מאט בלאנט
![]() | |||||||
דיוקנו הרשמי של בלאנט כמושל מיזורי, 2005 | |||||||
לידה |
20 בנובמבר 1970 (גיל: 54) מחוז גרין, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | מת'יו רוי בלאנט | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה | האקדמיה הימית של ארצות הברית | ||||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
מפלגה |
![]() | ||||||
| |||||||
| |||||||
|
מת'יו רוי בלאנט (באנגלית: Matthew Roy Blunt; נולד ב־5 בנובמבר 1970) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה־54 של מדינת מיזורי בשנים 2005–2009. טרם כהונתו כמושל שירת בלאנט בצי ארצות הברית במשך עשר שנים וכיהן כמזכיר המדינה של מיזורי.
בבחירות למשרת מושל מיזורי ב־2004 ניצח מאט בלאנט את קלייר מקסקיל, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. הבחירות התקיימו במקביל לבחירות לאספה הכללית של מיזורי, בהן שמרו הרפובליקנים על הרוב — עובדה שהפכה את בלאנט למושל הרפובליקני הראשון זה 84 שנים שכיהן לצד אספה כללית הנשלטת בידי מפלגתו, והקלה על קידום יוזמותיו החקיקתיות. בלאנט, שנבחר בגיל 33, היה לאדם השני הצעיר ביותר אי־פעם שנבחר למושל מיזורי, לאחר קיט בונד. ב־22 בינואר 2008 הודיע שלא יתמודד לכהונה שנייה.
לאחר כהונתו החל לעבוד כיועץ אסטרטגי, וב־2011 מונה לנשיא "מועצת מדיניות הרכב האמריקאית", המייצגת את תעשיית הרכב בוושינגטון הבירה. אביו, רוי בלאנט, מילא גם הוא שורה של תפקידים פוליטיים בשירות הציבורי כשהבולט בהם הוא חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מיזורי בין השנים 2011–2023.
ראשית חייו
בלאנט נולד ב־20 בנובמבר 1970 במחוז גרין שבמיזורי, בנו של הפוליטיקאי רוי בלאנט ואשתו הראשונה רוזאן ריי בלאנט. אביו נבחר לראשונה לתפקיד ציבורי בנובמבר 1984 כמזכיר המדינה של מיזורי, ובהמשך כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1997–2011 וכחבר הסנאט של ארצות הברית בין השנים 2011–2023.
לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בתיכון ג'פרסון סיטי, התקבל בלאנט אל האקדמיה הימית של ארצות הברית, שם השלים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה בשנת 1993. ב־1997 נישא למלאני, ולשניים שני בנים: ויליאם בראנץ' בלאנט (נולד ב־9 במרץ 2005) וברוקס אנדרסון בלאנט (נולד ב־1 בינואר 2010). בלאנט חבר באגודה ההיסטורית של מיזורי, בלגיון האמריקאי ובלשכת החקלאים של מיזורי.
שירות צבאי
בלאנט היה כקצין בצי ארצות הברית, ושירת כקצין הנדסה על סיפון הפריגטה "USS Jack Williams" וכקצין ניווט ומנהלה על המשחתת "USS Peterson (DD-969)". שירותו הצבאי כלל השתתפות במבצע אחיזת הדמוקרטיה (אנ') שכלל סגר של האומות המאוחדות על האיטי, משימות סיכול הברחת סמים לחופי אמריקה הדרומית, ומעורבות בבלימת הגירה בלתי חוקית לארצות הברית של קובנים ב־1994. במהלך שירותו הוענקו לו עיטורים אחדים, ביניהם ארבע מדליות הישג משולבות של הצי וחיל הנחתים של ארצות הברית.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ולאחר שכבר נבחר למזכיר המדינה של מיזורי, זומן בלאנט לשירות פעיל בצי ארצות הברית במסגרת מבצע חירות מתמשכת. הוא שירת שישה חודשים בממלכה המאוחדת ובמקביל המשיך בתפקידו הציבורי[1]. דרגתו בכוחות המילואים של הצי הייתה לוטננט קומנדר.
תחילת דרכו הפוליטית

בנובמבר 1998 נבחר בלאנט לבית הנבחרים של מיזורי מטעם המפלגה הרפובליקנית לייצג את מחוז הבחירה ה-139 לכהונה בת שנתיים. בשנת 2000, בעודו חבר בית הנבחרים המדינתי בתקופת כהונתו הראשונה, נבחר למזכיר המדינה של מיזורי לאחר שניצח את יו"ר בית הנבחרים הדמוקרטי, סטיב גו, עם 51.4% מהקולות לעומת 45.1 האחוזים של גו. בלאנט היה בן 29 ביום הבחירות (7 בנובמבר 2000) ובן 30 כשהושבע לתפקידו, מה שהפך אותו לאדם הצעיר ביותר שנבחר אי־פעם למשרה מדינתית במיזורי. אביו, רוי בלאנט, נבחר לאותו תפקיד בגיל 34. בלאנט היה הרפובליקני היחיד שנבחר למשרה מדינתית בבחירות 2000 במיזורי.
באוגוסט 2001, בעת כהונתו כמזכיר המדינה, ביקר בלאנט בישראל במסגרת משלחת רפובליקנית בהנהגת אביו, ונועד עם ראש ממשלת ישראל אריאל שרון[2]. בשנת 2002 קידם רפורמה בחוקי הבחירות של המדינה, שזכתה לתמיכה הן בסנאט המדינתי הרפובליקני והן בבית הנבחרים המדינתי הדמוקרטי. בשנת 2004 קבע כי כל מכונות ההצבעה האלקטרוניות שיירכשו בידי מיזורי יחויבו להפיק אישור מודפס לאימות ההצבעה מצד הבוחר.
מושל מיזורי
בחירות 2004

בלאנט: 50–60% 60–70% 70–80%
מקסקיל: 40–50% 50–60% 60–70% 70–80%
בבחירות 2004 התמודד בלאנט לתפקיד מושל מיזורי. בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית ניצב בפני התנגדות מועטה עד לא קיימת כלל, וגרף 68.28% מקולות הבוחרים. בבחירות הכלליות התמודד מול מבקרת המדינה הדמוקרטית קלייר מקסקיל, שניצחה בבחירות המקדימות של מפלגתה את המושל המכהן בוב הולדן. עימות הבחירות הראשון בין בלאנט למקסקיל נערך ב־18 באוקטובר. מקסקיל השוותה בין ניסיונה הציבורי לבין חוסר ניסיונו של בלאנט, ואילו בלאנט טען שמקסקיל לא תתמוך בתיקון חוקתי להגנה על מוסד הנישואים[3]. במהלך שני העימותים תיאר עצמו בלאנט כמי שמביא שינוי למיזורי, וזכה לתמיכתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש במהלך מסע הבחירות. מקסקיל, לעומתו, התרחקה מהמועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ון קרי, בשל הפופולריות של בוש במיזורי[4].
בסופו של דבר ניצח בלאנט את מקסקיל בפער לא גדול. סקרים הראו שתמיכתו בעמדות שמרניות בנושאים חברתיים, לצד התמיכה הרחבה בנשיא בוש במיזורי, סייעו לניצחונו[5]. בלאנט הוביל בפער ניכר באזורים הכפריים של המדינה, והפער הזה הצליח לגבור על היתרון של מקסקיל במחוז סנט לואיס ובמחוז ג'קסון. הוא ניצח עם 1,382,419 קולות (50.83%) לעומת 1,301,442 הקולות שגרפה מקסקיל (47.85%), והפך למושל השני הצעיר ביותר בתולדות מיזורי[6].
כהונתו

כאשר בלאנט הושבע לתפקידו ב־10 בינואר 2005, הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1921 בה כיהן במיזורי מושל רפובליקני עם רוב רפובליקני בשני בתי האספה הכללית של מיזורי. בלאנט ובעלי בריתו באספה הכללית פעלו במהירות לחקיקת רפורמות שלטענתם יצרו אקלים עסקי חיובי במדינה ויביאו לצמיחה תעסוקתית[7]. ב־2009 טען בלאנט כי הצליח להעביר כמעט את כל הצעות המדיניות שהציג. בין החוקים שנחקקו בתקופתו נכללו רפורמות בדיני הנזיקין של מיזורי ששינו את פני מערכת המשפט של המדינה[8], ושינויים בחוקי פיצויי העובדים של המדינה.
שנתו הראשונה של בלאנט בתפקיד הייתה קשה, והוא ספג ביקורת הן מהרפובליקנים והן מהדמוקרטים. בפברואר 2006, סקר של "SurveyUSA" הציג לו שיעור תמיכה של 33% בלבד – החמישי הנמוך ביותר בקרב מושלי מדינות ארצות הברית באותה עת. שיעור התמיכה בו בקרב רפובליקנים עמד על 62%, אך בקרב דמוקרטים רק על 12% – מהפיצולים המפלגתיים החדים ביותר שנמדדו[9].
בספטמבר 2009 פרסמה סוכנות הביטוח המדינתית דו"ח שהראה כי תביעות רשלנות רפואית במיזורי ירדו לשיעור הנמוך ביותר ב־30 השנים האחרונות, נכון ל־2008. הנתון יוחס לרפורמות בנזיקין שהעביר בלאנט בשנת 2005, שכללו הגבלות על גובה הפיצויים[10]. לפי הדו"ח, חברות הביטוח שהתעסקו ברשלנות רפואית במיזורי רשמו רווח במשך חמש שנים ברציפות, ונרשמה עלייה בכמות ספקי ביטוחי הבריאות שביטחו עצמם דרך קואופרטיבים ללא כוונת רווח.
מדיניות פיסקלית
בלאנט האמין כי עליו לצמצם את ההוצאות הממשלתיות כדי להתמודד עם מה שתיאר כמשבר כלכלי במדינה. הוא קיצץ בתקציב המדינה כדי לשמור על איזון תקציבי מבלי להעלות מיסים. צעדים אלה עוררו מחלוקת בציבור, בעיקר בעקבות הפחתה בכיסוי התוכניות הסוציאליות שנועדו לשמש רשת ביטחון עבור משפחות במצוקה[11].
שנתיים לאחר מכן, כשבחירות חדשות התקרבו, השיק המושל בלאנט את יוזמת "MO HealthNet", שנועדה להרחיב את אפשרויות הבחירה של התושבים ולעודד התנהגות בריאותית באמצעות תגמולים. בעקבות הרפורמה, חלק מהתושבים שבו להיות זכאים לביטוח הבריאות הפדרלי מדיקייד[12].
ביולי 2007 חתם בלאנט על צו מנהלי שהשיק את "פורטל השקיפות התקציבית של מיזורי" (Missouri Accountability Portal – MAP), שהעניק לתושבי המדינה מידע מקוון, מידי וחינמי על אופן השימוש בכספי משלם המיסים. כהונתו של בלאנט התאפיינה גם בהפחתות מס, והוא יזם את תוכנית "Quality Jobs" לעידוד תעסוקה איכותית, יוזמה שהורחבה בהמשך על ידי מחליפו הדמוקרטי ג'יי ניקסון[13].
בשנת 2005 העבירו בלאנט והאספה הכללית רפורמה מקיפה בחוק פיצויי העובדים, שהקשתה על עובדים לתבוע פיצויים בגין פגיעות בעבודה. הרפורמה זכתה לתמיכת המגזר העסקי, אך עוררה התנגדות חריפה מצד איגודי העובדים. באותה שנה גם נחקקו חוקי "רפורמת הנזיקין", שכללה הגבלת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית, תקרה לענישה בקנסות, צמצום הפיצויים בגין נזקים לא־כלכליים, וביטול עיקרון ריבוי מעוולים בין צדדים נתבעים. עם זאת, ב־2012 פסל בית המשפט העליון של מיזורי את התקרה לפיצויים בתביעות רשלנות רפואית, בטענה כי היא פוגעת בתפקיד החוקתי של חבר המושבעים להכריע בגובה הפיצויים לנפגעים[14].
יוזמות חקיקה

במהלך כהונתו העניק בלאנט תוספות תקציב שנתיות למערכת החינוך הציבורית מכיתה א' ועד י"ב, חתם על חקיקה שאישרה מימון בגובה 335 מיליון דולר אמריקאי לבניית מוסדות להשכלה גבוהה, הרחיב את היקף המלגות לסטודנטים, וחוקק שיטת מימון חדשה לבתי הספר הציבוריים. בלאנט הציע למכור את MOHELA, סוכנות ההלוואות לסטודנטים של מיזורי, ולהשתמש ברווחים למימון קרנות הון סיכון ולבנייה חדשה באוניברסיטאות הציבוריות של המדינה. בתחום החינוך היסודי והעל-יסודי, הציע בלאנט לחייב את מחוזות החינוך להוציא לפחות 65% מתקציביהם על הוראה ישירה לתלמידים. לאחר שההצעה עוררה ביקורת, הציע בלאנט להפוך את רף 65 האחוזים ליעד ולא לחובה.
בלאנט חתם על חוקים שהרחיבו את הזכות לשאת נשק במדינת מיזורי. בכינוס השנתי של איגוד הרובאים הלאומי שנערך בסנט לואיס בשנת 2007, חתם בלאנט על חוק האוסר החרמת נשק חם בעת מצב חירום מוצהר. בינואר 2005 אסר על הכנסת משחקי וידאו לתוך בתי הסוהר הממשלתיים במדינה[15].
בלאנט התנגד להפלות למעט במקרים של תקיפה וגילוי עריות או סכנה לחיי האם. הוא תמך בצעדים שמטרתם הייתה למנוע איסור על מחקרים בטכנולוגיית שיבוט גרעיני מתא סומטי (Somatic cell nuclear transfer). בשנת 2005 נעשו ניסיונות להעביר איסור כזה באספה הכללית של מיזורי, אך מחלוקות בתוך המפלגה הרפובליקנית בנוגע לשיבוט עיכבו את חקיקת ההגבלות על הפלות, בהן אי־הסכמה על הגבלת הסיוע לקטינות לעבור למדינה אחרת כדי לעקוף את דרישת הסכמת ההורים. בספטמבר 2005 כינס בלאנט מושב חקיקה מיוחד שיוחד לנושא ההפלות. האספה הכללית העבירה את ההגבלות שצוינו, ובלאנט חתם עליהן כחוק. כמו כן, הוא תמך ביוזמות שיאפשרו לרוקחים לסרב לספק אמצעי מניעה לשעת חירום, בניגוד למדינת אילינוי השכנה למשל, שחייבה בתי מרקחת לספק מרשמים אלה[16].
בשנת 2005 חתם בלאנט על חקיקה שהגבילה את מכירת מוצרי פסאודואפדרין ואפדרין – רכיבים מרכזיים בייצור מתאמפטמין. במושב החקיקה של 2006, מנה בלאנט בין סדרי העדיפויות שלו את העברת גרסה של "חוק ג'סיקה", המחייב עונש מינימום של 25 שנות מאסר לעבריינים שפגעו בילדים. בשנת 2008 חתם על חקיקה המחייבת התקנת מערכות נעילה לכלי רכב עבור נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות יותר מפעם אחת, וכן חתם על חוק שהפחית את רמת השכרות החוקית בהשטת כלי שיט מ-0.10% ל-0.08%[17].
בלאנט ביטל את ההסתמכות של רשויות מקומיות על גביית תשלום מקורבנות תקיפה עבור ערכות איסוף ראיות, והבטיח תקצוב בגובה 2.8 מיליון דולר ממדינת מיזורי למימון הערכות. בנוסף, הבטיח מימון שסייע בהקמת המעבדה הפלילית החדשה של ספרינגפילד[18].
בנוגע להגירה בלתי חוקית לארצות הברית, חתם בלאנט על חוק האוסר על קיומן של ערי מקלט במיזורי. החוק חייב אימות מעמד חוקי של עובדי ציבור באמצעות מערכת "E-Verify", אפשר ביטול חוזים ממשלתיים עם קבלנים המעסיקים מהגרים בלתי־חוקיים, חייב רשויות ציבוריות לוודא את מעמד המבקשים לפני הענקת קצבאות, הפך הסעה של מהגרים בלתי־חוקיי לעבירה פלילית, וקבע סנקציות על מעסיקים המעסיקים ביודעין מהגרים בלתי־חוקיים[19].
בשנת 2006 חתם בלאנט על חוק המחייב תוספת של 10% אתנול לבנזין הנמכר במיזורי. הוא הביע תמיכה בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, בהם ביומסה, דלקים ביולוגיים, אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. איכות האוויר במיזורי נותרה בעיה חמורה לתפיסתו של בלאנט, בין השאר בשל שיעורי זיהום אוויר גבוהים הנובעים משריפת פחם[20].
בנאום מצב המדינה לשנת 2008, הציע בלאנט פטור ממס מכירה בן שבוע על מוצרי חשמל חדשים הנושאים תו תקן "Energy Star". מיזורי הייתה המדינה הרביעית בארצות הברית שהעניקה פטור כזה. באותה שנה, חתם בלאנט יחד עם מושל ארקנסו הדמוקרטי מייק ביבי על הסכם היסטורי בין שתי המדינות בנושא איכות מים, שנועד להגן על אגני ניקוז ואקוויפרים החוצים את גבול המדינות[21].
צווים מנהליים
בלאנט ניצל לא פעם את סמכותו החוקית לחתום על צווים מנהליים (Executive Orders), ויזם תוכניות שנועדו לעודד שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים, הטבות מס, מימון מחקר והון ראשוני לחברות הזנק בתחום מדעי החיים. בין היתר, הושקה תוכנית חדשנית לתִגמול חברות ביטוח ומשקיעים מוסדיים גדולים על השקעה בקרנות המחזיקות במניות של חברות ביוטכנולוגיה[22].
בלאנט פעל לקידומה של מיזורי כמרכז פוטנציאלי למדעי החיים, אך ספג ביקורת על כך שהגביל את מימון המחקר המדעי בתחום תאי הגזע – מגבלה שנחשבה כזו המרתיעה קהילת חוקרים רחבה מלעבוד במדינה. בשנת 2005 ייסד בלאנט את "קרן הנאמנות למדעי החיים במיזורי" (Missouri Life Sciences Trust Fund), שנועדה לקבל כספים מתוך הסכמי פיצויים של המדינה עם חברות הטבק ולהפנותם למיזמי ביוטכנולוגיה. בינואר 2006 השיק את "יוזמת לואיס וקלארק לגילוי" (Lewis and Clark Discovery Initiative – LCDI), שנועדה להפיץ טכנולוגיות ביולוגיות ברחבי מיזורי. היוזמה ממומנת על ידי "קרן הסיוע להשכלה גבוהה של מיזורי" (MOHELA).
חשד לניצול סמכות לרעה
באוגוסט 2007 פנה כתב בעיתון "Springfield News-Leader" בבקשה לעיין בדואר האלקטרוני של אד מרטין, ראש הסגל של בלאנט, בהתאם לחוק חופש המידע של מיזורי. הוא חקר האם מרטין השתמש במשרתו כדי להשפיע על קבוצות המתנגדות להפלות, בקשר להתנגדות אל התובע הכללי הדמוקרטי של מיזורי, ג'יי ניקסון, שצפוי היה להתמודד מול בלאנט בבחירות למושל ב־2008. מרטין השיב ב־4 בספטמבר שאין בידיו דוא"ל כזה, אך הכתב טען לאחר מכן שקיבל העתק של הודעה המוכיחה כי מרטין לא דיבר אמת[23].
באותו זמן, דוברו של בלאנט, ריץ' כריסמר, אמר לעיתונאים כי "אין חוק או פסיקה המחייבים את המדינה לשמור דוא"ל של עובדים ציבוריים כרשומה פומבית". גם בלאנט עצמו אמר שאין לדרוש מעובדי לשכתו לשמור דוא"ל לתקופה בת שלוש שנים – אף שמקובל היה שזוהי הדרישה הבסיסית מכוח חוק חופש המידע המדינתי[23]. מאוחר יותר נחשף כי סקוט אקרסלי, יועץ משפטי במשרד המושל, העביר ב־10 בספטמבר ליועץ המשפטי הכללי של הלשכה, הנרי הרשל, קטעים מתוך מדריך לעובדי המדינה המדגישים את החובה לשמור רשומות כאלו. בעקבות זאת, אקרסלי נחסם מגישה למשרדו לפי הוראת מרטין.
ב־28 בספטמבר 2007 פוטר אקרסלי מתפקידו, שהיה מינוי פוליטי. לשכת המושל הפיצה חבילות של מסמכים ודוא"ל לארבעה עיתונים מרכזיים במיזורי כדי להצדיק את הפיטורים, בטענה שאקרסלי עשה שימוש פסול במחשב ממשלתי. אקרסלי טען כי הסיבה האמיתית לפיטוריו היא ניסיונו לאכוף את מדיניות שמירת הדוא"ל בהתאם לחוק חופש המידע. הוא הגיש תביעה בגין פיטורים שלא כדין והוצאת דיבה נגד בלאנט ומקורביו — התביעה הראשונה מסוגה במיזורי מצד חושף שחיתות נגד ממשלת המדינה.
בנובמבר 2007, לאחר שהובעה דאגה בפני משרד התובע הכללי על כך שלשכת המושל פועלת למחיקת קלטות דוא"ל בניגוד לחוק, מינה ג'יי ניקסון צוות חוקרים מיוחד לחקירת הנעשה. באביב 2008 נדרש התובע הכללי להופיע בפני בית המשפט כדי לקבוע האם לשכת המושל חייבת לשתף פעולה עם החקירה. לאחר התדיינות משפטית, פסק בית המשפט לטובת החקירה ומינה שני תובעים מיוחדים לניהולה. בלאנט עצמו לא זומן למסור עדות. בשל ריבוי המסמכים לעיון, מועד סיום החקירה נדחה לפברואר 2009.
באוגוסט 2008 הגישו העיתונים "Kansas City Star", "St. Louis Post-Dispatch" וסוכנות הידיעות "AP", עתירה משותפת לבית המשפט בדרישה לצו מניעה הצהרתי המכיר בדוא"ל כמידע ציבורי לפי חוק חופש המידע, ומתן גישה אליו.
בחודש נובמבר 2007 התפטר מרטין מתפקידו כראש הסגל, ללא מתן הסבר. זמן קצר לאחר מכן עזב גם היועץ המשפטי הכללי הנרי הרשל. ב־22 בינואר 2008 הפתיע בלאנט את הציבור ואת אנשי צוותו כשנשא הצהרה בלתי־צפויה בה הודיע כי לא יתמודד לקדנציה נוספת, אף שלפי הדיווחים כבר גייס מיליוני דולרים למסע בחירות עבור כהונה שנייה[23]. למעלה משנה אחר כך, לאחר שבלאנט כבר עזב את תפקידו, מצאה חקירה רשמית של רשויות המדינה כי לשכת המושל כשלה בחשיפת המיילים של מרטין – ואף כי חלקם נמחקו שלא כדין בניגוד לחוק חופש המידע. עוד נמצא כי מרטין השתמש במשרתו כדי להשפיע על גופים חיצוניים לפעול נגד יריביו הפוליטיים של המושל[24].
בנובמבר 2008, לאחר מאבק משפטי ממושך, הודיעו "Kansas City Star" ו-"St. Louis Post-Dispatch" כי קיבלו גישה לכ־60,000 עמודי דוא"ל מתקופת כהונתו של בלאנט. מהחומרים עלה כי אד מרטין ניסה להשפיע על גופים פוליטיים חיצוניים, בין היתר כדי לפעול נגד ג'יי ניקסון, וכן כדי לסכל את מינוייה של השופטת פטרישיה ברקנרידג' לבית המשפט העליון של מיזורי וזאת על אף שבלאנט עצמו דווקא תמך בה, והיא אכן מונתה. לפי הדוא"ל, מרטין עמד בקשר עם הפעיל השמרני לאונרד ליאו כחלק ממאמץ לערער את "תוכנית מיזורי" (אנ') למינוי שופטים[25].
ב־22 במאי 2009 הודיעה לשכת התובע הכללי של מיזורי כי התביעה של אקרסלי נגד בלאנט וסגלו הוסדרה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בסכום של חצי מיליון דולר אמריקאי[26].
לאחר חייו הפוליטיים
טרם מינויו לנשיא המועצה למדיניות הרכב האמריקאית (American Automotive Policy Council) בשנת 2011, כיהן בלאנט כחבר דירקטוריון בחברת "Copart" לשיקום כלי רכב בפיירפילד שבקליפורניה; כיועץ לחברת ההשקעות הפרטית "Solamere Capital" מבוסטון שהוקמה על ידי איש העסקים טאג רומני (אנ'); כיועץ לחברת השדלנות "Cassidy & Associates" בוושינגטון הבירה; וכשותף ב"קבוצת אשקרופט" – חברה לייעוץ פוליטי בוושינגטון הבירה ובסנט לואיס שהוקמה על ידי מושל מיזורי לשעבר ג'ון אשקרופט. גם לאחר כהונתו כמושל המשיך בלאנט לקדם מדיניות של שקיפות גבוהה יותר בהוצאות ממשלתיות, רפורמה במערכת המשפט ברמה המדינתית והפדרלית, ושיפור מערכת החינוך הציבורית.
בפברואר 2011 נבחר בלאנט לנשיא המועצה למדיניות הרכב האמריקאית שהוקמה על ידי תאגידי הרכב ג'נרל מוטורס, פורד, וקרייזלר. משרדי המועצה ממוקמים בוושינגטון הבירה, והיא פועלת לקידום תדמיתן ולשמירה על האינטרסים של שלוש יצרניות הרכב הגדולות בארצות הברית. הניסיון של בלאנט כמושל של אחת המדינות המובילות בייצור רכבים וחלקי רכב שימש נימוק מרכזי לבחירתו לעמוד בראש הארגון[27]. בנובמבר 2014 נמנה בין בלאנט בין בכירי תעשיות הרכב בארצות הברית ובאירופה שמענו מכתב לחבר הכנסת אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, לאחר שהוועדה לא השיבה לבקשת הארגונים להבהרות בנושא חוק רישוי רכב יותר מחצי שנה[28].
קישורים חיצוניים
- מאט בלאנט, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Matt Blunt, Missouri Secretary of State, באתר PBS, 30 באוקטובר 2004 (באנגלית)
- ↑ פמלה ברוגאן, Rep. Blunt leading delegation to Israel, מהעיתון The Springfield News-Leader, 24 באוגוסט 2001 (באנגלית)
- ↑ Blunt, McCaskill Debate In KC, באתר KMBC, 18 באוקטובר 2004 (באנגלית)
- ↑ פיטר סלווין, Age May Be Trump Card in Governor's Race, באתר וושינגטון פוסט, 24 באוקטובר 2004 (באנגלית)
- ↑ THE 2004 ELECTIONS: STATE BY STATE -- MIDWEST; Some important victories for Kerry, but a death blow in Ohio., באתר הניו יורק טיימס, 4 בנובמבר 2004 (באנגלית)
- ↑ Blunt wins Missouri governorship, באתר CNN, 3 בנובמבר 2004 (באנגלית)
- ↑ מארק פאוורס, GOP positioned to press agenda in 2005 session, באתר Southeast Missourian, 2 בינואר 2005 (באנגלית)
- ↑ Gov. Matt Blunt touts tort reform legislation at ceremony in Cape, באתר Southeast Missourian, 29 במרץ 2005 (באנגלית)
- ↑ Results of SurveyUSA News Poll #8272, באתר SurveyUSA (באנגלית)
- ↑ Missouri medical malpractice claims reach record low in 2008, באתר Southeast Missourian, 9 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ↑ Fees for First Steps therapy start in April, באתר Southeast Missourian, 4 בפברואר 2006 (באנגלית)
- ↑ מליסה שרייבר, MO Health Net, באתר KHQA, 30 באוגוסט 2007 (באנגלית)
- ↑ Nixon pushes Quality Jobs Act for small businesses, באתר Columbia Missourian, 12 במרץ 2009 (באנגלית)
- ↑ Medical malpractice cap is struck down by Missouri Supreme Court, באתר St. Louis Post-Dispatch, 1 באוגוסט 2012 (באנגלית)
- ↑ מיזורי: אסירים לא יורשו לשחק במשחקי וידיאו, באתר ynet, 24 בינואר 2005
- ↑ Mo. faces tough emergency contraception issue, באתר Southeast Missourian, 14 בינואר 2006 (באנגלית)
- ↑ כריס בלאנק, New law toughens rules for boating while intoxicated, באתר Columbia Missourian, 3 ביולי 2008 (באנגלית)
- ↑ Springfield Officials Cut Ribbon for New Crime Lab, באתר KSMU, 15 בדצמבר 2008 (באנגלית)
- ↑ Gov. Blunt: New illegal immigration bill among ‘strongest legislation in the country’, באתר joplinglobe.com, 7 ביולי 2008 (באנגלית)
- ↑ Missouri sees rise in carbon dioxide, באתר Columbia Tribune, 3 ביוני 2007 (באנגלית)
- ↑ Governors Blunt, Beebe Sign Water Pact, באתר KSMU, 24 בנובמבר 2008 (באנגלית)
- ↑ Overview and Summary of Recent Initiatives, מאורכב באתר Wayback Machine (באנגלית)
- ^ 23.0 23.1 23.2 The e-mails that brought down a Republican Governor, באתר Daily Kos, 17 בנובמבר 2008 (באנגלית)
- ↑ Editorial: Ed Martin finally wins an election, to the shame of the GOP, באתר St. Louis Post-Dispatch, 8 בינואר 2013 (באנגלית)
- ↑ We Don’t Talk About Leonard: The Man Behind the Right’s Supreme Court Supermajority, באתר Missouri Independent, 13 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ↑ ג'ון האריס, Governor’s Ex-Staffer Settles for $500,000, באתר Courthouse News Service, 26 במאי 2009 (באנגלית)
- ↑ Former Missouri governor advocating for car companies, באתר USA Today, 4 במאי 2014 (באנגלית)
- ↑ תומר הדר, חוק רישוי הרכב מעורר ביקורת בחו"ל: עולם הרכב נגד ועדת הכלכלה, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2014
מאט בלאנט40992404Q881141