלאית שנוסדה ב-1913 על ידי יק"א, ממערב לנהר הירדן ומדרום לחוות כנרת ליד דגניה א. המקום הוא אתר מורשת.

בתחילה נקראה החווה א-סַחְ'נֶה (המקום החם). השם ביתניה ניתן לה על ידי יהושע ברזילי שהיה סופר ופעיל ציוני. הוא ביקר במקום בימיה הראשונים של החווה ונתן לה את השם בהשראת הביטוי "ביתן המלך" הנזכר בתנ"ך (מגילת אסתר, פרק א', פסוק ה').[1] השם הוא צרוף המילים ביתן-יה. בתחילה כונתה החווה בשם "ביתניה", אך לאחר שב-1920 הוקמה ביתניה עילית שנקראה על שם החווה, החלו לקרוא לחווה ביתניה תחתית, כדי להבדיל בין שני האתרים.

היסטוריה

החווה שימשה כתחנת ניסיונות לבדיקת התאמתם של זני ירקות ועצי פרי שונים לתנאי הגידול באזור, והיא נוהלה על ידי האגרונום גרשון בן-צור. בתחילה הוקצה לחווה על ידי יק"א שטח של 900 דונם[1] (במקורות אחרים מופיע הנתון 500 דונם[2]). החווה הוקמה על שטחי אדמה שהיו שייכים לפני כן לאיכרי מנחמיה, שבתמורה קבלו אדמות אחרות. במקום נבנו מספר צריפים למגורי עובדי החווה. חלקם גרו במושבה כנרת ובמנחמיה. הגידולים הניסיוניים הראשונים של החווה היו בהדרים ובירקות המתאימים לגידול בעמק הירדן, כמו ארטישוק, אספרגוס ועגבניות, ששווקו גם בדמשק. מקור המים לחווה היו מי נחל יבנאל, שהובלו אליה בתעלות פתוחות ובאמת מים שהתפצלה לשתי תעלות אחת הובילה מים לכפר השכן עבודיה והשנייה לחוות ביתניה. זמינות מי מעיינות נחל יבנאל איפשרו לחווה לגדל חקלאות שלחין.

מבני מגורים החלו להיבנות בסתיו 1913 והחווה כללה מספר בתים שנבנו מלבני חומר ותבן, לשיכון הפועלים. במקום עבדו 20 פועלים קבועים ועוד כעשרה זמניים. במקום ניטע פרדס על שטח של 550 דונם.

כשנה לאחר הקמתה, התעורר סכסוך בין הפועלים למנהל העבודה במקום. את המאבק הוביל חיים שורר בדרישה שטופסי החשבונות יוצאו בעברית ולא בצרפתית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נלקחו חלק מהפועלים על ידי הצבא הטורקי שישב בסמח' לצורך עבודות כפיה. המקום הוחזק על ידי מספר קטן של פועלים שהביא להזנחה במקום. לאחר המלחמה נפתחה החווה מחדש והפכה להיות חוות הניסיונות היחידה באותה עת בארץ ישראל. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נסגרה החווה שוב ואדמותיה נמסרו ליישובים סמוכים.

לאחר המלחמה עברה החווה כמה גלגולים, בהם ניסיון כושל של קבוצת יהודים מגרמניה לגדל גידולים לייצוא, וקבוצת הכשרה מתנועת הפועל המזרחי (ב-1940), אך היחסים בין קבוצת הפועלים הדתיים לבין הקיבוצים השכנים עלו על שרטון, ואנשיה עזבו את החווה והצטרפו למושב הזורעים שבבקעת יבנאל. במאורעות 19361939 נבנה במקום בית ביטחון הקיים עד היום. בשנת 1946 התיישב במקום קיבוץ אלומות, שעבר אחר כך לגבעת ביתניה עילית.

ממבני החווה שרד מבנה יחיד בעל שתי קומות ועליו מגדל שמירה.

ביתניה תחתית נמצאת על הדרך שחיברה בין קבוצת כנרת למנחמיה. בתחילת הדרך מצוי קברו של חבר כנרת יוסף זלצמן, שנרצח במקום ממארב בדרכו חזרה מעבודתו בשדה. הוא היה הקרבן הראשון של קבוצת כנרת.

בשנת 1998 לערך החל לפעול במבני החווה, מיזם התיירות "מרכבות הירדן" - טיולי מרכבות רתומים לסוסים באזור. המקום מופעל על ידי אורי שרת, נכדו של יהודה שרת.[3]

ביתניה עילית, שהייתה הניסיון ההתיישבותי הראשון של תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל, הוקמה במקום המשקיף על החווה ושאבה את שמה משם החווה.

גלריית תמונות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "ביתניה תחתית", מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, הוצאת כתר ומשרד הביטחון, 2001, עמ' 238-237
  • בן-ציון מיכאלי, החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מלוא בע"מ, ביתניה עמ' 170–175

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביתניה תחתית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "ביתניה תחתית", מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, הוצאת כתר ומשרד הביטחון, 2001, עמ' 238-237
  2. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל הכנרת וסביבתה, 1999, עמ' 216
  3. ^ מרכבות הירדן


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0