ג'ון פלפס
 | |||||||
| לידה |
22 בדצמבר 1814 סימסברי, קונטיקט, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1886 (בגיל 71) סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ון סמית' פלפס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון סמית' פלפס (באנגלית: John Smith Phelps; 3 בדצמבר 1814 – 6 בנובמבר 1886) היה פוליטיקאי אמריקאי, ששירת כקצין בכיר בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית וכיהן כמושל ה-23 של מדינת מיזורי בין השנים 1877–1881. במהלך מלחמת האזרחים היה המושל הצבאי של ארקנסו מטעם צבא האיחוד.
תחילת דרכו
ג'ון ס. פלפס נולד ב־22 בדצמבר 1814 בעיירה סימסברי שבקונטיקט, בנם של אלישה (אנ') ולוסי סמית' פלפס, בן הזקונים מבין חמשת ילדיהם[1]. אביו כיהן כחבר קונגרס לסירוגין בשנים 1819–1821 וב־1825–1829. לאחר חינוך בבתי ספר ציבוריים, למד פלפס בקולג' וושינגטון (לימים טריניטי קולג' בקונטיקט) שבהרטפורד, אך מיאן להשתתף בטקס הסיום של כיתתו ב־1832, ורק בשנת 1859 קיבל לבסוף את תעודת גמר לימודיו. לאחר מכן למד משפטים אצל אביו[2].
ב־30 באפריל 1837 נשא לאישה את מרי ויטני מפורטלנד שבמיין. משהייתה גרושה, הדבר עורר התנגדות ממשפחתו. בני הזוג עברו בעקבות כך לספרינגפילד שבמיזורי, שם פתח פלפס משרד עורכי דין. בשנת 1840 נבחר לאספה הכללית של מיזורי, וב־1844 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו כיהן עד 1863[3]. הוא היה פעיל בקידום מערכת החינוך הציבורית ותמך במוסד "הסמינר למערב הרחוק", כמו גם בהתרחבות מערבה ובשיפור שירות הדואר של ארצות הברית.
מלחמת האזרחים האמריקנית
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, גייס פלפס רגימנט מתנדבים עבור צבא האיחוד. רעייתו מרי מילאה תפקיד יוצא דופן כאשר הבריחה את גופתו של גנרל צבא האיחוד נת'ניאל ליון לאחר קרב וילסון קריק באוגוסט 1861. ב־1862 השתתף פלפס בפלישה של כוחות האיחוד לארקנסו, כשאשתו עומדת לימינו. יש הרואים בה את האחות הצבאית הראשונה של צבא האיחוד באזור עבר המיסיסיפי.
ב־29 בנובמבר 1862 מונה פלפס לבריגדיר גנרל, עם תאריך דרגה רטרואקטיבי ליולי, אך הסנאט של ארצות הברית סירב לאשר את מינויו. ביולי אותה שנה מונה גם למושל הצבאי של ארקנסו, ולזמן קצר גם של לואיזיאנה. מזכיר המלחמה של ארצות הברית אדווין סטנטון הנחה אותו לפעול להשבת השלטון הפדרלי בארקנסו "בתבונה, באנרגטיות ובשיקול דעת". באותה עת שלטון האיחוד הוגבל לאזור העיר הלנה (אנ') רבתי בלבד[2].
פלפס ביקר בחריפות את הגנרל סמואל ראיין קרטיס (אנ') על כך שחדל להילחם במערכה לשחרור חלקים נוספים של ארקנסו לאחר ניצחון האיחוד בקרב פי רידג'[2]. הוא גם התנגד נחרצות לספסרות בכותנה – מוצר נחשק בצפון ארצות הברית – אשר כללה לעיתים שיתוף פעולה של קציני צבא עם סוחרים ספקולטיביים. הגנרל יוליסס ס. גרנט ניסה למנוע את התופעה כשהורה לגרש את כל היהודים מהאזור, אך הנשיא אברהם לינקולן ביטל את ההוראה. פלפס הגדיר את הספסרות כ"נורמה" בהלנה, אף כי שוק הכותנה הגדול יותר התקיים בממפיס.
פלפס, שהיה משפטן קפדן, התנגד להנפקתן של "תעודות חופש" בידי הגנרל קרטיס עבור עבדים נמלטים, וראה בכך חריגה מהחוק. הוא תיאר את כוח הצבא בהלנה כ"חולה, מדוכדך, וגדול מדי בשביל להישאר כלוא כאן, אך קטן מדי בשביל לצאת למסע קרבי נוסף". תלונותיו על המצב עוררו פולמוס מתמשך סביב סוגיית העבדות ומטרות המלחמה של האיחוד. כפוליטיקאי דמוקרטי-תומך איחוד (War Democrat), מעמדו הפוליטי בוושינגטון הבירה הרפובליקנית היה חלש, והוא לא נהנה מתמיכת הנהגת האיחוד[2]. בשל בריאותו הרופפת שהה רוב הזמן בסנט לואיס והסתייע בעוזרו, השליש הצבאי עמוס פ. אינו, אשר עדכן אותו בדיווחים שוטפים מהמלחמה.
קריירה פוליטית
ב־9 ביולי 1863 בוטל תפקיד המושל הצבאי בארקנסו, וכל פעולותיו של פלפס בתפקיד זה בוטלו ונפסלו רשמית. לאחר מכן שירת פלפס כקולונל ברגימנט ה־72 של המיליציה המגויסת של מיזורי (Enrolled Missouri Militia), והשתתף בלחימות בדרום־מערב מיזורי – בעיקר לאחר נסיגת כוחותיו של גנרל צבא הקונפדרציה סטרלינג פרייס, בעקבות תבוסתו בקרב וסטפורט ב־23 באוקטובר 1864[2]. בנו, ג'ון אלישה פלפס, שירת אף הוא במהלך המלחמה כקולונל ברגימנט הפרשים השני של ארקנסו, שפעל בארקנסו ובמיזורי.
פלפס התמודד על משרת מושל מיזורי בבחירות 1868, אך הפסיד לג'וזף מקלרג בשל תנאי הצבעה מגבילים במיוחד שהונהגו אז. לאחר נפילתם של הרפובליקנים הרדיקלים במיזורי, התמודד שוב ונבחר בהצלחה בבחירות 1876, וכיהן בתפקיד במשך כהונה אחת בת ארבע שנים.
הקונגרס של ארצות הברית העניק לאשתו של פלפס מענק של 20 אלף דולר אמריקאי כהוקרה על תרומתה בתקופת המלחמה, והיא השתמשה בכסף זה כדי להקים בית יתומים. היא הייתה אחת מתומכות הסופרג'יזם המובילות במיזורי, העידה בפני ועידת החוקה של המדינה ב־1865 למען זכות הצבעה לנשים, וכיהנה כסגנית נשיאה באיגוד הלאומי למען זכות הבחירה לנשים (NWSA).
במהלך חייו היה פלפס מעורב בענייני ארקנסו, בעיקר דרך קשריו עם מנהיגים מצפון-מזרח ארקנסו. אף שהיה דמוקרטי ותומך־עבדות, הוא תמך גם במודרניזציה, ובפרט בזכויות קניין של נאמני האיחוד – עמדה שגרמה לו לחיכוכים עם הרפובליקנים הרדיקלים במיזורי וברמה הלאומית[2].
פלפס נפטר ב־20 בנובמבר 1886 ונטמן בבית העלמין הייזלווד שבעיר ספרינגפילד.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ביו-קונגרס
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים ג'ון פלפס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)- ג'ון פלפס, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון פלפס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ג'ון פלפס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Michael B. Dougan, John Smith Phelps (1814–1886), Encyclopedia of Arkansas, Jonesboro, Arkansas, 2023 (באנגלית)
- ↑ PHELPS, John Smith, באתר US House of Representatives: History, Art & Archives (באנגלית)
ג'ון פלפס40971689Q181083