ויליאם ברדפורד (התובע הכללי)
 | |||||||
| ויליאם ברדפורד | |||||||
| לידה |
14 בספטמבר 1755 פילדלפיה, פנסילבניה, האימפריה הבריטית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1795 (בגיל 39) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית סנט מרי, ברלינגטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
ויליאם ברדפורד (באנגלית: William Bradford; 14 בספטמבר 1755 - 23 באוגוסט 1795) היה עורך דין ושופט אמריקאי מפילדלפיה שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בשנים 1794–1795.
ביוגרפיה
ויליאם ברדפורד נולד בפילדלפיה לאביו הצייר ויליאם ברדפורד. הוא למד באוניברסיטת פנסילבניה ולאחר מכן באוניברסיטת פרינסטון, שם הוא החל ידידות שנמשכה כל חייו עם ג'יימס מדיסון. הוא סיים את לימודיו ב-1772. עם שובו לפילדלפיה הוא למד משפטים בהדרכתו של אדוארד שיפן. רצף לימודיו נקטע עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
ב-1776, כאשר הוקמה המיליציה של פנסילבניה, התנדב ברדפורד לשרת בה. בהמשך אותה שנה התארגנה המיליציה כיחידה ניידת (Flying Camp) בפיקודו של דניאל רוברדו שהיה הקצין הראשון בדרגת בריגדיר גנרל בכוחותיה של פנסילבניה. רוברדו בחר בברדפורד כשלישו האישי ובהמשך קידם אותו לדרגת מייג'ור במטהו.
כאשר תמה תקופת שירותו במיליציה, התגייס ברדפורד לצבא הקונטיננטלי כמפקד פלוגה בדרגת קפטן ברגימנט ה-11 של פנסילבניה בפיקודו של ריצ'רד האמפטון. בהמשך השנה השתתף ברדפורד בקרב טרנטון. בעת שהותו במוריסטאון, ניו ג'רזי, הוא מונה ב-10 באפריל 1777 כאחראי הראשי על כינוס הכוחות (muster master-general) וקודם לדרגת לוטננט קולונל. במהלך חניית הצבא בואלי פורג' בחורף 1777–1778, שכן המטה שלו בבית דייוויד האוורד (David Havard House) שבפנסילבניה.[1] בראשית 1779 פרש ברדפורד מן השירות בשל בריאותו הרופפת.
בספטמבר אותה שנה התקבל ברדפורד ללשכת עורכי הדין של בית המשפט העליון של פנסילבניה. ב-1780 הוא מונה כתובע הכללי של פנסילבניה ושירת בתפקיד זה עד 1791. ב-1784 הוא נשא לאישה את סוזאן ורגרו בודינוט, בתו היחידה של אליאס בודינוט, הנשיא השני של הקונגרס הקונטיננטלי, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית והמנהל של מטבעת ארצות הברית. ב-2 באוגוסט 1791 הוא ייצג את הגנרל ויליאם וסט במה שהיה העתירה הראשונה בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית "וסט נגד ברנס" (West v. Barnes), בה הוא הפסיד. בהמשך אותו חודש מונה ברדפורד כשופט בבית המשפט העליון של פנסילבניה, תפקיד בו הוא כיהן שלוש שנים.
ב-1793 פנה לברדפורד מושל פנסילבניה תומאס מיפלין וביקש ממנו סיוע בהפחתת השימוש בעונש מוות. הדוח שהוא הגיש לבית המחוקקים של פנסילבניה נשא את הכותרת "חקירה בשאלה עד כמה עונש מוות נחוץ בפנסילבניה". במהלך השינויים שבוצעו בחוק הפלילי של פנסילבניה הופחת השימוש בעונש המוות באופן משמעותי, ומדינות נוספות הלכו בעקבותיה.
ב-8 בינואר 1794 מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את ברדורד כתובע הכללי של ארצות הברית במקומו של אדמונד רנדולף שהתפטר.
ויליאם ברדפורד נפטר בעודו מכהן בתפקידו ב-23 באוגוסט 1795. הוא נטמן בחלקת הקבורה של משפחת רעייתו בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית סנט מרי שבברלינגטון, ניו ג'רזי. בנוסף הוקמה מצבה לזכרו בחלקת הקבורה של משפחתו בבית הקברות לאורל היל שבפילדלפיה. על שמו נקרא מחוז ברדפורד שבפנסילבניה.
קישורים חיצוניים
- ויליאם ברדפורד באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם ברדפורד באתר אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
