בנג'מין פרנקלין באטלר
 | |||||||
| בנג'מין פרנקלין באטלר | |||||||
| לידה | קינדרהוק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות וודלאון, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
בנג'מין פרנקלין באטלר (באנגלית: Benjamin Franklin Butler; ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי ממדינת ניו יורק. הוא היה שותף מקצועי ופוליטי של מרטין ואן ביורן. בין המשרות הרבות שלאליהן מונה ונבחר הוא היה התובע הכללי של ארצות הברית והתובע הפדרלי של המחוז הדרומי של מדינת ניו יורק. הוא גם היה אחד ממייסדי אוניברסיטת ניו יורק ובית הספר כפר הילדים בעיר ניו יורק.
ראשית חייו
בנג'מין באטלר נולד בקינדהוק שבמדינת ניו יורק למידד וחנה באטלר (לבית טיילי). הוא התחנך בבית הספר התיכון שבעיר הדסון שבניו יורק ולמד משפטים בהדרכתו של מרטין ואן ביורן. לימים למד בנו של ואן ביורן, ג'ון, משפטים בהדרכתו של באטלר.
ב-1817 התקבל באטלר ללשכת עורכי הדין והיה לשותפו של ואן ביורן. בספרו משנת 1903 "אומנות החקירה הנגדית" (The Art of Cross-Examination), ציין פרנסיס ל. ולמן שבאטלר נחשב בזמנו כאחד הטוענים המשפיעים ביותר וכאחד מעורכי הדין המוכשרים ביותר בתחום החקירה הנגדית בתקופתו.[1]
קריירה פוליטית
באטלר היה אחד החברים הראשונים בקבוצה הפוליטית שכונתה Albany Regency. ב-1819, כאשר מונה רוג'ר סקינר, חברו לקבוצה ובעל בריתו של ואן ביורן, כשופט פדרלי במחוז הצפוני של מדינת ניו יורק, הוא מכר לבאטלר את משרד עורכי הדין שלו.[2]
באטלר החל את הקריירה הפוליטית שלו כתובע המחוזי של מחוז אולבני, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1821–1825. לאחר מכן הוא מונה כאחד משלושת חברי הוועדה שמונו לבצע בדיקות בספר החוקים של מדינת ניו יורק. ב-1828 הוא נבחר כנציג המחוז באספה המדינתית של מדינת ניו יורק. ב-1833 הוא היה חבר בוועדה שמונתה לבצע התאמות בקו הגבול בין ניו יורק לבין ניו ג'רזי.
ב-15 בנובמבר 1833 מינה הנשיא אנדרו ג'קסון את באטלר כתובע הכללי של ארצות הברית, תפקיד בו הוא כיהן עד 1838. לאחר מכן ועד 1841 ובשנים 1845–1848 הוא היה התובע הפדרלי של המחוז הדרומי של מדינת ניו יורק.
בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1844 היה באטלר אחד הנציגים הפעילים ביותר. כאחד מהמנהיגים של המשלחת מניו יורק הוא תמך במועמדותו של מרטין ואן ביורן לבחירה מחדש לנשיאות והתנגד לכלל של בחירת המועמד על פי רוב של שני שלישים, אך כשל בשתי הסוגיות. בסופו של דבר הוא היה זה שהכריז על תמיכת המשלחת מניו יורק במי שזכה במועמדות, ג'יימס פולק. ואן ביורן המליץ לפולק על באטלר כמועמד לחברות בקבינט שלו, אך אמר לו שבאטלר יסרב לעזוב את עסקי עריכת הדין המכניסים שלו ויסכים להצעה רק אם ימונה כמזכיר המדינה. בסופו של דבר הציע פולק לבאטלר את תפקיד מזכיר המלחמה, אך באטלר דחה את ההצעה באומרו שיקבל רק הצעה לכהן כמזכיר המדינה או כמזכיר האוצר.
פעילות ציבורית
בשנים 1829–1832 היה באטלר חבר במועצת המנהלים של אוניברסיטת המדינה של ניו יורק. הוא היה פעיל בייסודה של אוניברסיטת ניו יורק ב-1831 ושירת במגוון תפקידים באוניברסיטה מאז הקמתה. ב-1834 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת ראטגרס. ב-1837 הוא מונה כפרופסור באוניברסיטת ניו יורק.
חיים אישיים
ב-1818 נשא באטלר לאישה את הארייט אלן. על ילדיהם נמנו ויליאם אלן באטלר, שהיה עורך דין, ולידיה אלן באטלר, שנישאה לאלפרד בות' והייתה אמו של סר אלפרד אלן בות', מנהל בחברת אלפרד בות' ושות', ויושב ראש חברת הספנות קונארד ליין.
בנג'מין פרנקלין באטלר נפטר ב-8 בדצמבר 1858, בעת שעשה בביקור בפריז, צרפת. הוא נטמן בבית הקברות וודלאון שברובע הברונקס. על שמו נקרא פורט באטלר בקרוליינה הצפונית, ששימש כאחד המבצרים הראשיים שנבנו להעברתם של שבטי הצ'רוקי במסלול הדמעות.
קישורים חיצוניים
- בנג'מין פרנקלין באטלר באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
