וורן הרנס

וורן הרנס
Warren E. Hearnes

דיוקן רשמי של הרנס כמושל מיזורי
דיוקן רשמי של הרנס כמושל מיזורי
לידה	24 ביולי 1923 מולין, אילינוי, ארצות הברית
פטירה	16 באוגוסט 2009 (בגיל 86) צ'ארלסטון, מיזורי, ארצות הברית
שם מלא	וורן איסטמן הרנס
מדינה
השכלה	אוניברסיטת מיזורי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל מיזורי ה־46 11 בינואר 1965 – 8 בינואר 1973 (8 שנים) סגן תומאס איגלטון ויליאם ס. מוריס → ג'ון מ. דלטון קיט בונד ←
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית 9 באוגוסט 1970 – 12 בספטמבר 1971 (שנה) → ג'ון ארתור לאב ארץ' מור ←
מזכיר המדינה של מיזורי ה־31 9 בינואר 1961 – 11 בינואר 1965 (4 שנים) תחת המושל ג'ון מ. דלטון → רוברט קרופורד ג'יימס קירקפטריק ←
חבר בית הנבחרים של מיזורי מטעם מחוז הבחירה מיסיסיפי 3 בינואר 1951 – 4 בינואר 1961 (10 שנים) → קלי ג'קסון דייוויד רולווינג ←

וורן איסטמן הרנס (באנגלית: Warren Eastman Hearnes; ‏2 ביולי 1923 – 0 באוגוסט 2009) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה־46 של מדינת מיזורי בין השנים 1965–1973. הרנס היה חבר המפלגה הדמוקרטית, והראשון שנבחר לשתי כהונות רצופות בנות ארבע שנים כמושל המדינה. קודם לכן כיהן כמזכיר המדינה של מיזורי בשנים 1961–1965.

לאחר תום כהונתו כמושל, נקשר שמו של הרנס לחקירת מס, שהתמקדה בפעילותו הכספית בזמן כהונתו ולאחריה. אף שבסופו של דבר נוקה מכל חשד, הפרשה פגעה בסיכוייו להיבחר מחדש למשרות ציבוריות. בשנת 1976 היה המועמד הדמוקרטי לסנט של ארצות הברית בעקבות מותו של המועמד הנבחר ג'רי ליטון, אך הפסיד בבחירות הכלליות לג'ון דנפורת' הרפובליקני. לאחר מכן הפסיד במרוץ לתפקיד מבקר המדינה של מיזורי ב-1978 ובבחירות למשרת שופט בית המשפט המחוזי ב-1980.

ראשית חייו

הרנס נולד במולין שבאילינוי, ועבר בילדותו לצ'ארלסטון שבמיזורי, שם התגורר עד מותו. לאחר לימודיו התיכוניים למד במשך שנה וחצי באוניברסיטת מיזורי, עד ש[התגייס לצבא ארצות הברית. זמן קצר לאחר גיוסו מונה על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, והיה לבוגר מחזור 1946.

ב־2 ביולי 1948 נשא לאשה את בטי קופר, אהובת נעוריו. הוא שירת בצבא עד ששוחרר ב־1949 בעקבות פציעה בקרסול שנגרמה במהלך משחק סופטבול. בשנת 1952 השלים לימודי תואר ראשון במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מיזורי.

תחילת דרכו הפוליטית

במהלך לימודיו בבית הספר למשפטים, בנובמבר 1950 נבחר הרנס לבית הנבחרים של מיזורי, וכיהן בו עד 1961. הוא נציג מחוז הבחירה שחלש על שטחו של מחוז מיסיסיפי, שם נולד וגדל. בשנים 1957–1961 שימש כמנהיג סיעת הרוב בבית הנבחרים המדינתי. בשנת 1960 התמודד הרנס על תפקיד מזכיר המדינה של מיזורי. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית גבר על ג'יימס קירקפטריק עם 42.15% מהקולות, ובבחירות הכלליות ניצח את ג'וזף באדג'ט עם 56.18% מהקולות.

מושל מיזורי

דיוקן של הרנס מכהונתו כמושל מיזורי

בשנת 1964 התמודד הרנס לתפקיד מושל מיזורי, כשהוא מציב עצמו כמתנגד לשרידי מכונת השלטון של טום פנדרגסט . במהלך הבחירות המקדימות תקף את סגן מושל מיזורי ומועמד הממסד הדמוקרטי בקנזס סיטי, הילרי בוש , ואמר: ”פעם מיזורי כולה נשלטה מקנזס סיטי על ידי אדם בשם פנדרגסט. אסור לאפשר לסוג כזה של פוליטיקה ממסדית להרים שוב את ראשה המכוער בפוליטיקה של מיזורי.” במצעו הציג הקמת מכללה עם מסלול לימודים בן ארבע שנים בסנט ג'וזף שבמערב מיזורי (אשר הפכה לימים לאוניברסיטת המדינה של מערב מיזורי ), חרף קיומה של מכללה מדינתית קיימת במריוויל הסמוכה.

הרנס גם ניהל מערכה ציבורית נגד בנק "Central Trust Bank" בג'פרסון סיטי, שהוקם בידי לורנס וסט סטיבנס ומאז 1902 החזיק בתפקיד הבנק המרכזי לניהול כספי המדינה. הרנס האמין כוחו של הבנק יוצר אווירה בה המוסד בוחר בעצמו את מנהיגיו, במקום הציבור הרחב. הרנס ניצח בבחירות המקדימות את בוש עם 51.9% מהקולות, ובבחירות הכלליות גבר עלאית'ן א. ה. שפלי, מועמד המפלגה הרפובליקנית ונשיא אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, עם 62% מהקולות. עמיתו למרוץ היה תומאס איגלטון. בשנת 1965 בוטלה הגבלת הכהונה שנקבעה בחוקת מיזורי, ועתה יכול היה מושל מיזורי להתמודד לתקופת כהונה שנייה.

לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968, שקל הרנס להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות כ"בן מועדף" (Favorite son), אך לבסוף נמלך בדעתו. הוא עמד בראש משלחת מיזורי לוועידה הדמוקרטית הלאומית ב-1968, שתמכה במועמדותו של יוברט האמפרי. במהלך הוועידה, תמך במדיניותו של הנשיא לינדון ג'ונסון לגבי מלחמת וייטנאם, אך הצביע גם בעד דו"ח מיעוט של ועדת הכללים של הפריימריז, שהוביל להקמת ועדת מקגוורן-פרייזר לרפורמה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית. בקרב היסטוריונים שחקרו את הבחירות המקדימות של הדמוקרטים בשנה זו, ניטש ויכוח במשך שנים רבות: האם הרנס, ברגע ההצבעה, היה נבוך ואיבד את דרכו, או שמא נשבה בקסמן של הטענות שעתיד דמוקרטי יותר טמון בהליך פתוח ונגיש לציבור הרחב. כך או כך, קולו היחיד של הרנס היה זה שהכריע את פני ההצבעה – כל משלחת מיזורי צעדה בעקבותיו, ובמעשה ידיו העניק לדו"ח המיעוט את הניצחון הדחוק לו נזקק.

בנובמבר 1968 נבחר הרנס לתקופת כהונתו השנייה. הוא גרף 60.8% מקולות הבוחרים וגבר על המועמד הרפובליקני ולשעבר נציב מחוז סנט לואיס, לורנס רוס.

במהלך כהונתו כמושל קידם הרנס שיפורים משמעותיים בחינוך הציבורי, בתשתיות ובתחום זכויות האזרח והסביבה. הסיוע המדינתי לבתי ספר ציבוריים הוכפל פי 1.67, והסיוע להשכלה גבוהה הוכפל פי 2.04. בנוסף, הרנס יזם תוכנית להקמת 53 בתי ספר מקצועיים אזוריים חדשים. בתחום התחבורה, נסללו כ־563 קילומטרים של כבישים מהירים. הוא ייסד את יחידת הבטיחות בדרכים של מיזורי והעביר חוק המאפשר לבצע בדיקות נשיפה לחשודים בנהיגה בשכרות. גם כוח השיטור של משטרת המדינה גדל מ-500 ל-750 שוטרים.

בתחום זכויות האזרח, חתם הרנס על "חוק הגישה הציבורית" – חוק זכויות האזרח הראשון של מיזורי – שעיגן את האיסור על אפליה בשוק העבודה במיזורי. הוא גם הרחיב את צוות ועדת זכויות האדם משני עובדים ל-35. בתחום הסביבה, הרנס העביר את "חוק מניעת זיהום האוויר", והקים את נציבות מי השתייה לטיפול בזיהום מים. הוא גם יזם תוכנית מענקים לתחבורה ציבורית עירונית והקים את משרד הקהילה לפיתוח תשתיות עירוניות ואזוריות.

בשנת 1970 נבחר ליושב ראש אגודת המושלים הלאומית. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1972 תמך הרנס במועמדותו של אדמונד מאסקי בבחירות המקדימות, ונחשב למועמד אפשרי לסגן נשיא ארצות הברית לו מאסקי היה נבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית.

לאחר כהונתו כמושל

לאחר שעזב את תפקידו, נחקר הרנס במשך פעמים אחדות בחשד לעבירות מס. חשדות אלה הוסרו לבסוף בשנת 1977. על חקירותיו דווח בהרחבה בעיתון "St. Louis Post-Dispatch", הגדול באזור סנט לואיס, מה שהוביל אותו לתבוע את העיתון בגין לשון הרע. בסופו של דבר, המחלקות בין הרנס למערכת העיתון יושבה בהסדר שלא התפרסם לציבור.

לאחר שעמד בלחץ ציבורי למנות תובע מיוחד במהלך פרשת ווטרגייט, שקל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון את מינויו של הרנס או את זה של מושל קליפורניה פט בראון. עם זאת, התובע הכללי של ארצות הברית אליוט ריצ'רדסון דחה את שניהם, ומינה בסופו של דבר את ארצ'יבלד קוקס.

בשנת 1976 התמודד הרנס אל הסנאט של ארצות הברית. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית סיים במקום השני עם 26.9% מהקולות. המנצח, ג'רי ליטון, גרף 45.4%, אך נהרג בתאונה אווירית בדרכו למסיבת ניצחון על ב-3 באוגוסט. ב-21 באוגוסט אותה שנה, בחרה המפלגה הדמוקרטית במיזורי בהרנס כמועמדה החליפי על פני ג'ים ספיינהואר, ברוב של 38 מול 22 קולות. בסופו של דבר הפסיד הרנס בבחירות הכלליות לג'ון דנפורת', אשר קיבל 56.9% מהקולות.

ב-1978 התמודד הרנס למשרת מבקר המדינה של מיזורי, אך הפסיד בבחירות הכלליות לג'יימס פ. אנטוניו הרפובליקני, שגרף 50.8% מהקולות. רעייתו, בטי קופר הרנס, החלה בקריירה פוליטית משלה כחברת בית הנבחרים של מיזורי ב-1979, וכיהנה בתפקיד עד 1988. היא גם הייתה המועמדת הדמוקרטית לתפקיד המושל בנובמבר 1988.

בשנת 1980 מונה הרנס לשופט בבית המשפט המחוזי, והפך לאדם הראשון בהיסטוריה של מיזורי שמילא בתפקיד בכל אחת משלושת רשויות הממשל של המדינה. עם זאת, הוא לא נבחר לכהונה מלאה בבחירות שהתקיימו באותה שנה.

בערוב ימיו

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמך הרנס במועמדותה של הילרי קלינטון. הרנס נפטר ב-16 באוגוסט 2009. הוא נקבר בבית הקברות IOOF בצ'ארלסטון שבמיזורי, לצד אשתו שנפטרה בשנת 2023. הוא גם נקבר לצד בתו, לין קופר הרנס, שנהרגה בתאונת דרכים ב-31 בדצמבר 2009, חודשים אחדים אחרי מות אביה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וורן הרנס בוויקישיתוף

• וורן הרנס, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• וורן הרנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

וורן הרנס40936524Q675557