ג'קרטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג'קארטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בטאוויה" מפנה לכאן. לערך העוסק בספינה ההולנדית בטאוויה, ראו בטאוויה (ספינה).
ג'קרטה
Daerah Khusus Ibu kota Jakarta
פוטומונטאז' של העיר
פוטומונטאז' של העיר
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
נפה ג'קרטה
ראש העיר Fauzi Bowo
שטח 750.28 קמ"ר
גובה 4 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,121,263 (2009)
 ‑ במטרופולין 18,924,470 (2009)
 ‑ צפיפות 11,315.7 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 6°08′00″S 106°45′00″E / 6.1333°S 106.75°E / -6.1333; 106.75
אזור זמן UTC +7
www.jakarta.go.id

ג'קרטהאינדונזית: Daerah Khusus Ibu Kota Jakarta) היא בירת אינדונזיה והגדולה שבעריה. העיר ממוקמת בחופו הצפוני של האי ג'אווה. נכון ל-2007 מתגוררים בעיר כ-9 מיליון תושבים ושטחה כ-750 קמ"ר. בעיר, פרבריה והערים הסמוכות לה מתגוררים כ-28 מיליון תושבים. העיר בקאסי, בה כ-2 מיליון תושבים, מהווה אחת מערי השינה של הבירה.

היסטוריה

במקום בו ממוקמת העיר הייתה התיישבות כבר במאה החמישית לספירה. ההתיישבות הראשונה באזור זה היה נמל קלאפה שהיה ממוקם במוצא נהר צ'יליוונג אל הים. הנמל שנבנה במקום היה הנמל המרכזי של הממלכה ההינדית סונדה. הפורטוגזים ביקרו בעיר בשנת 1522 המלך ההינדי התיר לפורטוגזים לבנות במקום נמל.

ב-1523 אוסלמה העיר על יד פתחילה (או פלטחאן), בשנת 1527 הדף פתחילה את הפורטוגלים שנסו לכבוש את העיר. ב-22 ביוני 1527 שינה את שם העיר אותה שנה מ"סונדא קלאפה" לג'איא קארתא (שפירושה: מבצר מנצח <בהפוך סדר המלים>) במלאית. תאריך זה נחשב "יום הולדתה הרשמי" של העיר. השם היום הוא אחד מ-5 גרסאות לשם הישן ונובע מחיבתם של האינדונזים לקצרנות לשונית ולשמוש בראשי תבות.

ב-21 בנובמבר 1618 כבשו כוחות חברת הודו המזרחית ההולנדית בהנהגת יאן פיטרסזון קון את העיר. הסונדאנסים שעודם חיים מסביבה ניסו לשחררה עד 1619 ונכשלו. אז הרסו ההולנדים את העיר ויסדו במקומה בשנת 1619 את בטאוויה - שמה של הולנד בלטינית.

באטוויה הייתה הבירה של המושבה ההולנדית של איי הודו המזרחית. ב-1811 כבשו הבריטים את העיר, ושלטו בה במהלך חמש השנים בהם שלט נפוליאון בהולנד. לאחר תום מלחמות נפוליאון השיבו הבריטים את השליטה בעיר להולנד, בשנת 1816.

ב-1942 במלחמת העולם השנייה כבשה יפן את העיר, וקראה לה בשנית ג'קרטה, על מנת לרכוש את אהדת התושבים המקומיים. לאחר הפסדה של יפן במלחמה, הכריזה אינדונזיה על עצמאותה ב-17 באוגוסט 1945, אולם הולנד כבשה את העיר מחדש בין ה-29 בספטמבר 1945 ל-3 באוקטובר 1945. לבסוף, לאחר תום מלחמת העצמאות של אינדונזיה, ב-27 בדצמבר 1949, הפכה ג'קרטה לבירת המדינה העצמאית. במרכזה הוקמה לימים האנדרטה הלאומית, המסמלת את המאבק לעצמאות.

בשנת 2019 הכריז נשיא אינדונזיה על החלפת עיר הבירה ג'קרטה בעיר אחרת[1].

ג'קרטה, שבנויה סמוך לנהרות, מוצפת באופן תדיר. ב-4 בפברואר 2007 הוצפו כשלושת רבעים של הבירה בעקבות הצפת הנהרות ופריצת סכר, ויותר מ-300 אלף תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם.[2]

ממשל מקומי

ג'קרטה מנוהלת על ידי מושל (ולא על ידי ראש עירייה) משום ששטחה חופף לשטח המחוז המיוחד שלה. העיר מחולקת לחמישה חלקים:

  • מזרח ג'קרטה - ג'קרטה טימור[3]
  • מערב ג'קרטה - ג'קרטה באראט[4]
  • צפון ג'קרטה - ג'קרטה אוטרה[5]
  • דרום ג'קרטה - ג'קרטה סלאתאן[6]
  • מרכז ג'קרטה - ג'קרטה פוסאט[7]
  • אלף האיים - לשעבר מחוז בצפון ג'קרטה. מדובר באוסף של 105 איים קטנים הממוקמים על ים ג'אווה. יש להם ערך שימור גבוה בעקבות המערכות האקולוגיות הייחודיות והמיוחדות שלהן. צורת התחבורה העיקרית בין האיים הן סירות מהירות או מעבורות קטנות.

תחבורה

ישנן מספר רכבות החוצות את העיר, אולם אין בהן די כדי לספק את צורכי האוכלוסייה - דבר המביא לצפיפות יתר ברכבות. גם מערכות האוטובוסים והמוניות אינן עומדות בעומס. כיום נבנות בעיר שתי מערכות מונורייל על מנת להקל את העומס.

בשנת 1985 נפתח בסמוך לעיר נמל התעופה סואקרנו-האטה, שהחליף את נמל התעופה הישן הלים פרדאנאכוסומא ואת נמל התעופה הישן כמאיוראן מימי שלטון הולנד, שנחרש ונהרס לאחר חנוכת שדה התעופה החדש, לטובת בנית שכונות חדשות, ששמות הרחובות בהן קשורים בתעופה. שדה התעופה הלים פרדאנאכוסומא עודנו משרת את חיל האוויר האינדונזי.

בעיר פועל נמל תאנג'ונג פריוק, הנמל הגדול באינדונזיה.

חינוך

בג'קרטה נמצאות מספר אוניברסיטאות, על פי ה-WORLD OF LEARNING מספרן 11, ו-10 מהן נזכרות כאן:

  • אוניברסיטת ג'קרטה
  • אוניברסיטת טריסקטי[8]
  • אוניברסיטת טרומנגארה[9]
  • אוניברסיטת בינא נוסאנתארא[10][11]
  • אוניברסיטת קריסטן קרידה וקאנה[12]
  • אוניברסיטת מוחמדיה[13] ג'קרטה
  • אוניברסיטת אתמא ג'איא הקאתולית של אינדונזיה[14]
  • אוניברסיטת ג'איאבאיא[15]
  • אוניברסיטת גונדארמה
  • אוניברסיטת פמבנגונאן נסיונאל[16]

דת

מסגד איסתיקלאל הוא המסגד המרכזי בג'קרטה והגדול ביותר בדרום-מזרח אסיה. בעיר פועלות גם שתי קתדרלות.

ספורט

קבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר בג'קרטה היא פרסיג'א ג'קרטה שמגרשה הביתי הוא אצטדיון לבאק בולוס.

האצטדיון הגדול בג'קרטה הוא אצטדיון גלורא בונג קארנו.[17] באצטדיון 100,000 מקומות ישיבה, והוא אחד האצטדיונים הגדולים בעולם. האצטדיון נבנה בתחלה בשם "סנאיאן" עבור אירוח משחקי אסיה בשנת 1962, ואחרי מות סוקרנו נקרא האצטדיון על שמו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אינדונזיה תחליף את עיר הבירה, באתר ynet
  2. ^ בירת אינדונזיה הוצפה - 340 אלף איבדו את ביתם, באתר הארץ, 5.2.2007
  3. ^ http://timur.jakarta.go.id/
  4. ^ http://barat.jakarta.go.id
  5. ^ http://utara.jakarta.go.id/
  6. ^ http://selatan.jakarta.go.id/
  7. ^ http://pusat.jakarta.go.id/
  8. ^ http://www.trisakti.ac.id
  9. ^ http://www.tarumanagara.ac.id
  10. ^ http://www.binus.ac.id
  11. ^ במלאית BINA="בניה" ממקור ערבי, NUSANTARA מ NUSA במלאית ושפת האי ג'אווה ושפת האי באלי = "אי" + ANTARA במאלאית = "בין, בינים" המושג NUSANTARA שמשמעו "בין האיים" הוא שם חבה מקודש הקים באינדונסיה מאז שנת 1269 לספירה הנוצרית ונמצא בכל מפה גאוגרפית באינדונזיה המודרנית.
  12. ^ http://www.ukrida.ac.id
  13. ^ קרי מסורס: "מוהמדיה" כי אין אות ח' במלאית.
  14. ^ http://www.atmajaya.ac.id
  15. ^ על שם ג'איאבאיא (אנ') מלך קדירי בשנים 1135 עד 1179 לספירה הנוצרית. הוא התנבא ש"(ה)ג'אואנים יהיו נשלטים על ידי לבנים במשך 300 שנה ואחריהם יהיו (ה)ג'אואנים נשלטים על ידי גמדים צהובים במשך חיי צמח תירס אחד, לפני שישוב מלך צודק". כאשר השתלטה יפן על אינדונזיה, חגגו שם המקומיים את התגשמות הנבואה. את התואר העתיק RATU ADIL במלאית: "(ה)מלך (ה)צודק" המופיע בנבואה הנזכרת למעלה הם יחסו לאחמד סוקרנו. המלה "RATU" במלאית משמעה גם "מלכה" וזה עקר שמושה בימינו. המלה "ADIL" שאולה מערבית: عادل "עאדל" עם "כש'רה" ("כסרה") המקבילה לחיריק באות "דאל", ד', משמעה "צודק".
  16. ^ במלאית: "(ה)פיתוח (ה)לאומי".
  17. ^ במלאית: "התרגשות האח / החבר קארנו". "בונג קארנו" הוא כנוי חבה לסוקרנו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0