קרב רמאדי הראשון (1917)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב רמאדי הראשון
מפה של אזור קרב רמאדי הראשון
מפה של אזור קרב רמאדי הראשון
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 8 ביולי 191713 ביולי 1917 (6 ימים)
קרב לפני קרב סאמארה
קרב אחרי קרב רמאדי השני
מקום רמאדי
עילה הגנת האגף הבריטי ושליטה על הסכרים של הפרת
תוצאה ניצחון טורקי ונסיגת הבריטים
שינויים בטריטוריות ניסיון לכיבוש רמאדי
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית

מעצמות המרכז:
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית

מפקדים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת פרדריק סטנלי מוד

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית חליל כות (אנ')

כוחות

כ-4,000

1,000

אבדות

כ-570 חללים ופצועים

כ-250 חללים ופצועים

לוטננט גנרל פרדריק סטנלי מוד - מפקד הכוח הבריטי
מפה של אזור הקרב בין בגדאד לרמאדי

קרב רמאדי הראשון התחולל במבואות העיר רמאדי, עיראק במהלך יולי 1917 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל לאחר כיבוש בגדאד והיה המשך המאמץ של הבריטים לסלק את הצבא הטורקי ממסופוטמיה. הקרב הסתיים בניצחון הטורקים כשמזג האוויר החם משחק תפקיד מרכזי בתכנון וניהול הקרב. העיר נכבשה רק לאחר קרב רמאדי השני בספטמבר 1917.

רקע

בשלהי 1916, לאחר כישלון מאמצי השחרור של הנצורים בעיר כות, מונה פרדריק סטנלי מוד כמפקד המערכה במסופוטמיה (כח D של חיל המשלוח ההודי). לאחר שחיזק משמעותית את כוחותיו יצא למערכה נוספת למיגור הטורקים באזור. בפברואר 1917 כבש הצבא הבריטי, שוב, את העיר כות במהלך קרב כות השני ובמרץ אותה שנה נכבשה בגדאד. כדי להבטיח את אחיזתו בבגדאד ניהל מוד את המערכה על סמארה שהרחיבה את אחיזת הבריטים מצפון וממזרח לבגדאד.

מטרות קרב רמאדי

עיקר המאמץ המלחמתי של הבריטים התנהל לאורך נהר החידקל אולם לפי תוכניתו של מוד נדרשה התקדמות גם לאורך הפרת כשהערים המרכזיות, בגזרה זו, לאורך הנהר היו פלוג'ה ורמאדי. כבר במרץ נהדפו הטורקים מפלוג'ה (במסגרת המערכה על סאמארה) והיעד הבא שסומן הייתה רמאדי. מטרות כיבוש עיר זו היו כדלקמן:

  • תיקון סכר שהרסו הטורקים במהלך נסיגתם מפלוג'ה.
  • השתלטות על מערכת סכרים שאיפשרה לטורקים להציף שטחים נרחבים ובכך לעצור את התקדמות הבריטים.
  • אבטחת האגף הדרומי של הבריטים.

הכוחות המעורבים בקרב

  • הצבא הבריטי:
    • הבריגדה השביעית (פירוזאפור) הרגלית בפיקודו של בריגדיר גנרל אגרטון (הייתה חלק מהדיוויזיה השלישית "לאהור").
    • 2 גדודים (סקוואדרון) של פרשים.
    • 14 תותחים
    • 4 כלי רכב חמושים
    • יחידת הנדסה
    • 3 מטוסים
  • הצבא העות'מאני:
    • 120 פרשים
    • 700 חיילי רגלים
    • 6 תותחים

מזג האוויר

מזג האוויר הקיצוני בתקופת הקרב (מעל 50 מעלות) שיחק תפקיד מרכזי בתכנון ובביצוע הקרב והשפיע, בסופו של דבר, גם על תוצאות הקרב.

מהלך הקרב

בתחילת יולי 1917 הוציא מוד את פקודת הקרב אולם עם תחילת גל החום שקל לדחות את פתיחת המערכה למועד מאוחר יותר אך בסופו של דבר השתכנע לצאת לקרב תוך שינוי התוכנית באופן שלוקח בחשבון את מזג האוויר. ההחלטה הראשונה הייתה לנהל את הקרבות בלילות. כמו כן נקט מוד בצעד חריג בכך שהורה להקצות למערכה זו 127 משאיות כדי להסיע את הכוחות מפלוג'ה מערבה[1] ולחסוך את ההליכה הרגלית.

  • השלב הראשון של המערכה היה כיבוש דהיבאן (אזור אל-חבאניה) ב-8 ביולי.
  • ב-10 ביולי כבשו הכוחות את ביצות מאדהיג' (11 ק"מ מערבית לדהיבאן).
  • ב-11 ביולי הגיעו הבריטים ל"רכס מושייד" (כ-3 ק"מ מזרחית לרמאדי) שם החלו לספוג אש חזקה מהטורקים המחופרים דבר שהביא לעצירת התקדמותם. בשעות הבוקר החלה סופה חזקה שהוסיפה על הקושי של הבריטים להתקדם והם נאלצו להתחפר במרחק של כ-1,000 מטר מהעמדות הטורקיות.
  • ב-12 ביולי לפנות בוקר נתן מפקד הבריגדה הוראה לכוחותיו לסגת בחזרה לדהיבאן. נסיגה זו הואטה לאחר שהכוחות הבריטים הותקפו על ידי שבטים ערבים פרו-טורקים ונאלצו לנהל נגדם קרב. הנסיגה הושלמה רק בשעות הערב ב-13 ביולי.

תוצאות הקרב

נפגעים:

  • הצבא הבריטי: כ-570 חללים ופצועים. הפגיעה בכ-320 מהם קשורה לחום הקיצוני.
  • הצבא העות'מאני: כ-250 חללים ופצועים.

לקריאה נוספת

  • Barker, A. J. (2009). The First Iraq War – 1914–1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-0-9824911-7-1.
  • Knight, Paul (2013). The British Army in Mesopotamia, 1914–1918. Jefferson, NC: McFarland. ISBN 978-0-7864-7049-5.
  • Moberly, F. J. (1997) [1927]. The Campaign in Mesopotamia 1914–1918. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. IV. Compiled at the Request of the Government of India, under the Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence (Imperial War Museum and Battery Press repr. ed.). London: HMSO. ISBN 978-0-89839-290-6.
  • Weekes, Colonel H. E. History of the 5th Royal Gurkha Rifles: 1858 to 1928 (online ed.). Luton: Andrews. ISBN 978-1-78149-333-5.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המשאיות ערכו מספר סבבים כשבכל סבב הועברו 600 חיילים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0