ג'אלוד
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 563[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
ג'אלוד (בערבית: جاﻟﻭﺩ) הוא כפר פלסטיני, במחוז שכם, שבצפון הגדה המערבית, הממוקם כ-15 ק"מ מדרום לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-563 נפש באמצע שנת 2016[1].
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: בפסגת ההר שמצפון לכפר, ג'בל עין עינה, נמצאת חורבת עין עינה בה נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברזל בארץ ישראל. מצפון מזרח ממוקמת "חירבת קריק", בה נמצאו שרידי מצודה מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מדרום לכפר נמצא מקאם שייח' בשיר.
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: ” בשעה שבע וארבע דקות טיפסנו גבעת ג'אלוד שבצלעה נטועים פה ושם עצי תאנה ורימון וגפנים, ובכמה מקומות פעורים בורות מים ומערות שנחצבו בסלע בימי קדם. בכפר ג'אלוד, המכתיר את הגבעה, אולי יש עוד שלוש מאות תושב, אבל רבים מבתיו הרוסים. באחד מהם משוקעות בקירות אבנים עתיקות אחדות, מזויזות. על יד מסגד קטן ראיתי ברכה לא גדולה. גם היא נחצבה בסלע כנראה בימי קדם”[2]. באותה עת ביקר גם בכפר הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ותיעד מערת קבורה עתיקה ובה ארקוסוליום[3].
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן בו מטעי זיתים"[4].
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בג'אלוד הייתה אוכלוסייה של 145 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 52 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 225 תושבים, כולם מוסלמים[5].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שממערב לכפר, סמוך לחאן א-לובאן[6].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 300 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 15,815 דונם. אשר מתוכם הוקצו 457 לחקלאות שלחין, ו-6,838 לגידולי דגנים[7].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 290 תושבים[8].
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בינואר 1978 התיישבה מדרום לכפר קבוצה של מתנחלים, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות בתל שילה הסמוך[9]. המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל-ארצות הברית משום שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז[10], אך המחנה הפך לבסוף להתנחלות שילה[11]. בהמשך הוקמו מסביב לכפר המאחזים: שבות רחל ב-1991, אחיה ב-1997 בסמוך לשבות רחל, עדי עד ב-1998[12], אש קודש ב-1999 וקידה בשנת 2003. בפברואר 2017, החליטה ממשלת ישראל להקים למפוני עמונה יישוב חדש סמוך לכפר בשם עמיחי. באוגוסט 2017 הגישו 13 תושבים בעלי קרקעות באזור התנגדות לתוכנית הבנייה למנהל האזרחי, בטענה שהיא ממוקמת על שטח פלסטיני פרטי ושההקמה תפגע בנגישות לקרקעותיהם[13][14]. במאי 2018 דחה בג"ץ את העתירות כנגד הקמת היישוב ואישר את הפקעת הקרקעות, והיישוב הוקם[15][16].
בין השנים 2001 ל–2009 צה"ל והמתנחלים חסמו את גישת תושבי ג'אלוד לרוב אדמותיהם. ב-2009 הם הורשו לשוב ולהגיע למטעיהם ולעבד שטחים אלו, הלכודים בין המאחזים, אבל רק בתיאום צבאי ורק פעמיים בשנה, לכמה ימים. אך הגישה לקרקע נמנעה מהם עקב אלימות מתנחלים שהפריעו לעיבוד הקרקע. לאחר שב-2011 פנו לבג"ץ, באמצעות עמותת "שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם", הוציאה המדינה צו שטח צבאי סגור לאזור וצו שימוש מפריע לשטח (האוסר על המתנחלים להפריע לעיבוד הקרקע)[17]. אך לרוב הצו אינו נאכף[18]. בפברואר 2017, בתגובה לעתירה לבג"ץ של תושבי הכפר על כך שהמתנחלים מעבדים את אדמותיהם, הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי היא בוחנת את השלכות חוק ההסדרה גם על הפקעת אדמות חקלאיות פרטיות באזור[19].
בפברואר 2016, בצעד נדיר, הודיעה המדינה על ביטול צו תפיסה ביחס ל-1,670 דונמים של אדמות פרטיות סמוך לכפרים ג'אלוד, דומא וקוסרה. צו שהוציא הוציא המפקד הצבאי בשנת 1978. צה"ל בנה מוצב צבאי ("מחנה ג'אלוד") על חלק קטן מן האדמות שנתפסו, אך לא עשה בהם כל שימוש נוסף. המוצב פונה בתחילת שנות ה-2000, ומאז לא נעשה שימוש אחר באדמות. לאחר פנייה לבג"ץ, עוד לפני שהתקיים דיון בנושא, בוטל הצו[20]
בעשור הראשון של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מפלישות והתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים והצתות של כלי רכב ושדות[21]:
- ב–2010 פלש צבי סטרוק, תושב מאחז אש קודש, לחלקת אדמה פרטית בת 12 דונם בבעלות תושב הכפר ונטע שם כרם[22]. המנהל האזרחי הורה לו, בדצמבר 2012, לפנות את האדמה שאליה פלש, וועדת עררים של צה"ל דחתה את ערעורו ופסקה בדצמבר 2014 כי הוא אכן פלש לקרקע לא לו. משלא פינה את החלקה עתר לבג"ץ בעל הקרקע[23]. אך הפינוי לא בוצע[24] צבי סטרוק היה גם מעורב בתקרית אחרת בה הורשע בהתעללות בנער כפות, וריצה עונש מאסר של שנתיים וחצי[25].
- ב-21 באוקטובר 2011, מתנחל פתח באש במהלך עימות בין מתנחלים ובין תושבי הכפר ופעילי שמאל בעת מסיק הזיתים. חמישה פעילים ישראלים ואזרחים פלסטינים ושני מתנחלים נפצעו באירוע[26][27].
- ב-2 בינואר 2013, כ-20 מתנחלים התפרעו בכפר ויידו אבנים. לטענת תושבי הכפר, המתנחלים ניפצו את חלונות אחד הבתים והכו שלושה דיירים. דובר צה"ל אישר את הפרטים, ומסר כי פלסטיני אחד פונה על ידי הסהר האדום לקבלת טיפול רפואי[28].
- ב-9 באוקטובר 2013, קבוצת של מתנחלים מהמאחזים בסביבה, תקפו את בית הספר בכפר באבנים, שעה שהיו בו תלמידים וכן העלו באש את מטעי הזיתים והשחיתו כלי רכב בכפר. ארבעה מהחשודים בתקיפה נעצרו לחקירה[29].
- ב-25 באפריל 2018, ארבעה כלי רכב ניזוקו וכתובות נאצה רוססו על קירות בכפר. בין השאר נכתב שם: "תנו לנו לטפל בהם" ו"ניקח גורלנו בידינו"[30].
- ב-5 ביוני 2019, תועדו כעשרה מתנחלים רעולי פנים מיידים אבנים על בית הספר בכפר. בסרטון שתיעדה מצלמת האבטחה במקום נראים רעולי הפנים מיידים אבנים, בורחים מהמקום ומיד לאחר מכן עולה עשן במטע פלסטיני סמוך ופורצת שרפה[31]. השרפה שפרצה התפשטה על שטח נרחב וכילתה שטח נרחב סביב הכפר[32].
גאוגרפיה
הכפר ממוקם בשולי שלוחה, על עוקף שפסגתו בגובה של 783 מטר מעל פני הים. בפסגת השלוחה, כ-500 מטר מדרום מזרח לכפר נמצא מאחז אחיה, שפסגתו בגובה של 884 מטר מעל פני הים. פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא מדרונותיו העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הן מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. מצפון לכפר נובעים מספר מעיינות, שהעיקרי בהם נקרא "עין אל ג'אלוד"[33]. במעיין נקבה באורך 30 מטר לערך ולמרגלות הנקבה, נמצאת בריכה עתיקה החצובה בחלקה בסלע וחלקה בנויה אבני גזית. בשנת 2010, השתלטו מתנחלים מהסביבה על המעיין. עד אז נהגו רועים מהכפר והסביבה להשקות במי המעין את צאנם[34].
קישורים חיצוניים
- Welcome To Jalud
- Survey of Western Palestine, Map 15: IAA, Wikimedia commons
- Qaryut Village Profile (including Jalud Locality), המכון למחקר יישומי - ירושלים, (ARIJ)
- Aerial photo, ARIJ
- The Expropriation of Jalud's Lands Towards the Buntustanization of the West Bank, 28 December 1997, POICA
- Land confiscated for settlement protection Qarut and Jalud Villages, 27 August 2006, POICA
- Shivot Raheil Colonists Plough 14 Dunums of Palestinian Lands in Jalud Village 22 May 2010, POICA
- Confiscation Orders Against Tens of Dunums of Agricultural Lands in Jalud village, 17 October 2010, POICA
- Jalud… Torched Olive and Expanding Colonies, 2 August 2011, POICA
- Expansion of Shvut Rahel on Jalud lands, 1 March 2014, POICA
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
- ^ Études d'archéologie orientale, 1880 מהדורה סרוקה בשפה הצרפתית (archive.org)
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978;
נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978 - ^ ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין", דבר, 1 בפברואר 1978
- ^ תל שילה (ח'רבת סיילּון) – חיפוש המשכן במאבק הפוליטי על השומרון באתר עמק שווה, 2014
- ^
יותם ברגר, בג״ץ הורה להקפיא את הבנייה במאחז סמוך להתנחלות שילה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
- ^ יותם ברגר, חוות דעת: חלק מההתנחלות החדשה למפוני עמונה נבנית על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 11 ביולי 2017
- ^ יותם ברגר, עתירה לבג"ץ נגד הקמת ההתנחלות למפוני עמונה: תמנע גישה לאדמות פרטיות, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
- ^ יותם ברגר, בג"ץ: הפסיקה שסללה את הדרך להפקעת קרקעות מפלסטינים אינה תקדים מחייב, באתר הארץ, 30 במאי 2018
- ^ פסק דין בבג"ץ 5470/17 ובבג"ץ 8055/17
- ^ חיים לוינסון, צו המגן על חקלאים פלסטינים במוקד עימות אלים עם מתנחלים באזור שכם, באתר הארץ, 6 בינואר 2013
- ^ עמירה הס, חרף הוראת בג"ץ, צה"ל אינו מאפשר לחקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיהם, באתר הארץ, 8 בפברואר 2017
- ^ יותם ברגר, המדינה בוחנת יישום של חוק ההפקעה על אדמות חקלאיות, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
- ^ בג"ץ 7637/15, ראש מועצת הכפר ג'אלוד נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
- ^ עמירה הס, צו הצללים ופלוגות המחץ היודו־יו"שיות, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017
- ^ יוסי גורביץ, הפלנגות שלנו באתר "החברים של ג'ורג'", 24 בדצמבר 2015
- ^ בג"ץ 1593/12 פאוזי אבראהים עבד חג' מחמד נ. שר הביטחון
- ^ עמירה הס, בג"ץ והפרקליטות דחו בשנה פינוי פולש מאדמה פלסטינית כדי "שייעשה בשלום", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
- ^ אביאל מגנזי, עוד שנה בכלא לצבי סטרוק, שהתעלל בפלסטיני, באתר ynet, 13 באוגוסט 2012
- ^ אנשיל פפר, מתנחל פתח באש בעימות עם פעילי שמאל ופלסטינים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
- ^ עמירה הס, התוקפים היו רבים מדי, ולכן חקירת התקרית מתמשכת, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2012
- ^ אליאור לוי ואיתמר פליישמן, אבנים ואלימות: מתנחלים התפרעו בכפר פלסטיני, באתר ynet, 2 בינואר 2013
- ^ עמירה הס, מתנחלים תקפו בית ספר בכפר בשומרון ושרפו מאות עצי זית, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2013
- ^ חסן שעלאן, אלישע בן קימון ואחיה ראב"ד, פשעי שנאה בצפון הארץ ובשומרון: מכוניות הוצתו, כתובות רוססו, באתר ynet, 25 באפריל 2018
- ^ יותם ברגר, רעולי פנים תועדו מיידים אבנים על בי"ס פלסטיני, מיד אחר כך פורצת שרפה בסמוך, באתר הארץ, 11 ביוני 2019
- ^ עמירה הס, השרפה פשטה במטעי הכפר ג'אלוד. רק כשהגיעה למאחזים פעלו הכבאים, באתר הארץ, 14 ביוני 2019
- ^ שהוא גם שמו הערבי של עין חרוד בעמק יזרעאל
- ^ צפריר רינת, הציבור מוזמן לבקר במעיינות בשטחים, בעלי הקרקע לא, באתר הארץ, 5 באפריל 2012
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
