קוסרה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוסרה (כפר)
قصرة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

5,511‏  (נכון ל-2007)
אזור זמן UTC +2

קוּסְרָהערבית: قصرة; תעתיק מדויק: קוצרה) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,511 תושבים, נכון ל-2007.[1]

לאחר הסכמי אוסלו, רוב השטח הבנוי של קוסרה סווג כשטח B, וכ–70 בתים נמצאים בשטח C.

היסטוריה

התקופה העותמאנית

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 14 משפחות התגוררו בכפר. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר במאי 1863, ומצא כי הוא מכיל כ-200 תושבים.[2] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תואר קוסרה כ"כפר בגודל בינוני, על קרקע נמוכה, עם עצי זית".[3]

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית קוסרה מנתה 707 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית קוסרה מנתה 851 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית קוסרה מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 8,938 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי.

לאחר 1967

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, קוסרה נמצאת תחת שלטון ישראלי.

ב-1983 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה ב-1985 כהתנחלות מגדלים ממזרח לכפר.[4]

בשנת 2001 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה". בשנת 2003, הוקם במקום מאחז קידה, מיד לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך הם הורשו להישאר.

ב-24 ביולי 2007 תקפו צבי סטרוק ואדם נוסף שלושה נערים פלסטינים סמוך לקוסרה. בעקבות התקיפה הורשע סטרוק בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, תקיפה והיזק לבעלי חיים, ונדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיצוי למתלונן בסך 50 אלף ש"ח.[5]

גרפיטי שרוסס בכפר

ב-5 בספטמבר 2011 הוצת מסגד בכפר, ורוססה עליו הכתובת "מוחמד חזיר".[6] בתגובה ביקר במקום הרב מנחם פרומן, רב התנחלות תקוע. במהלך הביקור נעמד על מדרגות המסגד שהושחת, והחל לצעוק "אללה אכבר", כאשר תושבי הכפר הפלסטיני מצטרפים לקריאותיו.

ב-23 בספטמבר 2011 נהרג תושב הכפר, עסאם בדראן, אחרי שחיילי צה"ל פתחו בירי בניסיון להפריד בין התושבים למתנחלים.[7][8] ב-6 באוקטובר 2011, 200 עצי זית ותאנה שבבעלות תושבי הכפר הושחתו עד היסוד או נעקרו ממקומם.[9]

בינואר 2014, קבוצה של כעשרה מתושבי מאחז אש קודש הסמוך ניסו לחדור לכפר כשהם רעולי פנים, וזאת לאחר שמטע באזור אש קודש נעקר בידי המנהל האזרחי. הם הופתעו על ידי כ-30 מתושבי הכפר שהקיפו אותם והחלו להכות אותם. הם נמלטו לתוך בית פלסטיני ריק, שכותר על ידי תושבים פלסטינים שביקשו לנקום בהם. האירוע עלול היה להסתיים בלינץ', אילולא קבוצה של פלסטינים הפעילים בארגוני זכויות אדם, שהגנו עליהם בגופם. הם שוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[10]

בינואר 2017 תושבי הכפר יידו אבנים על 4 חיילים שנכנסו לכפר בטעות, שהגיבו בירי באוויר. ראש הכפר הגיע למקום ועזר לחיילים להיחלץ מהמקום.[11]

ב-30 בנובמבר 2017 חבורת נערי בר-מצווה ישראלים שטיילו באזור הותקפה באבנים על ידי תושבי הכפר, אשר ניצבו בעמדה שלטת מעליהם. הורה מלווה ירה לצורך הגנה עצמית,[12][13] ופלסטיני תושב הכפר נהרג.[14][15][16] שני מלווים ישראלים נפצעו קל. בלילה התפתחו עימותים בין מתנחלים שהגיעו במחאה לכניסה לכפר, תושבים פלסטינים וכוחות צה"ל. מספר פלסטינים נפצעו, וחייל צה"ל נפצע קל מבקבוק תבערה שהשליך פלסטיני.[17][18] ב-4 בדצמבר 2017, יהודים קיימו צעדת מחאה באזור בו התחולל העימות, והותקפו על ידי תושבי הכפר באבנים, דרדור סלע גדול וצמיגים בוערים. פלסטיני אחד נהרג בעימותים.[19] בליל 6 בדצמבר כוחות צה"ל עצרו בכפר 20 תושבים בחשד לתקיפת הנערים, בהשתתפות בהפרות הסדר האלימות והסתה לטרור.[20][21] נגד אחד מהפלסטינים הוגש כתב אישום בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה (המקבילה לניסיון רצח במשפט האזרחי) מכיוון שבמערה "יידה לעברם אבנים גדולות מטווח קצר" כש"חלק מן האבנים נזרקו לעבר ראשו של המבוגר וגרמו לפציעתו".[14] שני פלסטינים נוספים הואשמו ב-9 בינואר אחד בתקיפה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות והשני בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירות נוספות, וצפויים כתבי אישום נוספים.[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 21. (בערבית ובאנגלית)
  2. M. V. Guérin, 1869, p. 301 (בצרפתית)
    An Ottoman village list of about 1870 indicated 27 houses and a population of 81, though the population count included only men. Socin, 1879, p. 154 (בגרמנית)
  3. Conder and Kitchener, 1883, vol. 3, p. 303 (באנגלית)
  4. שמונה ישובים יאוזרחו ביהודה ושומרון, דבר, 22 במרץ 1983
  5. ע"פ 3578/11 צבי סטרוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב-13 באוגוסט 2012
  6. אליאור לוי, הצתה במסגד באזור שכם: "מגרון - צדק חברתי", באתר ynet, 5 בספטמבר 2011
  7. אליאור לוי, דיווח: הרוג מאש צה"ל בגדה לפני הנאומים באו"ם, באתר ynet, 23 בספטמבר 2011
  8. אור הלר , תיעוד: הירי שגרם להרג הפלסטיני בכפר קוסרא, באתר של "רשת 13", 27 בספטמבר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  9. ממשלת ישראל נושאת באחריות ישירה לפגיעה המתמשכת בתושבי קוסרה
  10. חיים לוינסוןמתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
    יוני גבאי, ‏כפר קוסרא: פלסטינים מנעו לינץ' ביהודים, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2014
  11. מיכל רוטנברג , ‏"רציתי למנוע את האלימות", באתר דבר ראשון, 23 בינואר 2017
  12. יותם ברגרנסגר התיק נגד שני מתנחלים שירו למוות בפלסטיני בתקרית ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 26 במרץ 2018
  13. ענבל תמיר, המשטרה: ירי המטיילים בקוסרא היה הגנה עצמית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בדצמבר 2017
  14. 14.0 14.1 אישום: ניסה לרצוח מטיילים בקוסרא, חדשות 2, 18 דצמבר 2017
  15. יותם ברגרהירי בפלסטיני בקוסרא: במשטרה נוטים לקבל את גרסת המתנחל כי פעל מהגנה עצמית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
  16. אלישע בן קימון, הירי בקוסרא: "האב רוקן כמעט מחסנית בגלל סכנת חיים", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  17. דניאל סיריוטי ולילך שובל, עימותים אלימים בין מתיישבים לפלשתינים בכפר קוצרא, באתר nrg
  18. ג'קי חורי, אחרי התקרית ליד שכם: מתנחלים ניסו להיכנס לכפר קוסרא ועימותים פרצו במקום, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
  19. ניר דבורי ועופר חדד, ‏הפלסטינים: הרוג בעימות ליד קוסרא, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בדצמבר 2017‏
  20. יניב קובוביץ, צה"ל עצר 20 פלסטינים בחשד לתקיפת המטיילים ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
  21. יואב זיתון, תקיפת המטיילים: צה"ל עצר 20 פלסטינים בכפר קוסרא, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  22. ענבל תמיר, כתבי אישום נגד שני מעורבים נוספים בתקיפת המטיילים ליד קוסרא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 בינואר 2018
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0