בית הקברות של בורנשטדט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית בית קברות ריקה.
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4 | |
בית הקברות של בורנשטדט (בגרמנית: Bornstedter Friedhof) שוכן ברובע בורנשטדט בצפון פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג בגרמניה, והוא חלק מהמכלול התרבותי "הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין" שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1990, והורחב בשנים 1992 ו-1999. בית הקברות ממוקם ממש מול אחוזת הכתר בורנשטדט סמוך לארמון האורנז'רי. לא רק תושבי בורנשטדט קבורים בו, אלא גם אישים אחרים רבים. תאודור פונטנה כתב: ”מה שמת בסנסוסי - נקבר גם בבורנשטדט”.
היסטוריה
חצר הכנסייה של הכפר בורנשטדט, ששולב בפוטסדאם בשנת 1935, הייתה מקום המנוחה האחרון של הבורגנות והאצולה מאז המאה ה-18. בית הקברות כשלעצמו הוקם בשנת 1599. במשך מאות שנים הוא הורחב בהתמדה. עד להקמת משרד כומר נפרד בשנת 1860, דאגו הכמרים של כנסיית הקהילה בעיר פוטסדאם, משנת 1721 כנסיית זנקט ניקולאי (אנ') ומ-1848 כנסיית השלום בסנסוסי, לכפר ולבית הקברות. פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג רכש את אחוזת בורנשטדט בשנת 1664. באותה תקופה היא הייתה שייכת לפוטסדאם. בתקופה שבין 1734 ל-1826 היא הייתה עצמאית. משימתה העיקרית הייתה לטפל בבית היתומים הצבאי הגדול (גר') בפוטסדאם. בשנת 1864 היא הועמדה לרשות נסיך הכתר פרידריך וילהלם. תכנון מחדש של חצר הכנסייה החל משנת 1867. תאודור פונטנה ביקר בבית הקברות בשנת 1869 ומצא את הניצול המסורתי של הפירות והדשא על ידי שמש הכנסייה. שימוש זה הסתיים רק כעבור עשר שנים. המצב הנוכחי של הכנסייה נובע מהעיצוב מחדש בשנים 1911 ו-1912. חלק 1 של בית הקברות, מחולק לחמישה חלקים ובית הקברות זלו. בחלק השני של בית העלמין יש גם אולם אבל. הוא הוקם על ידי ריינהולד פרזיוס בסביבות 1900. הודות למימון של קרן מטעם ארגון התרבות העולמי של אונסק"ו, שופץ אולם האבל בשנת 2010 בכדי להפוך אותו למתאים למונומנטים היסטוריים. הרחבה חדשה נבנתה גם לאחר שזו שנבנתה בשנות השבעים על אדמה גרועה החלה להחליק.
התנאים הבלתי מספקים בפוטסדאם להקמת בתי קברות משפחתיים, גרמו לאצולה ולבורגנות להקים בתי קבורה בכפרי הסביבה, במיוחד בבורנשטדט. בתי וקפלות קבורה אלה, כמו גם הקברים בכנסייה עצמה, אבדו כאשר כנסיית הכפר והבניינים החדשים נהרסו ב־1805 וב-1856. הרחבה לכנסייה ב-1881–82 הפכה את חלקו המזרחי של בית הקברות לקטן יותר.
חלקים גדולים מצפון פוטסדאם, כמו גם הארמונות והגנים של סנסוסי, נבנו ברובע בורנשטדט. מאז המחצית השנייה של המאה ה-18 התפתח בית הקברות של בורנשטדט כמקום הקבורה המועדף על הגננים של חצר המלכות, פקידים של חצר המלכות ונכבדים אחרים מתקופת המלוכה. ב-1905 נבנו חמישה חלקים מבית העלמין, אשר עדיין נפרדים זה מזה בבירור. אזור מיוחד הוא בית הקברות של גנני חצר המלכות ממשפת זלו. הוא נקנה על ידי לודוויג הרמן זלו (Ludwig Hermann Sello) בשנת 1844 ונועד לקבורת בני משפחה וחברים.
קברים
חלק מבית הקברות הוא בית הקברות של הקרן המשפחתית של גנן החצר המלכותית הרמן זלו. בית קברות משפחתי זה מאחד, כפי שמתאר תאודור פונטנה בספרו "נדודים על פני מארק ברנדנבורג", "גנני חצר בגדודים" (Hofgärtner in Bataillonen) ממשפחות הגננים זלו וניטנר (Nietner). בחלקו הפרטי של בית הקברות של בורנשטדט (בתי קברות משפחתיים) ניתן למצוא את קבריהם של אדריכל הנוף הידוע פטר יוזף לנה והאדריכלים פרידריך לודוויג פרסיוס וריינהולד פרזיוס (Reinhold Persius) וכן פרדיננד פון ארנים. מעל 500 אישים ידועים נחים בחמישה חלקים של בית הקברות של בורנשטדט, ובהם לודוויג פון רויטר ואריך פון פאלקנהיין.
אנדרטה מנציחה את גנרל-מיור הנינג פון טרסקו, שהיה פעיל במשך שנים רבות במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם, ומראשי קשר העשרים ביולי לרציחת אדולף היטלר, שהתאבד לאחר כישלון הקשר. טרסקו היה קשור קשר הדוק לפוטסדאם דרך חברותו לשעבר בגדוד המשמר הראשון או בגדוד החי"ר ה-9, ואשתו אריקה, בתו של מפקד הצבא הקיסרי במלחמת העולם הראשונה, פלדמרשל אריך פון פאלקנהיין, הקבורה בבורנשטדט.
כנסיית בורנשטדט
הכנסייה ממוקמת ישירות על רחוב ריבקשטראסה (Ribbeckstrasse) ויש לה מגדל פעמונים עצמאי בגובה 34 מטר. האכסדרה שבחזית נבנתה בשנים 1842–43 בסגנון אדריכלי איטלקי על פי עיצובים של לודוויג פרזיוס. עם זאת, "הכנסייה הראשונה של בורנשטדט" הייתה קיימת כבר לפני 1795. בשנת 1805 הוקמה "הכנסייה השנייה של בורנשטדט". פרידריך אוגוסט שטילר הופקד על תכנון ויישום נוסף בשנים 1854–55. בשנים 1881–82 קיבלה כנסיית בורנשטדט את הצורה שיש לה עד היום לאחר השיפוצים שביצע ריינהולד פרזיוס. בכנסייה ישנם פריטי ציוד יוצאי דופן כמו לוח הקבר של ההיסטוריון יאקוב פאול פון גונדלינג (אנ').
בסימטת אייכנאלה (Eichenallee), הגבול הצפוני של בית הקברות, נמצאת חורשת גיבורים (Heldenhain) קטנה עבור ההרוגים ממלחמת העולם הראשונה. האנס קולה (Hans Kölle) תכנן את החורשה הפשוטה בשנים 1935–36 מטעם הנס פרידריכס (Hans Friedrichs), ראש העיר של פוטסדאם. במתחם הזיכרון נמצא פסל ברונזה מימין לכניסה, שנוצר בשנת 1937 על ידי ולטר למקה (אנ').
לקריאה נוספת
- Julius Haeckel: Geschichte der Potsdamer Friedhöfe. Mitteilung des Vereins für die Geschichte Potsdams, 1937
- Karlheinz Deisenroth: Märkische Grablege im höfischen Glanze. Der Bornstedter Friedhof zu Potsdam. 2. Auflage. trafo-Verlag, Berlin 2003
קישורים חיצוניים
