ברייתא דמעשי בראשית
 | |
| שער הספר "ברייתא דמעשי בראשית" עם שם המחבר - ערזלאי בר ברגלאי |
ברייתא דמעשי בראשית הוא ספר פסאודו-אפיגרפי שפורסם על ידי החוקר אליעזר גולדשמידט בשנת ה'תרנ"ד (1894). הספר נכתב בשפה הארמית בסגנון המדמה את מדרשי חז"ל וספר הזוהר, אולם למעשה מדובר בתרגום של טקסטים משפת הגעז (חבשית) שבוצע על ידי גולדשמידט תחת שם העט "ערזלאי בר ברגלאי". מטרת הפרסום הייתה ליצור פרודיה על סגנון המדרש והקבלה המחקרית של תקופתו.
רקע וייחוס השם
שם החיבור, "ברייתא דמעשי בראשית", מבוסס על מינוח המופיע במקורות חז"ל והראשונים, עובדה שסייעה לגולדשמידט לשוות לחיבורו חזות מהימנה. בתלמוד בבלי[1] מוזכר כי ”סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשי בראשית”, ורש"י[2] במקומו מבאר: "ומעשי בראשית – והיא ברייתא". גולדשמידט ניצל את קיומה של מסורת זו על ברייתא קדומה בשם זה כדי להציג את ספרו כחיבור האבוד שנזכר בדברי רש"י.
הדפסת הספר וזהות המחבר
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרנ"ד (1894), והוצג על ידי גולדשמידט כמדרש עתיק שנעלם במשך דורות רבים. על פי טענתו של גולדשמידט, הספר נדפס על פי כתבי יד שהיו ברשותו, שבהם צוין שם המחבר כ"ערזלאי בר ברגלאי" (אנגרמה של שמו: אליעזר בר גבריאל). בהקדמתו לספר הרחיב גולדשמידט בתיאור הספקות שהתעוררו אצלו בנוגע לזהות הדמות; הוא ציין כי לא עלה בידו לקבוע בוודאות האם "ערזלאי" הוא מחברו המקורי של החיבור, או שמא מדובר במעתיק מאוחר שהעתיק את הדברים מכתב יד קדום יותר שמחברו האמיתי נותר עלום.
מבוא הספר וייחוסו
במבוא לספר טען גולדשמידט כי מקור כתב היד הוא בקובץ שהגיע ממצרים, וכי הדפים היו בלויים והדיו מחוק בחלקו. הוא טען לקדמותו המופלגת של החיבור, בהסתמך על היעדר ציטוטים מדברי אמוראים, מאפיין המזוהה עם מדרשים קדומים. עוד ציין כי ערך חיפוש במקורות ביבליוגרפיים שונים אחר זהותו של "ערזלאי בר ברגלאי" אך לא מצא לו זכר. גולדשמידט תיאר עבודת פענוח מורכבת של המילים המטושטשות והשפה הארמית הקשה, וציין כי בחר להגיה ולערוך את הטקסט בקיצור כדי להקל על הקורא, תוך הימנעות מהערות מחקריות נרחבות. בהקדמתו לספר נטען כי הוא נכתב בארץ ישראל בתקופת התנאים.
תוכן הספר
החיבור כולל אסופה של מדרשים ואגדות העוסקים בבריאת העולם ובראשית ימי האנושות. התכנים מנוסחים בסגנון הלשוני המאפיין את ספרות המדרש והאגדה, תוך שימוש במבנים תחביריים וביטויים המקובלים בספרות חז"ל.
חשיפת זיוף הספר
בשנת ה'תרצ"ב גילה החוקר אלימלך-שמעון רימלט כי תוכנו של המדרש תואם במדויק לחיבור נוצרי הכתוב בשפת הגעז, ממנו הושמטו קטעים כריסטולוגיים. רימלט, שעסק באותה עת בחקר המדרש והעלה תהיות לגבי מקורו, מיהר לשגר מכתב לגולדשמידט, ובו פירט את ממצאיו.
בתגובה, שיגר לו גולדשמידט מכתב וידוי ובו הודה כי המדרש אינו אלא זיוף ספרותי שחיבר בצעירותו:
גולדשמיט ברלין-ליכטנפלדה רחוב דראקה 40 ברלין 21.9.33
ד"ר נכבד מאוד, כאשר חזרתי ממסע נופש קצר, מצאתי את מכתבך החשוב מיום 11.9.33. אני מקווה שתסלח לי על האיחור שחל בתשובתי. לצערי, עלי לגרום לך מפח נפש רב. כתב היד של "ברייתא דמעשה בראשית" לא היה קיים ואינו בנמצא בשום מקום אחר מאשר במוחי. כתב יד זה אינו אלא מעשה נערות של אדם צעיר שובב שהרשה לעצמו מהתלה על חשבון המדע. הספר הקטן חובר על ידי, כלומר, ניתרגם על ידי מאתיופית. ונכון הדבר, כפי שעמדת על כך, שהשמטתי את המקומות הכריסטולוגיים. השם ערזלאי בר ברגלאי הוא אנגרמה של שמי העברי: אליעזר בר גבריאל. ביחד עם הלימודים האתיופיים שלי, עסקתי בשעתו הרבה בספרות הקבלה (באותה השנה הופיעה גם מהדורתי של "ספר היצירה") ורציתי ליתן לקח למעריצי הזוהר. סלח נא לי את התעלול של סטודנט צעיר והאיש שהתגבר ישמח לקבל ממך מלים אחדות על פעולתך הספרותית והמדעית.
בכבוד רב, שלך, לאצארוס גולדשמידט
— ארשת, חלק א' עמוד 484
רימלט קיבל את ההודאה בכעס רב ואף קרע את המכתב. הוא בחר שלא להשיב לגולדשמידט, אך שמר את קרעי המכתב כתיעוד לפרשה[3].
קישורים חיצוניים
- ערזלאי בר ברגלאי, ברייתא דמעשי בראשית, קראקא תרנד, באתר היברובוקס
- ארשת, א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד א'
- ↑ ד"ה ומעשי בראשית
- ↑ ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, חלק א' עמוד 484