ריצ'רד קליינדינסט
 | |||||||
| ריצ'רד קליינדינסט | |||||||
| לידה | וינסלו, אריזונה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פרסקוט, אריזונה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ריצ'רד גורדון קליינדינטס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות פרדייז, סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
ריצ'רד גורדון קליינדינטס (באנגלית: Richard Gordon Kleindienst; ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בתקופת פרשת ווטרגייט.
ראשית חייו
ריצ'רד קליינדינסט נולד בווינסלו, אריזונה לגלדיס (לבית לאב) ואלפרד ר. קליינדינסט.[1] בשנים 1943–1946 הוא שירת בחילות האוויר של צבא ארצות הברית. לאחר מכן הוא למד בקולג' הרווארד ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וסיים את לימודיו ב-1950.[2]
בשנים 1953–1954 היה קליינדינסט חבר בית הנבחרים של אריזונה וב-15 השנים שלאחר מכן הוא עסק בעריכת דין במגזר הפרטי. במקביל הוא היה יושב ראש המפלגה הרפובליקנית באריזונה בשנים 1956–1960 ו-1961–1963. ב-1964 הוא התמודד ללא הצלחה בבחירות למשרת מושל אריזונה ובבחירות הכלליות הפסיד לסם גודארד.
המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית
ב-1969 השעה קליינדינסט את עיסוקו בעריכת דין כדי לקבל את משרת המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית, שאליה הוא מונה על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון. במסגרת תפקידו זה הוטלה עליו האחריות על ניהול התביעה של הממשלה נגד חברת ITT. ניקסון ועוזרו, ג'ון ארליכמן (אנ') הורו לו לוותר על התביעה, וכך נוצר הרושם שהם הפרו את מחויבויותיהם האתיות לטובת החברה, וקליינדינסט עצמו, כתובע, היה מחויב לדווח על הכשלים האתיים הללו ללשכות עורכי הדין המדינתיות בתחומי השיפוט הרלוונטיים. אך בתוקף תפקידו הרשמי ככמשנה לתובע הכללי, הוא הודיע שוב ושוב לקונגרס שאף אחד לא היה מעורב בטיפול של מחלקת המשפטים בניהול התיק, ולא הזכיר לא את ניקסון ולא את ארליכמן בהקשר זה.[3]
התובע הכללי של ארצות הברית
ב-15 בפברואר 1972 הגיש התובע הכללי של ארצות הברית, ג'ון ניוטון מיטשל את התפטרותו שנכנסה לתוקף ב-1 במרץ כדי לשמש כמנהל מסע הבחירות של ניקסון בבחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה. ניקסון מינה במקומו את קליינדינסט.[4] לאחר שבמשך שלושה חודשים וחצי הוא כיהן כתובע הכללי בפועל, אושר מינויו הקבוע ב-12 ביוני על ידי הסנאט, לאחר ניסיון כושל לחסום את המינוי על ידי טד קנדי על רקע מעורבותו של קליינדינסט בפרשת ITT.[5]
פרשת ווטרגייט
ערך מורחב – פרשת ווטרגייט
ללא ידיעתו של קליינדינסט, הטילו ראשי הוועדה לבחירתו מחדש של הנשיא על גורדון לידי לארגן כמה פעולות חסויות, שאחת מהן הייתה פריצה למטה הארצי של המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה. עם שחר יום שבת, חמישה ימים לאחר השבעתו של קליידנסט כתובע הכללי, נעצרו ג'יימס מק'קורד וארבעה אנשים אחרים שפעלו על פי הוראתו של לידי, במתחם ווטרגייט. מאוחר יותר באותו בוקר קיבל קליינדינטס הודעה על המעצרים. לידי, לאחר שקיים התייעצות טלפונית על המעצרים עם סגן מנהל הוועדה לבחירת הנשיא, ג'ב מגרודר (שניהל את הוועדה עד למרץ אותה שנה והיה בעל הסמכות הארגונית הישירה ביותר בנוגע לפעילויותיו של לידי), פנה באופן אישי לקליינדינסט עוד באותו יום במגרש גולף בבת'סדה, מרילנד. לידי אמר לו שהפריצה קשורה לוועדה ושעל קליינדינסט להסדיר את שחרורם מהמעצר של האנשים, כדי להפחית את הסיכון בחשיפת מעורבות הוועדה במקרה. קליינדינסט סירב לבקשה ונתן הוראה שחקירת הפריצה תמשיך כמו כל מקרה רגיל.
ב-30 באפריל 1973, בעיצומה של פרשת ווטרגייט, התפטר קליינדינסט מתפקידו. באותו יום פוטר ג'ון דין (אנ') ובוב הולדמן וג'ון ארליכמן (אנ') התפטרו.[6]
שנותיו האחרונות
קליינדינסט שב לעיסוקו בעריכת דין במגזר הפרטי. הוא הצטרף למשרד עורכי הדין "ג'ונסון ודאודול" (בהמשך "דאודול וקליינדינסט"), בהזמנתו של ריצ'רד דאודול, ידיד ותיק שלו. בהמשך הוא עבר לפרסקוט, אריזונה, והיה ליועץ חיצוני למשרד עורכי הדין "פאבור, מור ולסמן ושוילר". ב-1974 הוא הודה באשמה על כך שלא מסר עדות מלאה בחקירה בסנאט לאישור מינויו, שקדמה לפרשת ווטרגייט, ושהייתה קשורה למשוא פנים לכאורה לתאגיד הטלפון והטלגרף הבינלאומי.
ב-1982 הואשם קליינדינסט בעדות שקר כלפי לשכת עורכי הדין של אריזונה בנוגע על היקף הידע שלו בנוגע לעבריין צווארון לבן שהוא ייצג. הוא נוקה מכל אשמה פלילית שבה הוא הואשם.
ריצ'רד קליינדינסט נפטר בפרסקוט, אריזונה ב-3 בפברואר 2000 כתוצאה מסרטן הריאה, בגיל 76. הוא נטמן בבית הקברות פרדייז שבסקוטסדייל, אריזונה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד קליינדינסט באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Keene, Ann T. (January 2001). "Kleindienst, Richard G." Oxford University Press – via American Council of Learned Societies.
- ^ "Richard G. Kleindienst (1972–1973)". Miller Center.
- ^ George Lardner Jr., ON TAPE, NIXON OUTLINES 1971 'DEAL' TO SETTLE ANTITRUST CASE AGAINST ITT, The Washington Post, January 4, 1997.
- ^ "Richard Gordon Kleindienst - Arizona Obituary Directory". obits.arizonagravestones.org.
- ^ New York Times (9 June 1972). "Senate Backs Kleindienst In Attorney General Post".
- ^ Laurence Stern and Haynes Johnson, Washington Post Staff Writers (May 1, 1973). "3 Top Nixon Aides, Kleindienst Out; President Accepts Full Responsibility; Richardson Will Conduct New Probe". washingtonpost.com.
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
- התובעים הכלליים של ארצות הברית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ריצ'רד ניקסון
- משנים לתובע הכללי של ארצות הברית
- חברי בית המחוקקים המדינתי של אריזונה
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- קצינים וחוגרים בחילות האוויר של צבא ארצות הברית
- בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד
- פרשת ווטרגייט
- אישי ציבור שהורשעו בדין
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-20
- אמריקאים שנולדו ב-1923
- אמריקאים שנפטרו מסרטן הריאה
- אמריקאים שנפטרו ב-2000