ג'וזף מקלרג

ג'וזף מקלרג
Joseph W. McClurg
	תצלום של מקלרג מימיו בקונגרס האמריקאי
	תצלום של מקלרג מימיו בקונגרס האמריקאי
לידה	22 בפברואר 1818; מחוז סנט לואיס, טריטוריית מיזורי, ארצות הברית
פטירה	2 בדצמבר 1900 (בגיל 82); לבנון, מיזורי, ארצות הברית
שם מלא	ג'וזף וושינגטון מקלרג
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מיאמי באוהיו
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	12 בינואר 1869 – 4 בינואר 1871; (שנתיים)
סגן	אדווין סטנארד
	→ תומאס קלמנט פלטשר בנג'מין בראון ←
	4 במרץ 1863 – יולי 1868; (כ־5 שנים)
	→ תומאס פרייס ג'ון ה. סטובר ←

ג'וזף וושינגטון מקלרג (באנגלית: Joseph Washington McClurg; ‏0 בפברואר 1818 – 0 בדצמבר 1900) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל ה-19 של מדינת מיזורי בין השנים 1869–1871. מקלרג היה המושל השני והאחרון של מיזורי מטעם הרפובליקנים הרדיקלים. כהונתו היחידה סימנה את שיא כוחה הקצר של התנועה הרדיקלית במדינה – כמו גם את דעיכתה המהירה. גם לפני כהונתו כמושל וגם לאחריה, עסק מקלרג במסחר גבול ובתעשייה, ותמך באופן פעיל במטרת האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

ראשית חייו

סבו של מקלרג היגר לארצות הברית מאלסטר שבאירלנד והתיישב בפיטסבורג שבפנסילבניה, כשהוא מצויד במשאבים מספקים כדי להקים עסק מסחרי ובית יציקה. אביו של מקלרג, שגם שמו היה ג'וזף, ניהל עסק בתחום הברזל באוהיו. בשנת 1814 נישא האב למרי ברודרטון, ילידת סנט לואיס, וארבע שנים לאחר מכן – ב־22 בפברואר 1818 – נולד בנם ג'וזף וושינגטון מקלרג.

מקלרג הצעיר התחנך באקדמיות באוהיו, לימד בבית ספר במיסיסיפי בשנים 1835–1836, ושימש כסגן שריף במחוז סנט לואיס בשנים 1837–1838 תחת דודו, השריף ג'יימס ברודרטון^[1].

לאורך שנות נעוריו המשיך ג'וזף לחפש באיזה תחום להתמקצע. הוא נסע לטקסס, שם למד משפטים והוסמך לעריכת דין, ושימש כפקיד בית משפט מחוזי בין השנים 1839–1841. במקביל התכתב עם מרי ג'ונסון, אישה שפגש בפרמינגטון שבמיזורי, וחזר לשם ב־1841 כדי לשאת אותה לאישה. אביה החורג של מרי, ויליאם מרפי, היה יזם גבול, ומקלרג החל שותפות רבת־שנים עם מרפי וקרובים נוספים במסחר ברחבי מחוזות האוזרקס הפנימיים.

מקלרג עסק בכריית עופרת וניהל חנות כפרית בדרום־מערב מיזורי, עד שהצטרף בשנת 1849 לנהירה הגדולה אל מערב ארצות הברית בעקבות הבהלה לזהב בקליפורניה. הוא שהה במדינה שנתיים וניהל שם חנות. ביוני 1851 חזר למיזורי, וכעבור שנה הצטרף לקרוביו על נהר אוסייג' (אנ') בעסק סיטונאי וקמעונאי שנקרא "מקלרג, מרפי וג'ונס". עד 1855, השפיע העסק על הקמת מרכז מחוז חדש בלין קריק, שנחשב עדיף לעומת העיירה ארי כתחנת עגינה לספינות קיטור^[1].

מלחמת האזרחים אמריקנית

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, נרתם מקלרג מיד למען האיחוד, ויזם את הקמת רגימנט האוסייג' של מתנדבי מיזורי וכן את הקמת "גדוד מחוז היקורי". מקלרג, עתה קולונל הנלחם למען האיחוד, איבד את רעייתו באוקטובר 1861. בעקבות זאת מסר את ילדיו לטיפולם של בני משפחה וחברים, השקיע את כל מרצו במאמץ המלחמתי. ביוני 1862 השתתף בוועידת השחרור בג'פרסון סיטי, ובנובמבר שלאחר מכן נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס החמישי של מיזורי. הוא כיהן שם במשך שלוש תקופות כהונה עד ליולי 1868^[2].

המורדים תומכי־הקונפדרציה פעלו נגד מקלרג כנקמה על מעורבותו המרכזית בקרב תומכי האיחוד באזור האוסייג'. תומכי הקונפדרציה הציתו פעמיים את חנותו בלין קריק, ובמרץ 1863 הסתכמו הפסדיו ביותר מ-150 אלף דולר אמריקאי. מקלרג, אז חבר קונגרס, שלח מכתבים מנחמים לילדיו ששהו באוהיו לצורכי לימודים, ובסתיו 1863 חיזק את תמיכתו בביטול העבדות על ידי שחרור עבדיו האישיים. בקיץ של אותה שנה נמלט שותפו לעסק לסנט לואיס כשהוא לוקח עמו את שארית רכוש החברה מלין קריק. בעקבות זאת עמל מקלרג במשך עשרות שנים לפרוע את חובותיו באופן שיטתי – כולל תשלומי ריבית ודרישות כספיות של שותפו לשעבר על סחורות שמקלרג תרם לטובת מאמץ האיחוד^[1].

מושל מיזורי

ביולי 1868, בשיא כוחם הפוליטי של הרפובליקנים הרדיקלים במיזורי, נבחר מקלרג למועמדם לתפקיד מושל מיזורי. הוא ניצח את יריבו הדמוקרטי, חבר הקונגרס ג'ון פלפס מספרינגפילד. בעקבות "חוקת דרייק" מ־1865, היה מקלרג למושל הראשון במיזורי שכהונתו הוגבלה לשנתיים בלבד. נאמנותו הבלתי מתפשרת לדמותו הנוקשה של מנהיג התנועה הסנאטור צ'ארלס דרייק הביאה לכך שגם מעמדו הפוליטי של מקלרג החל לדעוך במקביל לשקיעתה של תנועת הרפובליקנים הרדילקים במיזורי.

מקלרג לא נחשב לנואם רהוט, אך כהונתו הייתה חפה משחיתות שלטונית, והוא ניהל מדיניות פיסקלית שמרנית שהובילה לצמצום בחצי של חוב המדינה^[1]. בתו הבכורה, פאני מקלרג, שימשה כמארחת באחוזת המושל, שם שמעו בני החברה הגבוהה את הטפותיו של המושל נגד שתיית משקאות חריפים – עמדה שלא התקבלה באהדה בקרב האוכלוסייה הגרמנית הגדולה שחיה לאורך נהר המיזורי.

עם זאת, תקופת כהונתו נודעה בעיקר בשל התגברות תחושת המיאוס מהדרת בוחרים ומן הסכסוכים הפנימיים במפלגה. מקלרג, שבעיניו של הסנאטור דרייק נחשב לנאמן, פיטר עובדים מדיניים שסטו מהקו הרדיקלי וחייב את הנותרים לתרום 5% משכרם השנתי לקרן הבחירות של הרדיקלים. אולם קולות רבים במיזורי קראו באותה תקופה לביטול המגבלות שהטילו הרדיקלים על זכויות הצבעה וזכויות אזרח. כך נולדה המפלגה הרפובליקנית הליברלית, ששמה קץ להגמוניה הרדיקלית במדינה. מקלרג אומנם הוצג שוב כמועמד מטעם הרדיקלים, אך הליברלים, בברית עם הדמוקרטים, הובילו לניצחונו הסוחף של בנג'מין בראון בבחירות 1870^[3].

בערוב ימיו

בשובו ללין קריק ב־1871, בגיל 52, חזר מקלרג לעסקיו – מסחר, כרייה, הפעלת ספינות קיטור, וספקולציה בקרקעות. יחד עם חתניו צ'ארלס דרייפר ומרשל ג'ונסון, הקים את "חברת דרייפר, מקלרג ושות'", אשר שילבה בין מסחר לחיפוש עופרת וברזל באזור נהר אוסייג'. החברה הפעילה עד ארבע ספינות קיטור שהפליגו על נהרות אוסייג' ומיזורי. חרף התקוות למציאת עפרות מתכת, המשבר הכלכלי בשנות ה-70 של המאה ה-19 שינה את פעילותם סתם את הגולל על שאיפתם לשגשוג כלכלי^[1].

למרות הקשיים, הצליח מקלרג להשיג חוזים ממשלתיים לשיפור נתיב השיט באוסייג' – כולל פינוי שרטונים וסלילת תעלה, שהחזירו לחיים את התעבורה בנהר. בשנת 1885 התמעטו הרווחים, ובתי המשפט והנושים עיקלו את ספינתו, "אֶמה". בתוך שנה נאלץ למכור את אדמותיו במחוז קמדן, מגרשים בעיר לין קריק ואחוזת הכפר שבנה בשנות ה-50 של המאה ה-19. אך במקום לפרוש לגלמאות, מקלרג התיישב ב־1886 עם משפחתו בדקוטה הדרומית. שנה לאחר מכן החזירם צ'ארלס דרייפר לעיר לבנון.

בשנת 1889 מונה מקלרג לרשם משרד הקרקעות הממשלתי בספרינגפילד שבמיזורי – משרתו הציבורית האחרונה. בתום כהונה של ארבע שנים, שב ללבנון, שם לימד בבית הספר של יום ראשון, ביקר את בתי הספר הציבוריים, ומילא תפקיד פעיל כזקן מכובד בקהילה. ב־2 בדצמבר 1900 הלך לעולמו בביתו של צ'ארלס דרייפר, צפונית ללבנון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וזף מקלרג בוויקישיתוף

ג'וזף מקלרג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ג'וזף מקלרג, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ג'וזף מקלרג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 Lynn Morrow, Joseph Washington McClurg (1818–1900), Missouri Encyclopedia (באנגלית)
↑ MCCLURG, Joseph Washington, באתר US House of Representatives: History, Art & Archives (באנגלית)
↑ JOSEPH WASHINGTON MCCLURG, 1869-1871, באתר מזכיר המדינה של מיזורי (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'וזף מקלרג40881255Q1708177

[מורו-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 Lynn Morrow, Joseph Washington McClurg (1818–1900), Missouri Encyclopedia (באנגלית)

[2] MCCLURG, Joseph Washington, באתר US House of Representatives: History, Art & Archives (באנגלית)

[3] JOSEPH WASHINGTON MCCLURG, 1869-1871, באתר מזכיר המדינה של מיזורי (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

מושלי מיזורי מיזורי
מושלי טריטוריית מיזורי	ג'יימס וילקינסון • מריווד'ר לואיס • בנג'מין הווארד • ויליאם קלארק
מושלי מדינת מיזורי	אלכסנדר מקניר • פרדריק בייטס • אברהם ויליאמס • ג'ון מילר • דניאל דנקלין • לילברן בוגס • תומאס ריינולדס • מרדית' מרמדיוק • ג'ון ק. אדוארדס • אוסטין קינג • סטרלינג פרייס • טראסטן פולק • הנקוק לי ג'קסון • רוברט מרסלוס סטיוארט • קלייבורן פוקס ג'קסון • המילטון רוואן גמבל • וילארד פ. הול • תומאס קלמנט פלטשר • ג'וזף מקלרג • בנג'מין בראון • סיילאס וודסון • צ'ארלס הנרי הרדין • ג'ון פלפס • תומאס תאודור קריטנדן • ג'ון מרמדיוק • אלברט מורהאוס • דייוויד פרנסיס • ויליאם ג'ואל סטון • לורנס וסט סטיבנס • אלכסנדר דוקרי • ג'וזף פולק • הרברט האדלי • אליוט וולפולק מייג'ור • פרדריק גרדנר • ארתור הייד • סם ארון בייקר • הנרי קולפילד • גאי ברספילד פארק • לויד סטארק • פורסט דונל • פיל דונלי • פורסט סמית' • פיל דונלי • ג'יימס ת. בלייר הבן • ג'ון מ. דלטון • וורן הרנס • קיט בונד • ג'וזף טיסדייל • קיט בונד • ג'ון אשקרופט • מל קרנהאן • רוג'ר וילסון • בוב הולדן • מאט בלאנט • ג'יי ניקסון • אריק גרייטנס • מייק פרסון • מייק קיהו