בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.
בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד (בית הקברות "השער הצפוני") הוא בית קברות צבאי שהקימו הבריטים בתקופת המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה בבגדאד שבעיראק. בית הקברות שימש לקבורת חיילים של צבא בריטניה (בעיקר) במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.
כמו כל בתי הקברות הצבאיים הבריטים בעולם, נמצא גם בית קברות זה באחריותה של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. מאז סיום מלחמת עיראק ב-2003 נכנסה עיראק לתקופת חוסר יציבות ביטחונית שמקשה על נציגי הוועדה לתחזק כראוי את בית הקברות הזה (כמו גם בתי קברות צבאיים אחרים בעיראק).
רקע
בית הקברות הוקם על בסיס ההכרה (שהובילה להחלטה) שבגלל היקף הנפגעים הגדול והמאמצים הכרוכים בכך לא ניתן להחזיר את כל החללים לקבורה בארצות מוצאם ולכן יש לקברם בארץ בה נפלו יחד עם חבריהם ליחידה שנפלו איתם. כמו כן התייחסה ההחלטה לאחידות באופן הקבורה וההנצחה ברחבי העולם.
ההיסטוריה של בית הקברות
מלחמת העולם הראשונה
המערכה במסופוטמיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלה בנובמבר 1914 עם פלישת כוח D של חיל המשלוח ההודי לאזור שאט אל ערב. תחילה נחל הצבא הבריטי הצלחות אך שנת 1916 היוותה עבורו שנה של תבוסות שבשיאן נכשל הכוח לכבוש את בגדאד והדיוויזיה השישית שלו נאלצה להיכנע בכות לאחר המצור על כות. תקופה זו התאפיינה במספר רב של חללים (כ-30,000) שנקברו במספר בתי קברות במזרח עיראק (בסה"כ נבנו בעיראק 13 בתי קברות צבאיים, בין השאר בבצרה ובעמארה).
משלהי 1916 ותחילת 1917 השתנתה המגמה והצבא הבריטי, בראשות פרדריק סטנלי מוד, חיזק את שורותיו הצליח לכבוש את בגדאד במרץ 1917 ולהמשך להתקדם מערבה. לאחר כיבוש בגדאד (באפריל 1917) נפתח בו בית קברות צבאי והובאו בו למנוחות החיילים שנהרגו בהמשך המערכה כמו גם חיילים שמתו בחזיתות אחרות.
חיילי הדיוויזיה השישית, שנפלו ב-1916 בשבי בכות, הובלו ברגל ותחת עינויים למחנות שבויים באנטליה ורבים מהם נפטרו בדרכם ובמחנות. לאחר המלחמה וכניעת טורקיה הועברו הגופות של רבים מהם לבית הקברות בבגדאד.
מלחמת העולם השנייה
בתקופת מלחמת העולם השנייה התחוללה בעיראק המלחמה האנגלו-עיראקית במהלכה כבשו הבריטים את עיראק לאחר שהשלטון המקומי הראה נטיות פרו-נאציות. חלק מחללי אותה מערכה נקברו אף הם בבית הקברות בבגדאד.
מידע על הקבורים
בבית הקברות רשומים 4,487 חללים מזוהים[1] שבאחריות ועדת חבר העמים לקברי מלחמה כשרובם מתו במלחמת העולם הראשונה ורק כ-300 מתו במלחמת העולם השנייה. לרבים מהחללים יש חלקות קבר ולחלקם לא. בין אותם שאין להם חלקת קבר נמנים כ-2,730 חיילים שמקום קבורתם לא נודע וכן חלק מהחיילים ההינדים מהודו שעל פי אמונתם נשרפה גופתם[2][3].
בנוסף נקברו במקום 127 חללים שלא מצבא בריטניה (ביניהם חללים טורקים ממלחמת העולם הראשונה).
רבים מחללי המערכה במלחמת העולם הראשונה לא מתו ישירות בידי האויב. היקף הפטירות כתוצאה מתברואה ירודה ומחלות האופייניות לאזורי ביצות (למשל מלריה) היה גבוה מאוד. כמו כן כשל המערך הרפואי של הבריטים ורבים מהפצועים נפטרו לאחר טיפול לא מספק וחוסר יכולת לפנות פצועים לבתי חולים.
החלל הידוע ביותר בבית הקברות הוא גנרל פרדריק סטנלי מוד שקיבל את הפיקוד על זירת מסופוטמיה במרץ 1916 ולאחר שחיזק את כוחותיו יצא בדצמבר 1916 למערכה מחודשת על בגדאד אותה כבש במרץ 1917. מוד זכה לראות עוד ניצחונות של הצבא הבריטי לפני שנפטר בנובמבר 1917 מכולרה ונקבר בבית הקברות הצבאי בעיר.
בבית הקברות קבור גם חלל יהודי, מתנדב מארץ ישראל (טוראי יהודה דודין שהתנדב לשירות בצבא הבריטי). כמו כן יש לציין את דוד רזיאל שנהרג בעיראק ב-20 במאי 1941 עקב התקפה של מטוסים גרמניים[4].
מקום בית הקברות ומצבו
בית הקברות נמצא ברחוב Safyyudinn al-Hilli שבשכונת Al-Sarrafiya על הגדה הצפונית של החידקל.
בתקופת שלטונו של סאדם חוסיין הקפיד השלטון לשמור על מצבו של בית הקברות, בסיוע תושבים מקומיים (בעיקר משפחת פרי Frei[5]), ואיפשר לוועדה לתחזק את בית הקברות באופן סדיר. בעקבות מלחמת עיראק ב-2003 והפלת סאדם התערערה היציבות הביטחונית שצמצמה את יכולת ועדת חבר העמים לקברי מלחמה לתחזק את בתי הקברות בעיראק. במקביל התעוררה התנגדות אנטי אמריקאית שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בפגיעה בבתי הקברות הבריטים. על אף הקשיים המשיכה הוועדה בפעולות התחזוקה של בית הקברות ועד 2012 הצליחה לייצב ולהחליף כ-500 מצבות שנפגעו.
לאור הקושי לתחזק את בית הקברות מחזיקה הוועדה 2 כרכים של רשומות החללים בבית הקברות במטה הראשי של הוועדה, ששוכן מאז 1972, בעיירה מיידנהד (Maidenhead) שממערב ללונדון.
טענות לאפליה בהנצחה
בשנים האחרונות נטען נגד הוועדה לקברי מלחמה לקיום אפליה באופן ההנצחה של חלק מחיילי צבא בריטניה, במיוחד בנוגע לחיילים מהודו, מזרח אפריקה, מערב אפריקה, מצרים וסומליה. לפי כללי ההנצחה שנקבעו לוועדה יש להנציח את כל החללים באופן אחיד, אם על גבי מצבות או על אנדרטאות ולפי הטוענים הוועדה מתרכזת בעיקר בהנצחת החיילים ילידי אנגליה ומזניחה את הנצחתם של בני לאומים אחרים ששירתו בצבא הבריטי. ההערכה היא שכ-50,000 חללים הונצחו באופן לא שוויוני (כלומר רשומים בספרים באנגליה אבל לא חקוקים בבתי הקברות) ועוד כ-100,000 חללים כלל לא הונצחו[6].
הוועדה מכירה בטעותה זו ומצהירה על כוונתה לתקן אפליה זו.
ספציפית לבית הקברות בבגדאד מדובר על חללים הודים שרשומים בספרים אולם שמם אינו מופיע בבית הקברות. לדברי הוועדה יש כוונה לתקן מצב זה כשהמצב הביטחוני יאפשר זאת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
- Moberly, F.J. (1997) [1923]. Official History of the War: Mesopotamia Campaign. London: Imperial War Museum. ISBN 1-870423-30-5.
- Barker, A. J. (2009). The First Iraq War – 1914–1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-0-9824911-7-1.
- Knight, Paul (2013). The British Army in Mesopotamia, 1914–1918. Jefferson, NC: McFarland. ISBN 978-0-7864-7049-5.
- Moberly, F. J. (1997) [1927]. The Campaign in Mesopotamia 1914–1918. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. IV. Compiled at the Request of the Government of India, under the Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence (Imperial War Museum and Battery Press repr. ed.). London: HMSO. ISBN 978-0-89839-290-6.
קישורים חיצוניים
- בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד, באתר findagrave.com
- מרטין אסר, "יומן בגדאד" - בית הקברות הבריטי, באתר חדשות BBC, 24 באפריל 2003
- רון פוקס, תולדות התכנון של בתי-הקברות הבריטיים בארץ -ישראל, באתר יד בן צבי
- סיור בבתי הקברות במסופוטמיה, באתר westernfrontassociation.com, שנת 2003
סיור בבית הקברות בבגדאד, 2016, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ רשימת החללים בבית הקברות בבגדאד, באתר "ועדת חבר העמים לקברי מלחמה"
- ^ קיימת בבית הקברות חלקה של חיילים הינדים
- ^ מנהג זה לא התייחס לחיילים הודים מוסלמים שנקברו כמו החיילים הנוצרים
- ^ רזיאל הובא לקבורה בבית עלמין צבאי באל-חבאניה ובהמשך הועברה גופתו לקפריסין וב-16 במרץ 1961 הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
- ^ שומרי בית הקברות מתחננים לעזרה, באתר טיימז, 23 בפברואר 2020
- ^ דו"ח ה"לא מונצחים", באתר "ועדת חבר העמים לקברי מלחמה"
