לורנס וסט סטיבנס

לורנס וסט סטיבנס
Lawrence Vest Stephens

לידה	1 בדצמבר 1858 בונוויל, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	10 בינואר 1923 (בגיל 64) סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
מדינה
השכלה	אוניברסיטת וושינגטון ולי
עיסוק	פוליטיקאי, בנקאי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל מיזורי ה־29 11 בינואר 1897 – 14 בינואר 1901 (4 שנים) סגן אוגוסטוס בולט → ויליאם ג'ואל סטון אלכסנדר דוקרי ←
גזבר מדינת מיזורי ה־18 1890–1897 (כ־7 שנים) תחת המושלים דייוויד פרנסיס ויליאם ג'ואל סטון → אדוארד ט. נולנד פרנק פיטס ←

לורנס "לון" וסט סטיבנס (באנגלית: Lawrence "Lon" Vest Stephens; ‏3 בדצמבר 1858 – 3 בינואר 1923) היה פוליטיקאי ובנקאי אמריקאי, שכיהן כמושל ה-29 של מדינת מיזורי בין השנים 1897–1901. סטיבנס, חבר המפלגה הדמוקרטית, כיהן כגזבר מדינת מיזורי בין השנים 1890–1897.

ראשית חייו

סטיבנס נולד בבונוויל שבמיזורי. הוא היה בנם של מרתה (לבית גיבסון) וג'וזף לאפייט סטיבנס – עורך דין, בנקאי ובונה מסילות ברזל. אביו התמודד בעבר, ללא הצלחה, לתפקיד המושל. הוא למד בבתי הספר הציבוריים של בונוויל, ולאחר מכן למד שלוש שנים במכון קופר. בהמשך למד שלוש שנים בבית הספר של משפחת קמפר. במהלך לימודיו לימד אותו אביו על עולם הבנקאות והעסיק אותו כשליח וכקופאי בבנק. הוא גם לקח קורס בטלגרפיה, שהוביל לעבודה בחברת "וסטרן יוניון" בבונוויל.

סטיבנס נרשם לאוניברסיטת וושינגטון ולי , שם התעניין בתחום הפיננסים והכלכלה. במהלך לימודיו הגבוהים היה חבר באחוות דלתא פסי. בשנת 1877 השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה. עם גמר לימודיו נסע לאירופה.

קריירה בנקאית

בשנת 1878, לאחר לימודיו האקדמיים, נתמנה סטיבנס למנהל חשבונות ב"בנק הלאומי מרכזי" בבונוויל, שנוהל על ידי אביו. בבנק זה התקדם לתפקידים בכירים: קופאי, סגן נשיא ולבסוף מנהל הבנק. ב-1879 רכש את עיתון "Boonsville Advertiser" והפך לעורכו.

ב־1887 מונה לכונס בנכסים של הבנק "Fifth National Bank" בסנט לואיס לאחר שפשט את הרגל. הוא שימש גם כסוכן הפיננסי של מחוזות קופר ומורגן. סטיבנס הגדיל את בעלותו בבנק הלאומי מרכזי, פתח בנק בעיירה ברוסֶטון, והיה בין היוזמים להקמת "Central Missouri Trust Company" בג'פרסון סיטי. הוא היה גם בעל מניות בבנק בעיר ורסאי ובמספר בנקים בסנט לואיס.

סטיבנס שימש כעוזר אישי (aide-de-camp) בסגלי המושלים ג'ון מרמדיוק ודייוויד פרנסיס, ולבסוף קודם לתפקיד ראש מחלקת התשלומים המדינתית (Paymaster General). ב־12 במרץ 1890 מינה אותו המושל פרנסיס לגזבר מדינת מיזורי, במקומו של אדוארד ט. נולנד שפרש באמצע כהונתו. ב־1892 נבחר לכהונה מלאה מטעם המפלגה הדמוקרטית וניצח בבחירות הכלליות. הוא כיהן בתפקיד עד 1897.

בתפקידו כגזבר המדינה, היה סטיבנס תומך נלהב בבסיס דו-מתכתי, והקדיש מכספו וזמנו לקידום תקן הכסף . במשך כשנתיים כתב טור שבועי בשם "Silver Nuggets" בעיתונו "Boonville Advertiser", אם כי פרש מתפקידו כעורך העיתון כאשר מונה לגזבר המדינה. מאמריו פורסמו מחדש בחוברת ובעיתונים דמוקרטיים מטעם הוועד המרכזי של המפלגה הדמוקרטית במיזורי. לאחר כהונתו כמושל, שב סטיבנס לעסקיו הבנקאיים בבונוויל, ג'פרסון סיטי וסנט לואיס. הוא החזיק בבעלותו את העיתון עד כמה שנים לפני מותו.

מושל מיזורי

דיוקן של סטיבנס

בשנת 1896 נבחר סטיבנס למועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל מיזורי. הוא נבחר פה אחד, לראשונה בתולדות המפלגה במדינה. סטיבנס, שניחן בידע תקשורתי רחב, ניצל לטובתו את שליטתו בתחום העיתונות כדי לקדם הן את מסע הבחירות שלו עצמו והן את זה של ויליאם ג'נינגס ברייאן, מועמד המפלגה לנשיאות ארצות הברית בבחירות שהתקיימו באותה השנה. בבחירות הכלליות ניצח סיבנס את השופט רוברט לואיס, מועמד המפלגה הרפובליקנית, עם 52.88% מקולות הבוחרים.

כמושל, תמך סטיבנס בהגדלת התקציבים לבתי ספר ציבוריים ולאוניברסיטאות המדינתיות. הוא פעל להרחבת המוסדות הפסיכיאטריים, והוביל רפורמה במערכת בתי הסוהר שהפכה את מוסדות הכליאה לגופים שמכסים את הוצאותיהם ואף מניבים רווח למדינה. בין היוזמות שתמך בהן נמנות הקמת יריד מדינתי, החברה ההיסטורית של מיזורי, ובתי אבות לחיילים משוחררים – יוצאי צבא האיחוד ויוצאי צבא הקונפדרציה כאחד. כמו כן, סטיבנס תמך במימון ההשתתפות של מיזורי בתערוכה העולמית של סנט לואיס.

סטיבנס היה תומך מובהק של מיסוי פרוגרסיבי: הוא קידם העלאת מיסים על תאגידים עשירים בהתאם לשווי רכושם, במקביל להפחתת נטל המס על חקלאים ובעלי רכוש קטן. בנוסף, היה בעד חקיקה נגד מונופולים. אחד מנאומי הבחירות שלו, "מדוע אני דמוקרט", פורסם בעיתונים ברחבי ארצות הברית. בתקופת כהונתו המשיך לכתוב מאמרים ל־"Boonsville Advertiser" כבעל טור אנונימי בשם "Sharps and Flats", שבו הביע את עמדותיו בנוגע לאירועים פוליטיים עכשוויים, ללא שיוך ישיר לשמו.

תקופת כהונתו לוּותה גם בשערורייה סביב המשמר הלאומי של מיזורי, שנגעה לארגון מחדש כושל של יחידות המשמר. אחד ממבקריו הבולטים היה קולונל אדווין באטדורף מהרגימנט הראשון של מיזורי, שהתווכח עמו פומבית במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. באטדורף אף הגיש תביעת נזיקין (שבסופו של דבר נגנזה) בעקבות הרפורמה הארגונית שהוביל סטיבנס, אשר הובילה להדחתו מהכוח.

בערוב ימיו

בשנת 1890 עבר סטיבנס ביחד עם אשתו, מרגרט נלסון, להתגורר בג'פרסון סיטי. הוא נישא לה ב־5 באוקטובר 1850, והזוג לא הביא ילדים לעולם. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים עברו סטיבנס ורעייתו לסנט לואיס, שם התגוררו בשדרת קבאן. בשנותיו האחרונות סבל מבעיות ראייה, ובריאותו הידרדרה. סטיבנס מת בביתו בסנט לואיס בשנת 1923, בגיל 64, כתוצאה ממחלת לב. הוא נקבר בבית העלמין וולנאט גרוב שבעיר הולדתו בונוויל, ונערך לו טקס אשכבה של הבונים החופשיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לורנס וסט סטיבנס בוויקישיתוף

• לורנס וסט סטיבנס, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• לורנס וסט סטיבנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לורנס וסט סטיבנס40873904Q1868827