ברוך שלום שניאורסון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ברוך שלום שניאורסון (מכונה הרב"ש) (18051869) תלמיד חכם, רב, מלמד חסידות, הותיר אחריו כתבים רבים בתורה, הן בנגלה והן בחסידות. בנו בכורו של הצמח צדק, רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר השלישי מחב"ד, ואבי זקנו של הרבי מליובאוויטש.

ביוגרפיה

רב"ש נולד לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא, בכ"ב בחשוון תקס"ו בעיירה ליובאוויטש שברוסיה. למד אצל זקנו בעל התניא, ולאחר פטירתו, אצל סבו האדמו"ר האמצעי, ואצל אביו הצמח צדק.

לאחר פטירת אביו בשנת 1866 (תרכ"ו), נשאר - בניגוד לשאר אחיו - בליובאוויטש והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - רבי שמואל שניאורסון. היה היחיד מכל אחיו שלא כיהן כאדמו"ר.[1] עם זאת היה משפיע נערץ, והיה חוזר ברבים מאמרי חסידות. היה צנוע בהליכותיו למרות שהיה ענק-רוח. המסורת בחב"ד אומרת שאביו אמר לו שהוא עצמו לא יהיה אדמו"ר אך נינו יהיה לאדמו"ר, ואכן נינו הרבי מליובאוויטש קיבל על עצמו את הנהגת החסידות לאחר פטירת חמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון.

במחיצת זקנו בעל התניא

זקנו בעל התניא חיבבו מאוד, והיה מבקרו מדי יום ומלמדו תורה. בהיותו כבן שש שנים החל ללמוד אצל זקנו האדמו"ר הזקן בקביעות, כאשר זקנו מלמדו דקדוק, טעמי המקרא על התנ"ך (לאחר מכן היה היחיד שהעביר את מסורת טעמי המקרא לפי מנהג חב"ד). במהלך בריחת זקנו מעירו, בעת מלחמת נפוליאון, היה צמוד לזקנו ושמשו בכל עת, עד לפטירתו בשנת 1812.[2]

פטירת זקנו גרמה זעזוע עמוק בנפשו, וכל ימיו היה בעצבות על פטירת סבו הגדול. כמו כן נהג לצום ביום כ"ד טבת יום פטירת זקנו. (בשנת 1824 הורה לו סבו האדמו"ר האמצעי לקבוע את התענית ליום אחר ולא ליום הפטירה ממש).[3] אביו הצמח צדק היה אומר שהיה מאחל לעצמו לב שבור כמו לבנו הרב"ש.

אחרית ימיו

לאחר פטירת זקנו היה מקורב לסבו אדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן לאביו שהיה נועץ בו רבות, בעיקר בענייני הכלל שעמדו על הפרק.

אחיינו אדמו"רהרש"ב, העיד עליו: "הדוד רב"ש היה מאד מאד גדול".

בט"ז בשבט תרכ"ט נסתלק לאחר מחלה קצרה, והוא בן 64 בלבד. נקבר בליובאויטש, בצמוד לקברי אביו ואחיו רבי שמואל. לאחר פטירתו, נתגלו כתבים רבים שהותיר אחריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות.

תולדותיו נכתבו על ידי הרב עמרם בלוי ונדפסו בקובץ "היכל הבעש"ט".

מדברי תורתו נכתבו בקובצי חב"ד שונים, ובהיכל הבעש"ט הנ"ל.


תקופת חייו של ברוך שלום שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

  • בנו רבי לוי יצחק שניאורסון שימש ברבנות העיירה פּוֹדוֹבּרַנקה (ליד העיר צ'רניגוב) במשך כמה שנים. בסוף ימיו התקבל לרב בעיר בּשינקוביץ (ליד העיר ויטבסק. זמן קצר לאחר בואו לעיר חלה מאוד, ונאלץ לנסוע לעיר קייב למצוא מזור למחלתו. אחרי זמן קצר, בשנת תרל"ח, נפטר במבחר שנותיו, בגיל ארבעים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של העיר קייב.
  • בנו רבי מרדכי שניאורסון רבה של ויטבסק.
  • בנו רבי ליב מקרמנצ'וג.
  • בתו מרת רבקה אשת הר"ר משולם (שילם) רייך נפטר בערך בשנת תרס"ט.
  • בתו אשת הר"ר דן סג"ל לנדא מקורניץ.

אחיו

  • רבי שמואל (מהר"ש), שמילא את מקום אביו בליובאוויטש, והמשיך את שושלת חב"ד ליובאוויטש. רבי ברוך שלום היה לחסידו.
  • רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - קאפוסט", הוא עצמו נפטר חצי שנה אחרי אביו, ואת פטירתו לקח אחיו הגדול - רבי ברוך שלום קשה מאד.
  • רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - לאדי".
  • רבי ישראל נח (המהרי"ן), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - ניעז'ין".
  • רבי יוסף יצחק מאוורוץ', שהקים בחיי אביו ולמרות התנגדותו את חצר "אוורוטש", חצר זו לא הייתה חצר בסגנון חב"די, אלא בסגנון חסידות צ'רנוביל.
  • רבי יעקב, נפטר בעודו בגיל צעיר בשנת ה'תרט"ז בערך.

אילן יוחסין

עץ שושלת חב"ד
מקרא:
  • שושלת האדמו"רים:      חב"ד ליובאוויטש[א]      חב"ד קאפוסט      חב"ד ליאדי      חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד[ב] לעץ משפחת שניאורסון[5]. לעץ בפני עצמו של אדמו"רי ליובאוויטש ראה עץ שושלת חב"ד ליובאוויטש
  • דורות האדמו"רים:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי      דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי
  • לצד כל אדמו"ר נרשמו בסוגריים השנים שבהן שימש כאדמו"ר
  • לצד כל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

Schneur Zalman of Liadi.jpg
מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית
סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה טברסקי[6]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
Tzemachtzedek2.jpg
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[9]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
[א]
 
 
רבי ישראל נח שניאורסון[10]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין
 
רבי
ברוך שלום שניאורסון[11]
 
 
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
[12]
 
 
 
רבי יעקב שניאורסון[13]
 
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל
[14]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר ליבא
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה[15]
 
 
הרבנית ראדא[16]
 
 
רבי שניאור
בעלה הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון
 
רבי שלום דובער שניאורסון
Image-RebbeRashab.jpg
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
 
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור שניאורסון
 
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
 
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
 
 
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות
 
רבי
שלום דובער שניאורסון[17]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
 
 
רבי שמריה נח שניאורסון
הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף יצחק שניאורסון
Frierdiger Rebbe.tif
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
Chaya Mushka Schneerson1.jpg
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'
 
ביאורים:
  1. 1.0 1.1 1.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[7]. רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[8], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
  2. כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[4]

מקורות[18]

הערות שוליים

  1. ימי חב"ד
  2. ימי חב"ד
  3. תולדות משפחת הרב מלאדי - מ.ש. סלונים, תש"ו.
  4. מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  5. טיוטה
  6. בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  7. הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  8. הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  9. עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  10. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  11. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  12. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  13. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  14. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  15. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  16. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  17. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

  18. 1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד