בית אלומות (טבריה)
 | |
| חלקו האחורי של בית אלומות בטבריה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | נטוש |
| כתובת | רח' הרמב"ם |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים |
מ-1935: חאג' נימר נבולסי מ-1948: מינהל מקרקעי ישראל |
| קואורדינטות | 32°47′22″N 35°32′11″E / 32.789444°N 35.536389°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   בית אלומות | |
בית אלומות (בית נבולסי) הוא בניין שנבנה בטבריה, בשנות ה-30, על ידי ערבי אמיד משכם. בהמשך הושכר המקום ושימש כבית הבראה של קופת חולים כללית לאורחים שבאו לטבול בחמי טבריה. בתקופה זו עבדו במקום בני גרעין ששהו בחוות פוריה ויועדו לקיבוץ אלומות (ומכאן שמו של המקום). במהלך מלחמת העצמאות ננטש המקום והולאם לאחר הגדרתו כנכס נפקדים. בשנים הראשונות של המדינה הוא שימש כ"מעברה" לעולים והחל משנות ה-50 אינו בשימוש. קיימות תוכניות שונות לשפץ את המקום ולחזור להשתמש בו.
ההיסטוריה של המקום
המבנה הוקם ב-1935 על ידי חאג' נימר נבולסי, ערבי עשיר תושב שכם, שתכנן לגור, חלקית, בעיר. במקביל הקים נאבלוסי בתי מגורים במקומות אחרים בארץ (בית נבולסי ביפו ובית נבולסי בכפר יונה) כך שבפועל לא פקד כמעט את הבית בטבריה. עם התרחבותה של טבריה נכלל הבית בגבולות שכונת מימוניה.
ב-1942 (או 1943) השכיר נאבלוסי את המקום לקופת חולים כללית שפתחה בו בית הבראה בשם "פנסיון כנרת"[1] עבור חולים שבאו לטבריה על מנת לטבול בכנרת ובחמי טבריה[2][3][4]. רוב העובדים בבית ההבראה הגיעו מגרעין "אלומות" שהוקם בבן שמן, ישב, החל מ-1940 באחוזת פוריה. הנוכחות המשמעותית של חברי גרעין זה בבית ההבראה היא שנתנה לו את שמו[5][6]. מעורבות זו של בנות גרעין "אלומות" בבית ההבראה נמשכה גם לאחר שב-1946 עלה הגרעין להקים את קיבוץ אלומות.
לאחר מלחמת העצמאות הולאם המקום, במסגרת חוק נכסי נפקדים, ובמהלך שנות ה-50 הוגדר כמעברה ושוכנו בו עולים חדשים עד ישובם בבתי קבע. לאחר סגירת המעברה ננטש המקום והוזנח. כדי למנוע פלישה לבניין אטם מינהל מקרקעי ישראל את הדלתות והחלונות בקומת הקרקע.
על המבנה
"בית אלומות" נחשב לאחד מהבתים הישנים היפים בטבריה. כמו הרבה בתים שנבנו באותה תקופה בטבריה נבנה המלון מאבני בזלת מסותתות ומאבני גיר לבנות ששולבו כמסגרות לחלונות ובמשקופי הדלתות. סגנון זה נקרא אבלק והינו וריאציה מקומית לסגנון בנייה ממלוכי. בחזיתו של המבנה בולטות 2 מרפסות מעוצבות עשויות מאבן גיר לבן ומהוות ניגוד למבנה העיקרי שרובו שחור. בבית נבנו הרבה חלונות שבחלקם העליון נבנו קשתות בעזרת אבן ראשה.
תוכניות עתידיות
בשנים מאז ננטש המבנה עולות, מדי פעם, תוכניות לשיפוצו וחידוש השימוש בו למטרות שונות. בין השאר עלו תוכניות לשלבו בבית ספר לרפואה במסורת הרמב"ם[7] וכן לשלב אותו במתחם קבר הרמב"ם הסמוך ולהפוך אותו ל"בית מורשת הרמב"ם"[8][9].
ב-1999 יזמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של טבריה תוכנית מפורטת שאושרה ופורסמה במאי 2001 בילקוט הפרסומים ולפיה "בית אלומות" הוגדר כבניין מיועד לשימור אך התוכנית לא התקדמה.
ב-2005 פרסם מבקר המדינה דו"ח על הרשויות המקומיות ובו ביקר את עיריית טבריה על הזנחת המבנים ההיסטוריים בעיר וביניהם "בית אלומות". בתשובתה למבקר המדינה טענה העירייה כי "בית אלומות הוא מבנה מיועד לשימור במסגרת תוכנית של "המרכז ללימודי הרמב"ם", והוכנה לשם כך תוכנית שיקום מפורטת. העירייה פנתה למשרד ממשלתי ולחברה ממשלתית כדי שיחילו את תוכנית הפיתוח על המבנה. המשרד הממשלתי הודיע לעירייה כי הוא מנסה למצוא תורם למימוש התכנית".
ב-2010 אף יצא מינהל מקרקעי ישראל במכרז למכירת הבית אך נכון ל-2021 הוא עדיין שומם.
לקראה נוספת
- בנצי שושני, בתים מספרים בטבריה, "הוצאת הורדוס"[10]
קישורים חיצוניים
- אבנר רון, בית אלומות והצעירות מגרעין אלומות, אתר כנס-מדיה, 11 באוגוסט 2021
- בית אלומות היפה העתיק והמפורסם יוצא למכרז פומבי, באתר "כוכב הצפון", 22 באפריל 2010
- שש שנים ל"בית אלומות", דבר, 2 במאי 1947
- מירב לוי, טבריה תפעל לשימור אתריה ההיסטוריים, באתר ניוז1, 21 בנובמבר 2005
שרפה בבית אלומות בטבריה, 2020, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ בפי העם נקרא המקום "בית אלומות"
- ^ בית אלומות, דבר, 2 במרץ 1941
- ^ בית אלומות, הארץ, 21 במרץ 1941
- ^ בית אלומות, דבר, 18 בדצמבר 1941
- ^ חברי הגרעין, שעבדו בבית ההבראה, גרו בו באופן קבוע ומדי פעם היו עולים בחזרה לחוות לפוריה. תנאי המגורים הטובים והאוכל המשופר של עובדים אלו הביא למתחים בינם לבין שארי חברי הגרעין שסבלו מתנאי מחיה ירודים וממחסור באוכל
- ^ חג הגידול והאיחוד בקבוצת פוריה, דבר, 7 באוקטובר 1942
- ^ אתי דור-נחום, הצעה: להקים בית ספר לרוקחות בטבריה, באתר מיינט העמק, 5 בדצמבר 2011
- ^ רון פז, הרמב"ם ממנף את טבריה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2010
- ^ בקרוב: מרכז להנצחת מורשת הרמב"ם, באתר בחדרי חרדים, 10 ביוני 2009
- ^ בתים מספרים בטבריה
