טלוזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

طلوزة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית

טלוזהערבית: طلوزة) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם בצפון יהודה ושומרון, שנמצא צפונית-מזרחית לשכם. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS), התגוררו בו בשנת 2007 2,375 תושבים.[1]

טלוזה ממוקם 6.51 קילומטרים (4.05 מיל) צפונית לשכם. הוא גובל באל-באד'אן ובוואדי אל-פארעה ממזרח, ביאסיד מצפון ובעסירה א-שמאלייה במערב ובדרום.[2]

היסטוריה

בשלושה[דרושה הבהרה] נמצאו חרסים מתקופות הברזל, הביזנטית והמוסלמית.[3]

אף על פי שחוקרי המקרא המוקדמים (רובינסון[4] וגרן[5]) לא היו חד משמעיים, יש הסוברים כי טלוזה היא אחת מ-31 הערים הכנעניות שכבש יהושע.[6] בעת העתיקה המאוחרת, טלוזה זוהתה כעיירה השומרונית טירה לוז'ה[דרושה הבהרה], שם הקים הכהן הגדול בבא רבה בית כנסת במאה הרביעית לספירה.[7] התלמוד מזכיר את הכפר שבו שרפו הרומאים את מגילות עבריות[דרושה הבהרה].[8] על פי אולברייט, השם "טור-לוז'ה" (Tûr Lôzah)[דרושה הבהרה] היה ארמי עבור "הר שקדים". בשנת 1941 נמצאה כתובת יוונית הנושאת את השם "יוסף בן יעקב זכריה", שומרוני מהמאה ה-4 או ה-5. בשנת 1985 נחפרה מערת קבורה שומרונית חצובה בסלע ובה שלושה ארונות קבורה לבני משפחת תלמיאיוס השומרונית. בחפירה נמצאו גם קומץ חרוזי זכוכית ומנורת שמן.[3] בתוך הכפר נמצא המקאם ("הקבר הקדוש") של נבי הרון ("הנביא אהרן") על פי המסורת המקומית. בכפר נמצאו גם קולומבריום וקרמיקה ביזנטית.[9]

בסוף המאה ה-16 התקיימו בטלוזה 62 משקי בית – כולם של מוסלמים. תושבי הכפר שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים שונים ובהם חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, עזים וכוורות, בנוסף על הכנסות מזדמנות וייצור זיתים וענבים. בסך הכל שילמו תושבי הכפר כ-9,902 אקצ׳ות.[10]

בשנת 1838 סיווג אדוארד רובינסון את טלוזה במחוז הריתה, צפונית לשכם.[11] בשנת 1852 הוא ביקר בטלוזה וציין כי "העיירה גדלה. לא ראינו שרידי עתיקות, למעט כמה חפירות קברים וכמה בורות מים." רובינסון ציין עוד כי בית השייח' של הכפר "נבנה סביב חצר קטנה בה הונחו בקר וסוסים."[3][12]

רובינסון הציע כי טלוזה עשויה להיות העיר תרצה העתיקה – אחת מ-31 הערים הכנעניות שלפי המקרא נכבשו על ידי יהושע. החוקר הצרפתי ויקטור גרן חיזק טענה זו.[13] מאוחר יותר, קונדר וקיצ'נר הציעו כי תיאסיר היא ככל הנראה תרצה.[14] אולם כיום תל אל-פרח (צפונית-מזרחית לשכם המודרנית) נחשב כאתר של תרצה.

ויקטור גרן ביקר בטלוזה בשנת 1870. הוא תיאר אותו ככפר גדול עם 1,000–1,200 תושבים. הוא גם ציין שרבים מהבתים נהרסו חלקית, וכי היו שם בורות מים קדומים.[13] מפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפורסמה ב-1882 ציינה כי טלוזה הוא "כפר בגודל סביר, בנוי היטב, עם בית שייח' מרכזי. הכפר ניצב על ירידה תלולה מאוד במזרח, וצדי הגבעה מכוסים בחורשות זיתים יפות.... נשות הכפר יורדות למעיינות הטובים שבמזרח, מרחק של כקילומטר – שם יש אספקה רב שנתית של מים טובים."[15] בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים ב -1908, פרצו עימותים שבטים בין תושבי טלוזה לבין עסירה א-שמאלייה השכנה. שני גברים נהרגו בעימותים שהחלו לאחר שתושבי טלוזה פשטו ותפסו את הבקר של עסירה.[16]

במפקד האוכלוסין של 1922 של ארץ ישראל שערכה שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,116 תושבים.[17] מספר זה גדל במפקד 1931 כאשר אוכלוסיית טלוזה (ביחד עם הכפרים אל-באד'אן וואדי אל-פארעה (אנ')) מנתה כ-1,376 תושבים שהתגוררו ב-323 בתים.[18] בסקר הכפרים של 1945 התגוררו בטלוזה 1,830 מוסלמים.[19] שטח הכפר התפרס על 57,710 דונם.[20] מתוכם הוקצו 16 דונם להדרים ובננות, 7,462 למטעים וקרקע להשקיה, 32,116 לדגנים,[21] ואילו 41 דונם סווגו כשטחים בנויים.[22]

בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית טלוזה 1,667 תושבים.[23]

מאז הסכמי אוסלו, 99% מאדמות הכפר הן בשטח A. האחוז הנותר הוא בשטח B.[24] בשנת 1996 ואדי אל-פארעה הופרד רשמית מטלוזה והנהיג לעצמו מועצת כפר עצמאית. בהמשך ואדי אל-פרעה הוכפף לנפת טובאס.[25]

גאוגרפיה

טלוזה ממוקם בחלק הצפוני של הר עיבל לאורך מדרון הרמה. גובהו הממוצע של הכפר הוא 545 מטרים (1,788 רגל) מעל פני הים. מרכז הכפר הוא החלק העתיק שלו, והוא מוקף במבנים חדשים יחסית. יש כ-50 בורות מים בכפר ומקור המים הקרוב ביותר הוא 2.5 קילומטרים (1.6 מיל) הרחק מהכפר עין אל-בידה. טלוזה ממוקם מחוץ לכביש המחבר את שכם עם עסירה א-שמאלייה,[8] ויישובים סמוכים האחרונים מדרום-מערב, יאסיד מצפון-מערב, פארעה מצפון-מזרח ועין אל-בידה מדרום-מזרח.

דמוגרפיה

במפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS) בשנת 1997, מנתה אוכלוסיית מנתה 2,002 תושבים. הפליטים היוו לפחות 13.8% מהתושבים. במפקד 2007 גדלה האוכלוסייה ל-2,375 איש המתגוררים ב-429 משקי בית. גודל משק הבית הממוצע נע בין 5 ל-6 נפשות. ההתפלגות המגדרית הייתה 50.8% גברים ו-49.2% נשים.[1]

המשפחות העיקריות של הכפר הן אל-חאשיקה (הכוללת את אל-פארס, אל-עוואסאה, אל-באלאטייה, אל-בדאווי, אל-אבו שחאדה), אל-דרוושה, אל-שאנבל, א-סלאחאת, אל-ג'נאח'רה ואל-ברהמה. הכפר מכיל שלושה מסגדים ושני בתי ספר תיכוניים נפרדים לנערים ולנערות.[26]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלוזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 2007 PCBS Census. Palestinian Central Bureau of Statistics. p. 108.
  2. ^ Talluza Village Profile, ARIJ, p. 4
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Zertal, 2004, p. 517
  4. ^ Robinson (1856), p. 303
  5. ^ Guérin (1874), p. 366
  6. ^ Joshua 12:24
  7. ^ Crown, 1989, p. 352
  8. ^ 8.0 8.1 Zertal, 2004, p. 516
  9. ^ Dauphin, 1998, p. 767
  10. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 125
  11. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, p. 158, 2nd app, p. 129, no 7
  12. ^ Robinson and Smith, 1856, pp. 302 -303
  13. ^ 13.0 13.1 Guerin, 1874, pp. 365-368 ff
  14. ^ Conder and Kitchener, SWP II, 1882, pp. 216, 228
  15. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 158
  16. ^ Macalister, 1921, pp. 128129.
  17. ^ Barron, 1923, Table IX, p. 24
  18. ^ Mills, 1932, p. 65
  19. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19
  20. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 61
  21. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 108
  22. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 158
  23. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 26 It was further noted (note 2) that it was governed through a village council.
  24. ^ The Palestinian Locality Profiles, Talluza Village Profile, p. 16.
  25. ^ Wadi al-Far'a Village Profile Applied Research Institute - Jerusalem. February 2006.
  26. ^ Village of Talluza Mohammad Said Barakat. Posted at PalestineRemembered. 2007-10-22.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0