קרב ואדי (1916)
 | ||||||||||||||||||
| מפת המצור על כות והגזרה בה פעלו הבריטים בנסיון לפרוץ את המצור | ||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 13 בינואר 1916 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב שייח' סעד | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב אום-אל-האנה | |||||||||||||||||
| מקום | כ-15 ק"מ משייח' סעד במעלה החידקל | |||||||||||||||||
| עילה | פריצת המצור על כות | |||||||||||||||||
| תוצאה | פריצת קו ההגנה הטורקי השני | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | כיבוש אזור ואדי על גדות החידקל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב ואדי התחולל ממזרח לעיר כות, באמצע ינואר 1916 בין כוח של הצבא הבריטי לבין כוח חסימה של צבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה כחלק ממערכה שהובילו הבריטים בניסיון לשחרר את הנצורים בעיר כות. הקרב הסתיים בפריצת קו החסימה השני שהקימו הטורקים אך במחיר גבוה של נפגעים ומבלי שנפרצה הדרך לנצורים.
רקע
פרוץ המלחמה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדו בריטניה והאימפריה העות'מאנית משני עברי המתרס. כצעד ראשון במערכה במסופוטמיה פלש צבא בריטניה לשאט אל ערב דרך המפרץ הפרסי בנובמבר 1914. מטרתה העיקרית של פעולה זו הייתה להגן על מרכזי ייצור הנפט בפרס (בעיקר בעיר הנפט אבאדן) ולהבטיח את חופש השיט במפרץ הפרסי למעבר מיכליות הנפט הבריטיות.
המערכה הראשונה לכיבוש בגדאד
כדי להבטיח את אחיזתם בדרום מזרח מסופוטמיה הרחיבו הבריטים את תחום אחיזתם וכבשו במהלך קרב בצרה את עיר המפתח בצרה שם הוקם הפיקוד הבריטי. בניגוד לבריטים, שהטילו למערכה כוחות חזקים ומיומנים, צמצמו הטורקים את כוחותיהם במסופוטמיה והעבירו יחידות לחזיתו אחרות[1]. לאור הצלחות הבריטים הורה מפקד המערכה הבריטי, גנרל ג'ון ניקסון, לכוחותיו להמשיך להתקדם צפונה לאורך נהרות הפרת והחידקל ולכבוש את בגדאד.
במהלך 1915 ניצחו הבריטים במספר קרבות (אל-קורנה, שוויבה, עמארה, נאסריה וא-סין) שהביאו אותם לפאתי בגדאד. בנובמבר 1915, כשהם רק 15 ק"מ מבגדאד, התחולל קרב קטסיפון בין הבריטים לטורקים שהסתיים ללא ההכרעה אך עם נפגעים רבים לשני הצדדים דבר שאילץ את הבריטים לחזור לכות.
המצור על כות
ערך מורחב – המצור על כות
הכוח הבריטי שנסוג לכות היה מורכב בעיקרו מחיילי הדיוויזיה ה-6 של "פונה" בפיקודו של מייג'ור גנרל צ'ארלס טאונסנד. עם ההגעה לכות ביקש טאונסנד ממפקדו גנרל ניקסון להמשיך בנסיגה עד לבצרה אך ניקסון הורה לכח להישאר ולהגן על העיר. החיילים הבריטים נערכו במערך הגנתי והניסיון של הטורקים לפרוץ לעיר נכשל. המפקד של הכח הטורקי, גנרל-פלדמרשל קולמר פון דר גולץ, הורה לחייליו (מהארמייה הטורקית ה-6) להטיל מצור על העיר וכן להקים מחסומים במורד החידקל כדי למנוע הגעת תגבורות בריטיות.
ההכנות הבריטיות לפריצת המצור
לפי הנחיותיו של גנרל ניקסון החלו ההכנות לפריצת המצור. ההערכות נעשתה בעיירה עלי אל-גרבי (כ-100 ק"מ במורד החידקל) והוביל אותה לוטננט גנרל פנטון איילמר (אנ'). לרשותו של איילמר הועמדו תחילה 3 בריגדות ובהמשך הובאה למקום הדיוויזיה ה-7 של "מירוט" שהועברה מגזרת אירופה.
קרב שייח' סעד
- ערך מורחב – קרב שייח' סעד (1916)
ב-3 בינואר 1916 יצא כח בריטי, בפיקודו של פנטון איילמר, לתקוף את קו ההגנה הראשון של הטורקים שהתחפרו בעיירה שייח' סעד. הקרבות נערכו על שתי גדות החידקל ועד ה-9 בינואר הצליחו הבריטים לפרוץ את קו ההגנה הטורקי. ניצחון זה הושג במחיר גבוה של כ-4,300 פצועים וחללים וזאת בזמן שהיחידות הטורקיות נסוגו באופן מסודר לקו ההגנה השני בשפך של ואדי לחידקל. תחת הלחץ של ג'ון ניקסון להמשיך בפריצת הדרך לכות יצא איילמר, זמן קצר לאחר סיום קרב שייח' סעד, לפריצת קו ההגנה השני שנפרס כ-15 ק"מ במעלה הנהר בנקודה שבה מתחבר ערוץ ואדי, שזורם מצפון, לחידקל.
הכוחות המעורבים בקרב ואדי
צבא בריטניה
בתחילת 1916, עם הגעת כוחות חדשים לגזרת מסופוטמיה, נבנה כוח חדש שנקרא "קורפוס חידקל" שכלל את כוחות "חיל המשלוח ההודי" וכן את התגבורת (בעיקר הדיוויזיה ה-7). כוח זה, בפיקודו של לוטננט גנרל פנטון איילמאר, החל את המערכה עם כ-13,300 חיילים אולם כוח זה הצטמצם לאחר היקף נפגעים גדול (כ-4,000) בקרב שייח' סעד. הכוח כלל את היחידות הבאות:
- הבריגדה ההודית הרכובה ה-6 שהייתה מעורבת במהלך 1915 במערכה לכיבוש בגדאד.
- בריגדת הרגלים ההודית ה-35 שהייתה יחידה חדשה שנבנתה בדצמבר 1915 וצורפה למערכה לשחרור כות.
- בריגדת הרגלים ההודית ה-28, שהייתה פעילה בתחילת המלחמה במערכה על סיני וארץ ישראל ובתימן והגיעה למסופוטמיה באוקטובר 1915.
- הדיוויזיה ה-7 של "מירוט" תחת פיקודו של ג'ורג' יאנגהאזבנד (אנ'): הועברה בתחילת המלחמה לזירת מערב אירופה כחלק מכוח A של חיל המשלוח ההודי. לאחר מספר קרבות בחזית המערבית ולאחר שסבלה מנפגעים רבים הועברה, בשלהי 1915, למערכה במסופוטמיה.
- ספינות מלחמה.
הצבא העות'מאני
הכוח העות'מאני, שעמד מול הצבא הבריטי, התבסס על הארמייה הטורקית ה-6 בפיקודו של קולמר פון דר גולץ. ארמייה זו נחלקה ל-2 קורפוסים:
- הקורפוס ה-18 בפיקודו של קאזים פאשה שימר את המצור על כות ולא היה מעורב בקרב אך שלח תגבורות לקו ההגנה.
- הקורפוס ה-13 בפיקודו של חליל פאשה הוא זה שנשלח לחסום את התקדמות הכוחות הבריטים. לאחר קרב שייח' סעד תגברו הטורקים את כוחותיהם בקו ההגנה השני בואדי להיקף של כ-20,000 חיילים שנחלקו ל-2 דיוויזיות:
- הדיוויזיה ה-52: נבנתה עם פרוץ המלחמה ונשלחה תחילה למערכה בקווקז. בנובמבר 1915 הועברה למסופוטמיה ונלחמה בקרב קטסיפון ובמצור על כות.
- הדיוויזיה ה-35: הייתה מעורבת במערכה במסופוטמיה מראשיתה והשתתפה בסדרת הפסדים בקרבות במהלך נסיגתה מבצרה לבגדאד. בקרבות אלו סבלה הדיוויזיה מנפגעים רבים ולקראת המצור על כות תוגברה בחיילים מהדיוויזייה ה-38 שגם היא סבלה מנפגעים רבים.
מהלך קרב ואדי
תוכנית ההתקפה
איילמר חילק את כוחותיו לשניים כדלקמן:
- הבריגדה ה-28, בפיקוד בריגדיר גנרל ג'ורג' קמבל, תתקוף חזיתית את קו החפירות הטורקי.
- שאר הכוחות של איילמר בפיקודו של ג'ורג' יאנגהאזבנד יאגפו את הכוח הטורקי.
מהלך הקרב ב-13 בינואר 1916
ב-13 בינואר 1916 החלו הכוחות הבריטים להתקדם משייח' סעד לקו העמדות הטורקי אך בגלל ערפל כבד ואיטיות הגעת הארטילריה החלה ההתקפה באיחור. איטיות התנועה הבריטית ביטלה את גורם ההפתעה ואיפשרה לטורקים לגלות את הכוחות האוגפים ולחזק את אגפיהם.
הדיוויזיה ה-28 שתקפה חזיתית סבלה מנפגעים רבים בעוד שהכוחות האוגפים, שחסרו מפות מדויקות של השטח, לא הצליחו לבצע את תוכניתם ונסוגו.
בסיומו של יום הקרב הצליחו הבריטים להשתלט על אזור הואדי אך זה קירב אותם רק במקצת לכות ומחיר ההישג בחללים ופצועים היה גבוה מאוד.
תוצאות הקרב
על אף כיבוש גזרת הואדי ההתקדמות הקרקעית של הבריטית הייתה קטנה.
נפגעים:
- הצבא הבריטי: כ-1,600 פצועים וחללים.
- הצבא העות'מאני: כ-530 פצועים וחללים
לקריאה נוספת
- Barker, A. J. (2009). The First Iraq War, 1914-1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-1-929631-86-5.
- Townshend, Charles (2011). When God Made Hell: The British Invasion of Mesopotamia and the Creation of Iraq, 1914-1921. Faber & Faber.
- Wilson, Lieutenant-Colonel Sir Arthur T. (1969). Loyalties: Mesopotamia 1914–1917. Greenwood Press, Publishers.
- Mason, Philip (1974). A Matter of Honour: An Account of the Indian Army, Its Officers & Men. Ebenezar Bayliss and Son Limited. ISBN 0-03-012911-7.
- Davis, Paul K. (1994). Ends and Means: The British Mesopotamian Campaign and Commission. Farleigh Dickinson University Press. ISBN 0-8386-3530-X.
- Erickson, Edward J. (2001). Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War. Greenwood Publishing Group. ISBN 978-0-313-31516-9.
קישורים חיצוניים
- קרב ואדי באתר History.com
- קרב ואדי, באתר firstworldwar.com
- קרב ואדי, באתר The Long long trail
- המערכה של ג'ון ניקסון, באתר The Long long trail
הערות שוליים
- ^ הטורקים העדיפו להעביר יחידות רבות למערכה בקווקז ולמערכה בסיני וארץ ישראל
